ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הגיש היום (ראשון) הצעת חוק הקובעת כי כל מסעדה תחויב להחזיק מזרק "אפינפרין", לטיפול ראשוני בסובלים מאלרגיה כחלק מתנאי לקבלת רישיון עסק. זאת, בעקבות מותה של אושר דרעי בת ה-23 מאלרגיה קשה לאחר שאכלה קינוח חלבי במסעדה בשרית כשרה בראש פינה. רופאים בכירים מברכים על היוזמה וטוענים כי תציל חיים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בממוצע מתרחשים בישראל שני מקרי מוות בשנה עקב אלרגיה למזונות מסוימים ומקרים נוספים של סיבוכים בדרגות חומרה שונות. "התגובה האלרגית החמורה ביותר, המכונה תגובה אנפילקטית, עלולה לגרום לקשיי נשימה חמורים, לאיבוד הכרה ואף למוות. תגובה זו היא לעיתים מיידית, ועשויה להופיע מיד לאחר החשיפה לאלרגן (או 10 עד 20 דקות לאחר החשיפה)", נכתב.
תגובה קשה זו ניתנת לטיפול באמצעות אפינפרין (EpiPen), מזרק המכיל אדרנלין. הזרקת האדרנלין לירך גורמת להרפיית שרירי הנשימה וכיווץ כלי הדם ומאפשרת מרווח זמן עד לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. מדובר בפעולה מצילת חיים שיש לבצע בשטח, באופן מיידי, שכן הידרדרות תופעות האלרגיה עד למצב של חנק ומוות עשויה להמשך דקות מעטות.
לקריאה נוספת בנושא
למרות המודעות בקרב הסובלים מאלרגיות והצורך בנשיאת מזרק אפינפרין, בעלי אלרגיות עדיין נמצאים בסיכון, בייחוד כאשר הם סועדים מחוץ לביתם, בבתי קפה ובמסעדות. זאת, מפני שהאדם האלרגי לא תמיד מודע לכל המרכיבים במזון המוגש לו.
"התרופה היחידה בעולם שהיא מצילת חיים"
יו"ר איגוד האלרגיה ומנהל מחלקה פנימית בהדסה עין כרם, פרופ' אלון הרשקו, בירך על היוזמה. "מזרק האפינפרין מכיל תרופה מצילת חיים, הייתי משווה את זה למכשיר דפיברילטור שמציל חיים ונמצא בנמלי תעופה. אלרגיה למזון היא בעיה של ילדים ומבוגרים צעירים, במקרה של מתן בטעות של האפינפרין אין תופעות לוואי חמורות. כלומר, אם האדם האלרגני לא קיבל את התרופה הוא יכול למות, אבל אם הוא ניתן בטעות לא קרה כלום. צריך לתת אותו כמה שיותר קרוב לאירוע", הסביר.
"בשבוע האחרון אני לא נרגע, כי בחורה צעירה שכל החיים לפניה לא הייתה צריכה למות. היא הייתה יכולה לחיות עד 120", קובע פרופ' הרשקו. "אלרגיה זה כמו נהיגה ברכב, אם אתה נוהג נכון לא צריך לקרות דבר, ובכל זאת אנחנו שמים חגורה בגלל שאנחנו לא יכולים לצפות מה אחרים עושים".
לדבריו, ישנן שלוש פעולות להצלת חיים במקרה של תגובה אלרגנית: הראשונה היא לקרוא למד"א; השנייה להשכיב את החולה כי הזרמת הדם בשכיבה פחותה מישיבה או עמידה, ומורידה את הסיכוי להתפשטות בגוף; ואילו הפעולה השלישית היא הזרקת האפינפרין.
"לא צריך לעבור שום הכשרה, זה דבר מאוד פשוט שהחולה מתורגל בו ויודע להשתמש בו בעצמו", הבהיר הרשקו. "התגובה של האלרגיה היא מיידית - בדרך כלל כמה דקות עד שעה מהאכילה. יש דגדוג בפה, כאבי בטן, לחץ דם ובשלב מאוחר מתחילים קשיי נשימה, ואז זה ממש הלם אנפילקטי. זו התרופה היחידה בעולם שהיא מצילת חיים".
פרופ' חגי לוין, מאיגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, הבהיר בשיחה עם וואלה! כי בהחלט ניתן למנוע תמותה מתגובה אנפילקטית לרכיבים אלרגניים במזון. "מחקרים מראים כי למעלה מ-50% מהתגובות האנפילקטיות למזון מתרחשות מחוץ לבית. נדרשת תכנית למניעת תמותה מאלרגיה למזון שתכלול הדרכה, סימון פריטי מזון אלרגניים כמקובל באירופה, שילוט והנגשת מזרקי אפינפרין".
"נוכחות מזרק אפינפרין במרחב הציבורי יכולה להציל חיים, כצעד משלים לנשיאה עצמית. יש צורך ביישום צעדים אלו, בחקיקה ואמצעים אחרים, על בסיס מקצועי ותוך בחינת מכלול השיקולים. הצעת החוק של ח"כ אזולאי וארבל היא צעד בכיוון הנכון", סיכם לוין.