המלכוד של נתב"ג: ישראל יוצאת מהקורונה, אך התו הסגול מקרקע את החזרה לשגרה

לאורך יותר משנה בה מגיפת הקורונה שינתה סדרי עולם, נאלצה רשות שדות התעופה לתמרן בין הנחיות משתנות בתדירות גבוהה לבין אופייה של פעילות התעופה האזרחית הנסמכת על תכנון מדויק וסטנדרטים מקצועיים ברמה גבוהה מאוד. אולם דווקא עכשיו כשנראה שבישראל הושגה שליטה על הנגיף, והיא הופכת ליעד אטרקטיבי לתיירות נכנסת ויוצאת של אנשי עסקים ונוסעים כלליים - נתב"ג שוב נשאב להנחיות מעורפלות של המשרדים הרלוונטיים.

"השינויים הקופצניים של משרד הבריאות, מזה שהוא צרח מתחת כל עץ שייכנס לנו וריאנט ואוי ואבוי - לבין הפתיחה הבלתי מוגבלת הזו, באה במקביל לזה שהוא עוד לא נתן את המתווה המסודר לאיך זה יקרה", אומרים גורמים ברשות שדות התעופה, המתרעמים על חוסר הבהירות בהנחיות, "הוא רוצה בדיקה סרולוגית? מי עושה את הבדיקה? מי משלם עליה?" הם שואלים, ומדגישים שאותם איש לא טורח לעדכן.

כדוגמה הם מביאים את הודעת משרד הבריאות ומשרד התיירות מיום שלישי האחרון, לפיה נקבע תאריך לכניסת תיירים זרים מחוסנים לישראל החל מה-23 במאי. על פי הודעת המשרדים, התיירים יידרשו לעבור בדיקת PCR לפני העלייה למטוס, ועם ההגעה לנתב"ג גם בדיקות PCR להוכחת החיסון או ההחלמה, זאת לצד מגעים עם המדינות השונות להסכמי הכרה בתעודות חיסון.

אולם, ברשות שדות התעופה טוענים כי טרם קיבלו הודעה לגבי אילו חיסונים מוכרים ומקובלים על משרד הבריאות. "בין ההודעה לבין מתווה שהוא סופי יש עדיין פער", אומרים ברשות, "ובפער הזה כרגע עוד דנים".

זהו רק חלק מהאתגר עמו מתמודד נתב"ג בניסיון לייצר סוג של שגרה או נהלי עבודה מסודרים. כך למשל, מבחינת רשות שדות התעופה, נתב"ג ערוך לקליטה של מספרי נוסעים גבוהים מהממוצע היומי, של בין עשרת אלפים ל-12 אלף נוסעים. מתחם הקליטה והבידוק שהוקם באוהל הארעי בשדה, בו הנכנסים אינם באים במגע עם הנוסעים האחרים, פעיל מזה חודשים, אולם תקנות "התו הסגול" יוצרות בעיה אחרת לגמרי בשדה.

התקנות המגדירות את כמות האנשים להם מותר לשהות בחלל, ותנאי הריחוק עליהם הם צריכים לשמור מגבילות את היקף הפעילות בנתב"ג. במילים אחרות, בג"צ אולי הורה למדינה להסיר את המכסות שקבעה, אולם הנחיות "התו הסגול" לא מאפשרות ליישם את ההוראה הזו. הביטוי הפשוט ביותר לכך הוא הצורך להגדיל את מספר עמדות הצ'ק אין לטיסות על מנת למנוע את ההתקהלות. הגדלה שיכולה להיעשות רק תוך שימוש באוהל שמשמש כיום את מערך הבדיקות לנוסעים. כך שמדובר במעין "מעגל קסמים" ממנו, בהיעדר הנחיות, לא נראה שיש אפשרות להשתחרר.

"תקנות התו הסגול עדיין שרירות וקיימות", אומרים ברשות שדות התעופה, "למרות שהן שטותיות ואפילו פחות מסמליות, את אותם אנשים שאתה אומר להם לשמור על מרחק של שני מטרים בטרמינל, אתה מושיב רגע אחר כך בצפיפות אחד ליד השני במטוס".

היציאה מהתסבוכת הזו תלויה בהחלטת הממשלה שהתקבלה ביום שלישי, לפיה יועתק מתחם הבדיקות אל מחוץ לטרמינל - מה שיאפשר את אותה פריסה נרחבת יותר של דלפקי הצ'ק אין והפחתת הצפיפות. את היישום של ההחלטה הזו אמור לבצע צוות בראשות מנכ"ל משרד התחבורה ובהשתתפות משרדי האוצר, התחבורה, הבריאות, הכלכלה, התיירות וכן החשב הכללי באוצר - אלו אמורים להגיש בתוך 14 יום את המתווה להוצאת מכרז להקמת מתחם הבדיקות, מיקומו, תפעולו ודרכי המימון שלו. התהליך עשוי להימשך זמן רב ועד אז ימשיכו הבדיקות להתבצע בטרמינל.

