בכירים במערכת אכיפת החוק, בעבר ובהווה, מתחו היום (שישי) ביקורת על התנהלות המשטרה באסון בהר מירון. הם טוענים כי המחדלים אינם חדשים: האחריות לבטיחות באירועי ענק נופלת בין הכיסאות, ווהסיבה שהילולות רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) לא הסתיימו בדרך דומה בשנים שעברו מקרית בלבד. עם זאת, לדבריהם התווסף לסכנה הקיימת פער בין התכנית שאושרה לביצוע הלקוי בפועל.
"המשטרה מכירה את האירוע הזה ואת הדוחק שיש בו בכל שנה, רק שהפעם לא קרה נס", אמר בכיר לשעבר במחוז צפון, שבתחומו נערכת ניהול ההילולה מדי שנה. "זה כישלון של ניהול האירוע, מזכיר מאוד את אסון פסטיבל ערד. באירועים המוניים אתה חייב לשלוט בכמות האנשים במתחם ובוויסות שלהם".
"ברור שלא עבדו בשטח לפי התכניות שאושרו", האשים. "דרכי גישה צרות לכמות כל כך גדולה של אנשים זה מתכון לאסון. שמעון לביא עשה נכון כשלקח אחריות, אבל יש עוד גורמים שיצטרכו לקחת אחריות ולתת את הדין. לא רק המשטרה"
עוד על האסון בהר מירון
גורם בכיר במערכת אכיפת החוק הטיל את האחריות גם על השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה. "המפכ"ל ומפקד מחוז צפון הציגו בפני השר אוחנה את ההיערכות המשטרתית להילולה. השר אישר אותה וגם סייר במקום וראה בעצמו את המצב בשטח", הסביר.
הוא המשיך וטען כי "יש פה מחדל של שנים - מאז אסון ערד לא הוסדר הסיפור של מי אחראי לבטיחות באירועים המוניים. הדבר הזה נדחף בין משרדי העבודה והרווחה לבין המשטרה כבר שנים. בפועל אין גוף שמפקח על זה".
שני הבכירים הזכירו את אסון ערד, ולא בכדי. מותם של שלושת הנערים מדוחק בפסטיבל ב-1995 היה הדומה ביותר לאירוע האחרון, גם אם בסדר גודל אחר לחלוטין. בעקבותיו התפטר מפקד מחוז דרום של המשטרה. מפקד מרחב נגב ומפקד האירוע נשפטו למאסר בפועל אותם ריצו בעבודות שירות.
מבקר המדינה התריע על הכשלים
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הזהיר בעבר כי המתחם אינו ערוך לאירועים בסדר גודל של הילולת הרשב"י. "ליקויים במערך כיבוי האש ודרכי המילוט ששירותי הכבאות מתריעים עליהם מזה שנים, והמהווים סכנה לציבור, לא תוקנו על ידי ההקדשות המנהלים את המבנה. למרות זאת נתנו שירותי הכבאות בכל שנה אישור זמני לקיים את האירוע בל"ג בעומר", כתב בדוח מבקר המדינה בשנת 2008.
"בל"ג בעומר תשס"ח לא היה בדרכי הגישה למתחם רשב"י כדי לספק את צורכי כוחות ההצלה והביטחון במקרה של אירוע רב נפגעים. כמו כן, היה כשל במערך התחבורה למתחם", ציין. "בטיפול במתחם קיים כשל מערכתי. גורמים רבים מעורבים בניהולו במשך השנה כולה ובאירועים מיוחדים והמוניים, ששיאם בהילולת ל"ג בעומר, בה משתתפים מאות אלפי מבקרים. המחלוקות בין גורמים אלה נמשכות שנים ויוצרות מצב של שיתוק"
באותו דוח הוסיף לינדנשטראוס כי "לדעת משרד מבקר המדינה דרך פעולתה של הממשלה על זרועותיה בנוגע למתחם קבר רשב"י אינה יכולה להישאר בעינה. לא זו בלבד שהיא גורמת לפגיעה באתר, שחשיבותו הלאומית והדתית ליהודים רבה מאוד, היא גם מסכנת את מאות אלפי המבקרים בו ופוגעת באופן חמור בסביבה".
