בקרב הפריים טיים הטלוויזיוני של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ימינה נפתלי בנט אמש (רביעי) לא היה מנצח ברור; בנט תפס את עמדת הבכורה, והקדים לפתח צפיית השיא, כדי לבשר לאומה שאם הליכוד לא יצליח להרכיב ממשלה, הוא יפעל להקמת ממשלת אחדות. זו הפעם הראשונה מאז הבחירות שהוא מכריז בקול רם שהוא שוקל את ההצעה המפתה שמחכה לו בגוש המתנגד לנתניהו, שמותג עד כה כ"גוש השינוי" ובימים האחרונים ממותג מחדש כ"ממשלת אחדות לאומית". עם תפאורה ממלכתית מאחוריו, בנט נשא דברים ממלכתיים קצרים, ואפילו לא הזמין עיתונאים כדי להתחמק משאלות קשות. כך, בדיעבד, איפשר לנתניהו קצת לגנוב לו את ההצגה - ולתפוס את הבמה במשך 20 דקות שלמות.
נתניהו האשים את בנט בתאוות שררה ושלטון, באמביציה אישית להיות ראש הממשלה, ובניסיון לעוות את הדמוקרטיה בניגוד לרצון הבוחר. השואו שלו התעלה עליו במלוא תעוזתו, מעופו, מופרכותו, והשלכתו; על כל ההתקפות שלו אפשר לעשות העתק הדבק והן יתאימו בול למישהו אחר, שיש לו איתו היכרות אישית ובלתי אמצעית, מקרוב מאוד.
לקריאה נוספת בנושא
נתניהו יצא לבחירות הראשונות כמעט שנה לפני המועד המתוכנן כדי להקדים את כתב האישום שהוגש נגדו, ומאז הוליך את המדינה לעוד שלוש מערכות בחירות כדי לשמור על השלטון. רוב העם רוצה שהוא ימשיך להוביל את המדינה, הוא טען אתמול, אבל מה לעשות שבמשך ארבע מערכות בחירות הוא לא הצליח להשיג רוב בכנסת.
הוא מכפיש עכשיו בכל הכוח את האפשרות שבנט ולפיד יקימו ממשלה פריטטית - כשהוא זה שהמציא מחדש את המושג הזה, ביחד עם כחול לבן. הוא מאשים את בנט בהפרת התחייבויות בחירות - לא לשבת עם השמאל או עם לפיד, אבל הוא זה שהפר את הסכם הרוטציה עם גנץ. הוא, שחוקק את חוק ממשלת החילופים, שעיוות כמו פלסטלינה את חוק יסוד הממשלה, ודורש כעת לשנות את שיטת הממשל לבחירות אישיות, טוען שבנט "יורק בפרצוף הדמוקרטיה". נתניהו צודק; ראש ממשלה עם 7 מנדטים זה אכן אירוע מוזר, אבל לא פחות מוזר מכל האירועים שכבר עברו ועוד יעברו על המערכת הפוליטית במאבק שלו לשמור על שלטונו. הוא לגלג שיזמין את בנט לסוף שבוע בבלפור, למרות שהוא זה שעושה הכל כדי לא לעזוב את המעון הרשמי.
קרב המיקרופונים והמצלמות של נתניהו ובנט מסמן, לפחות זמנית, את סוף המגעים המדשדשים להקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו. בנט אמנם עדיין נזהר מלקפוץ לקלחת של גוש המרכז-שמאל ולהאיץ את המשא ומתן עם לפיד, אך ככל שההתקפות של נתניהו יגברו - תגבר גם הלגיטימציה שלו לעמוד בהצהרתו ולפעול להקמת ממשלה אחרת בראשותו.
מבחינת נתניהו, כבר שני ערבים ברציפות קמפיין הבחירות הישירות והקמפיין על ראשו של בנט מסמנים שהוא בדרך ללא מוצא. שבוע וחצי נותר על שעון המנדט, והמאמץ העיקרי שלו הוא לא להרכיב ממשלה - אלא למנוע מהמנדט לעבור למישהו אחר. לכן, הוא יורה בכל התותחים הכבדים על בנט, וינסה בכל מאודו לסכסך, ללכלך, ולשנמך את קואליציית השינוי/אחדות/רק לא ביבי - עוד לפני שהיא בכלל תגיע לסבב ההתייעצויות הבא בבית הנשיא. נתניהו לא מתכוון להחזיר את המנדט מוקדם כפי שהמליצו חלק ממקורביו, אלא להיפך, לנצל כל יום ויום לקמפיינים אכזריים, על ראשיהם של בנט ושקד, שיזהירו מהסכנה שבהקמת ממשלת שמאל. ההצהרות של הימים האחרונים, ככל הנראה, הן רק תחילת הפאודה.
ההופעות הטלוויזיוניות התכופות של נתניהו מעידות על עלייה דרמטית במפלס הלחץ, ככל שהמנדט מתקרב לסיומו; וההתאהבות המוחלטת בבחירות האישיות מעידה על החשש שלו מבחירות חמישיות, והרצון שלו לבטל את הסכם הרוטציה שעדיין תקף, שיכול להכניס את בני גנץ לכיסא ראש הממשלה בנובמבר במקרה שנתגלגל שוב לקלפי. בינתיים, הלחץ לא נושא פרי; רע"ם לא בפנים כרגע, ובנט אמר אתמול שיסכים, אולי, לתמוך, רק אם ייכשלו המאמצים להקמת ממשלה חלופית. אם ממשלת בנט-לפיד תצליח להתגבר על כל הקשיים והמכשולים, הוא יכול למצוא את עצמו תוך חודש גר בבלפור - אין לו שום סיבה לתת לנתניהו כבר עכשיו בבחירות אישיות חוזה שכירות לעוד ארבע שנים.