היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כתב היום (שני) לבג"ץ כי הוא מתנגד להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות. זאת, בתגובה לעתירה לפיה נבצר מנתניהו לכהן בתפקיד בשל כתבי האישום שהוגשו נגדו. מנדלבליט כתב כי יש לדחות את העתירה שכן "מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".
עם זאת, מנדלבליט הדגיש כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים".
"כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה הוא חמור ביותר, ומייחס לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, שאותן עבר, לכאורה, בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל", היועמ"ש ציין. "ראוי להזכיר גם את קיומן של התבטאויות חריפות של ראש הממשלה נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, דבר שיש גם בו כדי לפגוע באמון הציבור במערכות החוק והמשפט, בשים לב לכך שהן באות מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהיררכיה השלטונית".
אל תפספס
בתגובה עוד נכתב כי "הוראת החוק המסדירה מצב נבצרות של ראש הממשלה מכוונת בעיקרה למצב דברים בו מתקיימות נסיבות - סובייקטיביות או אובייקטיביות - השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה".
"עמידתו של נאשם בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, שמשפטו מתנהל בימים אלו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות הממשלה - אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת - אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים".
בתוך כך, היועמ"ש תקף את הימנעות הממשלה בחודשים האחרונים מקיום "דיונים במינויים שונים של בעלי תפקידים בכירים במשרד המשפטים". אך הוא הבהיר כי "דברים אלו אינם מובאים כדי להצביע בהכרח על קיומו קשר סיבתי בין היותו של ראש הממשלה נאשם בפלילים לבין הימנעות הממשלה מקידום מינויים אלו, אלא כדי להדגים את הקושי המתעורר בנסיבות העניין כמתואר, בוודאי ככל שמדובר באמון הציבור במערכות החוק והמשפט".
קביעתו של מנדלבליט מגיעה לאחר שאתמול בג"ץ דחה, על פי חוות דעתו של היועמ"ש, עתירה נוספת נגד נתניהו, שקראה כי אין לתת לו את המנדט להרכבת הקואליציה. "דין העתירה להידחות על הסף. העותרים לא ביססו כל עילה משפטית לבחינת שיקול דעתו של מקבל תפקיד ציבורי", כתבו השופטים בתשובה לעתירה שהגישה קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" נגד החלטתו של הנשיא ראובן ריבלין. "העותרים לא הצביעו על פגם שנפל באופן מימוש הסמכות הנתונה לנשיא".
כמו כן, קבעו כי "בראי המתואר, כמו גם נוכח פסיקת בית משפט זה על פיה תקופת בחירות (במובן הרחב) היא תקופה רגישה מבחינה פוליטית אשר ראוי כי בית משפט ינהג לגביה באיפוק ובריסון, אין העתירה מגלה עילה להתערבות". הם פסקו לעותרים הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.