לימודים בימי קורונה

הנגיף לא פגע בילדים, אך נזקי תקופת הקורונה לא יחלפו כל כך מהר

ילדי ישראל ישובו לספסל הלימודים אחרי שנה של מחסור במסגרת ששיבשה את אורח חייהם. שלוש מומחיות מצביעות על קוצר ראייה, השמנה ובעיות פסיכולוגיות כאתגרים שילוו את ילדי הגיל הרך ובני הנוער גם בימי ההסתגלות לשגרה - וממליצות על דרכים להתגבר עליהם

בווידאו: חצי מיליון תלמידים שבים ללימודים (צילום סטילס: ראובן קסטרו, צילום וידאו: רוני כנפו, יותם רונן)

בדיוק שנה וחודשיים לאחר שבתי הספר נכנסו למתכונת מצומצמת ואף הושבתו בעקבות נגיף הקורונה, ילדי ישראל יחזרו ביום ראשון למסגרת לימודים מלאה ללא קפסולות, בכפוף לבדיקות מחמירות. רופאי הילדים מברכים על החזרה לשגרה, אך מסבירים מה יהיו ההשלכות של השנה האחרונה ואיך צריך להתמודד איתן.

הסגרים וחוסר המסגרת הובילו לבעיות בריאותיות רבות בקרב ילדים ובני נוער, במיוחד בעיות עיניים והשמנה בגלל הבהייה המופרזת במסכים, אך גם בעיות רגשיות ונפשיות בשל היעדר אינטראקציות חברתיות ושגרה סדורה. נגיף הקורונה עצמו לא תקף בחומרה את הגילאים הצעירים ורבים מהם חוו אותו באופן קל או א-סימפטומטי, אך ההתמודדות איתו גרמה לבעיות שייקח זמן רב לתקן.

עוד בוואלה!

התמכרויות למסכים ולפורנו, חרדות ובדידות: כך השפיעה שנת הקורונה על בני הנוער

לכתבה המלאה
שנה של בהייה מופרזת במסכים. תלמידה לומדת באופן מקוון, מרץ 2020 (צילום: פלאש 90, חן לאופולד)

קוצר ראייה

"אור השמש מקטין את קוצר הראייה, ולכן הישיבה בבית, ללא יציאות מרובות ושגרתיות, גרמו לעוד יותר קצרות ראייה"

"אין הוכחות ברורות שיכולות להראות נזק לעיניים בתקופת הקורונה", הסבירה מנהלת מערך עיניים בבית החולים איכילוב, פרופ' ענת לבנשטיין. "אבל אנחנו יודעים שמסתכלים במסכים ימים שלמים, בעיקר עד גיל 7-6, זה מגדיל משמעותית את קוצר הראייה והצורך במשקפיים. מנגד, אור השמש מקטין את קוצר הראייה, ולכן הישיבה בבית, ללא יציאות מרובות ושגרתיות, גרמו לעוד יותר קצרות ראייה".

"בעידן שלנו הילדים יגדלו עם מסכים, אך אור השמש יכול לצמצם את הבעיה, בשנה האחרונה היה גידול במסכים והקטנה בחשיפה לאור השמש - זה בעייתי ביותר. זה לא יוצר עיוורון, אבל בהחלט בשנתונים האלו יצטרכו להיעזר יותר משקפיים. החזרה לבית הספר תקטין את המסכים מקרוב ותגדיל את יציאה שלהם החוצה, ולכן אנחנו מקבלים בברכה את החזרה למסגרות החינוכיות", הוסיפה לבנשטיין.

"מקבלים בברכה את החזרה למסגרות החינוכיות". פרופ' לבנשטיין (צילום: אתר רשמי, גלית יאיר-פור)

בעיה נוספת שגרמו היעדר רצף של מסגרות הוא בדיקות הסקר, שנערכות בבית הספר ובגנים בגילאי שנה, שלוש ושש. "קוצר ראייה מתפתח בעיקר עד גיל שש, אחרי הגיל הרך יש פחות השפעה מוכחת", קובעת פרופ' לבנשטיין. "בלי בדיקות סקר, יכול להיות שיהיו דברים בלתי הפיכים לילדים שלא היו בבדיקות. אני מאוד ממליצה ללכת בהקדם לבדיקות התקופתיות".

פרופ' לבנשטיין הסבירה כי גם בקרב בני נוער עלולות להיווצר בעיות. לדבריה, "ככל שהגיל יותר גדול המסכים ואי יציאה לשמש גורמים לפחות בעיות בעיניים, אך בשלב הזה הקשיים מתרכזים בחוסר ריכוז, כאבי ראש ועייפות. צריך לתת לעיניים מנוחה מהמסכים כל 45 דקות".