בינתיים, עם המשך מגמת הירידה בתחלואה בישראל והחיים שמתחילים לחזור למסלולם, מתרשמים ברשות שדות התעופה כי קיימת התעוררות כללית בביקוש לישראל כיעד לתיירות נכנסת, וגם בנכונות של ישראלים לצאת למדינות המכירות בחיסונים שניתנו בישראל ככאלו המאפשרים כניסה של תיירים מחוסנים ומחלימים.

"אנחנו רואים תזוזה לקראת הפתיחה" אומרים ברשות, "מנכ"לי חברות תעופה אומרים שיש עדיין פחד של הישראלים לצאת לחו"ל, שם המגיפה משתוללת. אבל זה לא בא לידי ביטוי בטווח הזמן המידי של השבועיים הקרובים, להם יש ביקוש, אלא לגבי נסיעות של עוד חודשיים ושלושה חודשים בגלל חוסר הבהירות של מה יקרה עד אז באותן מדינות". בינתיים, חברות התעופה מחפשות יעדים כמו ישראל אליהן הן יכולות להוציא טיסות. מחר, יום ראשון, וויזאייר תחנוך קו מישראל לאבו דאבי, וחברות נוספות עתידות להצטרף אליה.

אחת החוליות שריכזו תשומת לב רבה בשבועות הראשונים של הקורונה היא תחנת הרכבת בנתב"ג. עשרות עובדי הרכבת שנכנסו לבידוד באותם שבועות היו האיתות הברור ביותר לאותה פרצה שנותרה פתוחה בשבועות שלפני המגבלות שהוטלו על הטיסות הנכנסות לישראל, שכן נוסעים רבים שנחתו בשדה, גם אם נדרשו לבידוד, עלו על הרכבת והפכו אותה למדגרת הדבקות.

לאחר שהופסקה פעילות התחנה במרץ 2020, לא שבה תחנת נתב"ג לפעול למעשה עד היום וקווי הרכבות לירושלים ומודיעין חולפות בה, אך ללא עצירה. אולם, עם הכוונה להחזיר בהדרגה את השדה לפעילות נרחבת יותר ברור שלא ניתן יהיה לעשות זאת ללא הפעלה של התחנה. כמו כן, תחנת הרכבת שימשה עד לפני יותר משנה, בזמן שפעלה, גם את עובדי השדה והמתחמים הסמוכים לו במסופי המטענים למשל - ובהיעדר השירות הזה, הם נאלצים לעשות שימוש במכוניות הפרטיות שלהם, ומוסיפים לצוואר הבקבוק ההולך ומחריף בלאו הכי בדיוק בכניסה לגוש דן.

לדברי משרד התחבורה, הנחה המשרד את רכבת ישראל להכין מתווה הפעלה במסגרתו תחודש פעילות תחנת נתב"ג למציגי תעודת מתחסן או מחלים, זאת במטרה למנוע את חשיפתם של נוסעים שחזרו מחו"ל ונדרשים לבידוד לשאר נוסעי הרכבת ועובדיה.

על פניו זה נשמע פשוט, אולם מדובר במצב בעייתי. זאת מכיוון שדרישה דומה אינה תנאי לעלייה לרכבת בכל עשרות התחנות האחרות שלה בארץ. המשמעות היא, שנוסעים שאינם מחוסנים או מחלימים יהיו על הרכבת שאליה יעלו נוסעים-נוחתים שמגיעים מחו"ל ואינם פטורים מחובת בידוד מכיוון שאינם מחוסנים או מחלימים עשויים להיות חולים בעצמם.

לכאורה, הפתרון לכך הוא פשוט - חיוב בהצגת תעודת מתחסן או מחלים בכניסה לתחנה עבור הנוחתים והנוסעים האחרים, אולם כיום עובדי הרכבת אינם מוסמכים חוקית לדרוש הצגת "תו ירוק", תעודת מתחסן או מחלים. על מנת לאפשר להם לעשות כן, יש לקבוע תקנות כאלו ולהסמיך אותם לעשות כן.

במשרד התחבורה לא נמסרה תגובה לשאלתנו האם ישנם לוחות זמנים להגשת המתווה המדובר, יישומו או תיקון התקנות שיסמיכו את הרכבת לוודא הימצאות "תו ירוק", תעודת מתחסן או מחלים לנוסעים.