אחת ממטבעות הלשון שהשירות הצבאי בישראל השאיל לאזרחות, היא הקלישאה המפורסמת "חדל קשקשת ברשת". לרוב בצבא, נשמעה הקריאה הזו, לאחר שקבוצה של חיילים או חיילות צעירים החלו לברבר יתר על המידה ברשת הקשר הצבאית. או אז היה מתייצב לו הקודקוד או המפקד הבכיר התורן ומרעים בקולו על החיילים "חדל קשקשת ברשת". כלומר, סתמו את הפה.
אלא שהתהליך שאנו עדים לו בשבועות האחרונים במדינת ישראל הוא הפוך - "הקודקודים"/"המפקדים", או במילים אחרות בכירים ישראלים עלומי שם, החלו לקשקש עצמם לדעת בכלי התקשורת השונים ורצים מהר לספר לחבר'ה, מיד לאחר כל פעולה שהתרחשה באיראן או נגד מטרות איראניות. קודש הקודשים של מערכת הביטחון הישראלית, הפעולות המיוחדות של יחידות כמו השייטת, סוכני מוסד עלומי שם, או פעולות מסובכות של מערכי המודיעין והסייבר, הפכו לחומר בידי הפוליטיקאים ובכיר או שניים במערכת הביטחון. אלה עושים במידע הזה כבשלהם ומעבירים בנדיבות יוצאת דופן מידע רגיש שמופץ לכלי התקשורת.
ואם בעבר עוד נהגו בישראל להסתתר מאחורי קודים מסתוריים נוסח "גורמי מודיעין במערב", הרי שהחסמים והגבולות הוסרו לחלוטין, וכעת "גורמים ישראלים", הם אלה שמתהדרים קבל עם ועולם על הפעולות שעשתה ישראל (לכאורה) בנתנז או בלב הים האדום.
לקריאה נוספת בנושא
קשה להבין את ההתנהלות הזו ששותפים לה מעטים ככל הנראה. הצבא יחסית נזהר עדיין מלנדב מידע מסוג זה לכל דכפין, מלבד במקרים יוצאי דופן. מתי המעט שאחראים להדלפות, מנהלים מדיניות תקשורתית משל עצמם שעלולה להוביל בסופו של דבר לתוצאות רעות בלבד. דברים טובים לא יצמחו מכך.
איראן, למרבה הצער, לא תעצור את פרויקט הגרעין שלה בגלל שישראל מדליפה לכלי התקשורת מה עשו בחורינו המצוינים מול חופי אריתריאה. להיפך. זה רק עלול להוביל להסלמה ולתגובה איראנית שקשה לעת עתה לנחש כיצד תיראה ומתי והיכן תתממש והפגיעה באונייה הישראלית בשבוע שעבר היא רק דוגמה לכך.
אז מה בכל זאת המטרה של הדלפות מסוג זה? יכולים להיות לכך כמה הסברים מרכזיים: האחד - הרצון להאט ואולי אפילו לטרפד את שיחות הגרעין שמתנהלות כעת בווינה בין איראן לנציגי המערב. ייתכן אפילו שמישהו בישראל מנסה לגרום לאיראנים להגיב בצורה קשה על הפגיעה במתקנים שלהם ובכך להעניק תירוץ לישראל להרחיב את התקפותיה ולמערב לפרוש משיחות הגרעין.
הסבר נוסף קשור כמובן לסוגיות פוליטיות. ישראל בשיאה של מב"ב - מערכת בחירות בין בחירות. ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמה ממקורביו בגופי המודיעין, משתמשים במהלכים סופר רגישים כדי להמחיש עד כמה הוא ולא אף אחד אחר, יצליח לעצור את הדהרה האיראנית לגרעין. אולם הבעיה הקטנה שכרוכה באגדה האורבנית הזו, היא שאיראן קרובה כעת מתמיד למה שמכונה יכולת "פריצה קדימה", לקראת פצצה, כלומר הזמן שייקח לאיראן להגיע לייצור של פצצה גרעינית התקצר בהשוואה לתקופה שבה פעלה על פי הסכם הגרעין מול ארצות הברית של ברק אובמה ואפילו הפיצוץ המסתורי בנתנז השבוע לא ישנה זאת. יש בידיה יותר אורניום מועשר, ברמה יותר גבוהה ויש בידיה יותר צנטריפוגות מתקדמות יותר להמשך העשרת אורניום.
הטור המלא - במעריב סופשבוע