ההמלצה של מנהלת מערך העיניים באיכילוב היא לא לאמץ את הלמידה המקוונת, במיוחד בגיל הרך. היא אמרה כי "לקראת החזרה לשגרה, צריך להקפיד שהילדים לא יהיו צמודים למסך קטן, אלא ללוח בו רואים לרחוק. ובהפסקות לוודא שהם יוצאים לחצר, ולא נשארים בכיתה כדי שיספגו כמה שיותר שמש ויצמצמו נזקים. בשלב הזה, הילדים צריכים תרגול להיות בחוץ ולא להשתמש במסכים".

השמנה

"בנות פיתחו בעיות אכילה לאחר אכילה מרובה בתקופת הסגרים. הן פחדו לחזור לבית הספר מחשש שיצחקו על המראה שלהן"

בקרב ילדים ונוער נרשמה השמנה, שחלקה נוצר בשל שעמום וחלק בעקבות אכילה רגשית מתסכול וחוסר ודאות. שיר באס, דיאטנית ראשית בקופת חולים מאוחדת, טענה כי "בעקבות השנה האחרונה, בעבודה בשטח, נראה שאחוזי ההשמנה עלו, במיוחד בקרב הילדים בחינוך המיוחד".

"השמנת היתר נוצרה מכמה מרכיבים", הסבירה באס. "מעגלי הערות והשינה השתבשו לגמרי. ארוחת בוקר התחילה במקרה הטוב ב-12:00 בצהריים, במקרה הרע בשעה 14:00. לעיתים רבות הילדים היו קמים לזום וחוזרים לישון ולכן כל חילוף החומרים השתבש. מרכיב נוסף הוא השעמום, שגרם לשעות של רביצה מול המסכים. מצד שני, הילדים גם אכלו כדי למלא את החלל ולהעסיק את עצמם".

לדברי הדיאטנית, ניתן לראות הבדלים מגדריים בבעיות האכילה. "בנות פיתחו בעיות אכילה לאחר אכילה מרובה בתקופת הסגרים. הן פחדו לחזור לבית הספר מחשש שיצחקו על המראה שלהן, ולכן לפני כל החזרה דווקא הגבירו פעילות גופנית והפחיתו אכילה באופן לא טוב. כך נוצרו תקופות של אכילת יתר ותקופת של אכילת חסר, הכול ביחד שיבש את המערכת לגמרי", היא אמרה.

לא הייתה פעילות גופנית שגרתית. תלמידים חוזרים לבית הספר בפתח תקווה, ספטמבר 2020 (צילום: ראובן קסטרו)

מעבר לאכילה, לא הייתה פעילות גופנית שגרתית, כך שנוצר קושי לקיים חיים מאוזנים. באס הסבירה כי גם משפחות או ילדים שהקפידו על ספורט במהלך השנה, לא הצליחו לראות תוצאות כי הפעילות הגופנית של שגררה יומיומית לא הייתה רצופה. "הייאוש, הבלבול, חוסר ודאות וחוסר יכולת לדעת מה הלו"ז ומה השגרה גרמו לאכילת יתר", ציינה. "השגרה של חוסר ודאות גרמה לאכילה רגשית. הרבה מהטיפול השנה האחרונה היה לראות איך לא אוכלים באופן רגשי, גם הילד וגם ההורה - זה הפך לטיפול משפחתי".

באס הדגישה במיוחד את הילדים עם בעיות קשב וריכוז, שלוקחים את התרופה כמו רטלין או קונצרטה, רק בימי לימודים. "כשאין סדר הילד לא יודע מתי הוא לוקח את התרופה ואיך לסדר את זמני הארוחות, כאשר אנחנו יודעים שתרופות האלו גורמות לחוסר תיאבון או לתיאבון מוגבר. זה גורם להרבה שיבושי אכילה".

בעיות האכילה בגיל הרך נגרמו מכך שהילדים אוכלים את הארוחה הגדולה והמזינה לרוב במסגרות החינוך. ההורים לא ידעו להנגיש את האוכל כמו הגננות, ואין אכילה חברתית שעוזרת לאכילה מסודרת. בקרב בני נוער השיבושים התרחשו בעקבות שינויים במעגלי הערות ושינה, מאחר שהגדילה ופעילות מאחרת העיכול מתרחשת בעיקר בלילה.

"אם נחשיך חדר בין השעות 16:00-14:00 הילד לא יגדל נכון וטוב כמו ילדים שישנים בלילות - שינת לילה גורמת לגדילה נכונה. אימהות דיווחו שבכל פעם שהיה סגר הייתה שביתת רעב, בעיקר בגיל הרך", היא הזהירה.