בדוח נוסף שפורסם ב-2011, כתב מבקר המדינה כי "המתחם של קבר רבי שמעון בר יוחאי אינו ערוך כנדרש לקליטת עשרות ומאות אלפי האנשים הפוקדים אותו באירועים המוניים", וכן כי "אין מקום לאפשר את המשך המצב הקיים - ובכלל זה מבנה מוזנח וגורמים העושים בו כבתוך שלהם - ולהפקיר אתר בעל חשיבות רבה הן מן הבחינה הלאומית הן מן הבחינה הדתית"
בדיון שנערך ב-2017 בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, תחת הכותרת "היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון", טען היו"ר, ח"כ דודי אמסלם, כי אם לאירוע ההמוני היה רישיון לקיומו, היה ניתן לפקח על קיומו. "לא צריך לחכות שיקרה משהו", טען אמסלם. "צריך להיות רישיון לאירוע הזה. צריכה להיות כתובת, בעל הבית, שהוא אמור להציג למשטרת ישראל את הרישיון. ולא, אין אירוע. כשהיה בזמנו פסטיבל ערד והיה שם את מה שהיה, הוקמה ועדת חקירה, אני לא יודע אם ממלכתית או לא, אבל בדקה את המשטרה. וכתוצאה מזה גם שונו הנהלים. לא צריך לחכות שיקרה משהו". אמסלם הביע חשש מאירוע עם נפגעים והביע תקווה כי "איכשהו מי ששומע אותי גם ייקח את הדברים שלי קצת יותר ברצינות, ויבין שאם חס ושלום יקרה משהו, אז אני מניח שהפרוטוקול של הדיון הזה יעמוד על השולחן בקול רם".
באסון שהתרחש הלילה נמחצו למוות 44 איש בשל דוחק במעבר צר. יותר מ-150 בני אדם נפגעו בתקרית, ביניהם 18 פצועים פונו במצב קשה, שמונה פונו במצב בינוני והיתר במצב קל. המעבר שימש יציאה מרחבה מרכזית בהר, וכתוצאה מחסימה של המשטרה נוצרה צפיפות גדולה שגרמה לדוחק של מאות אנשים. באחד הקטעים במעבר היה גרם מדרגות, אנשים נפלו בו אחד על השני, וחלקם נמחצו.
התקשורת בהר קרסה מיד לאחר מכן, והשוהים במקום לא הצליחו לחייג לבני משפחותיהם או לשלוח הודעות כתובות. חלק מהם קיבלו הודעות ווטסאפ שמבשרות על מותם של קרוביהם, ומנסים לברר אם יש בהן אמת. מוקדים רבים לסיוע נפשי נפתחו למשפחות ולנפגעים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בזירה.
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) פתחה בבדיקת האסון. בסיום התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הוחלט כי ייבחנו חשדות לפלילים מצד שוטרים, וכן כי המשטרה לא תגבה עדויות מהמעורבים במסגרת החקירה שהחלה. אנשי מח"ש נמצאים בזירה.
השר אוחנה הודיע גם הוא על תחל בחינה מקיפה על הגורמים לאירוע. "אסון נוראי אירע אמש במירון. ברור שיהיה צורך בבדיקה עצמאית ובלתי תלויה לכלל ההיבטים הנוגעים לתכנון האירוע, היערכות, אחריות, תשתיות וכדומה".
מפקד מחוז צפון במשטרה, ניצב שמעון לביא, קיבל את האחריות למחדל. "לילה טראגי. אני נושא באחריות הכוללת, לטוב ולרע, ומוכן לכל בדיקה", הצהיר. שלושה ימים לפני ההילולה, במחוז צפון הגדירו את האירוע "מאתגר", וציינו כי "זה המבצע הכי גדול במדינה בתקופת הקורונה. שלום הציבור בראש סדרי העדיפויות שלנו".