"הכי חשוב לחזור לארוחות משפחתיות". משפחה סועדת בירושלים (צילום: אתר רשמי, פלאש 90)

באס תיארה כי "אני מרגישה דיאטנית אחרת אחרי הקורונה. עד עכשיו למדנו איך מתארגנים לחגים או לחופש הגדול, כשאין מסגרת. השנה הזאת הייתה שנת חוסר שקט ובלגן ולכן פונים לאוכל שירגיע אותנו".

ההמלצה של באס היא לא להאשים ולא לייצר עוד תסכול, אלא לחזור לאכילה מסודרת. היא מבהירה כי "מי שמתמודד עם בעיות צריך להגיע לדיאטנית, מי שהיה בחוגים צריך לחזור אליהם. והכי חשוב לחזור לארוחות משפחתיות - כך ילמדו לאכול נכון. השגרה תעשה את שלה אבל יש נזק שצריך לתקן. החזרה לשגרה תגרום לזה שלא יגרם יותר נזק אבל עכשיו צריך לראות איך ממזערים נזקים מהשנה האחרונה".

"אחד הדברים הכי לא בריאים זה אכילה מול מסך - זה המרכיב הגדול ביותר להשמנה כי אנחנו לא מרגישים שאנחנו אוכלים. הגוף צריך לקלוט עם כל החושים שאנחנו אוכלים, וכשאני מול מסך אני מנטרלת חלק מהחושים. אני לא מריחה ולא מסתכלת ואז אני פחות חווה את האכילה ואז אני מרגישה שאני צריכה לאכול עוד. האכילה שלנו לא יכולה להיות תלויה במסך. אותו הדבר גם לגבי אכילה מול עיתון או ספר. צריך לתת זמן לאכול ולתת לו כבוד ראוי", סיכמה באס.

בעיות פסיכולוגיות

"הנהלים היו מאוד קשוחים, ומי שרצה לשמור על קשרים חברתיים היה צריך להפר על הכללים"

הפגיעה בשנה האחרונה לא הייתה רק בבריאות הגופנית, אלא גם בזו הרגשית והנפשית. גילי דדון-רווה, רכזת בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת מחוז מרכז, הסבירה כי הייתה גדילה במספר הפניות למרכזי בריאות הנפש, וכל פנייה הייתה יותר מורכבת ועוצמתית.

לדבריה, "המשבר פגע בתשתיות של משפחות. אם בהתחלה הייתה תחושה שמחזיקים את זה טוב ומתגייסים, לאורך הזמן הייתה שחיקה. המשאב הגדול ביותר שלנו היה זמן, אך לא היה לנו מה לעשות איתו. אימא אחת סיפרה לי שהיא אמרה לילד שאבא בעבודה, אז הוא הלך לחדר השינה וצועק 'אבא אבא', כי ככה הוא תופס את העבודה של האבא - בחדר שינה".

בקרב המתבגרים הקשיים היו יותר חברתיים. "הנהלים היו מאוד קשוחים, ומי שרצה לשמור על קשרים חברתיים היה צריך להפר על הכללים", היא ציינה. "מי שמראש היה לו קושי חברתי - לא הצליח לשמור על קשרים בווטסאפ. בנוסף, ניסינו להימנע ממגע, ומתבגרים דיווחו שהם מפחדים לגעת כדי לא להדביק או להידבק. בשלב הזה של הגדילה צריך הרבה מגע כדי לייצר התקשרות טובה והתבגרות טובה. ישנו הרבה ייאוש, עצב ואובדן משמעות ותקווה. זה יכול להוביל להסתגרות ולהתבודדות".

"אם בקרב מתבגרים ראינו הסתגרות בחדר ו'ירידה מתחת לרדאר', בגילאים קטנים היה קושי לשמור על משמעת והייתה התרופפות הורית. החוסן ההורי ירד, אך הם מצד שני היו צריכים להגיע לעבודה".

"ישנו הרבה ייאוש, עצב ואובדן משמעות ותקווה". דדון-רווה (צילום: מערכת וואלה!, אתר רשמי)

דדון-רווה הודתה כי "החזרה לשגרה לא תהיה קלה כי יש קשיים חדשים, צפויים ולא צפויים". היא סבורה כי "צריך הרבה תקשורת ולדברר את המצב. לא צריך להיות משימתיים על ההתחלה, אי אפשר לפתור את הכול ברגע אחד. זה לא לחזור כמו אחרי החופש הגדול, צריך לנשום עמוק וזה ייקח זמן".

ההמלצה שלה היא לא למהר למסקנות לאבחן מהר קשיי קשב וריכוז. "זה פשוט קשה לחזור לשגרה כזו גם מבחינה חברתית וגם לימודית. צריך ללוות את הקושי הזה. היכולת לתפקד זה חלק מבריאות נפשית והתפקוד היה לא מאורגן השנה. ממליצה לחפש הדרכות הוריות מאשר טיפול לילד, כולל טיפול תרופתי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully