המבחן שהוכיח: כלבים מתמלאים קנאה רק מהאפשרות שתלטפו כלב אחר

הם ידועים כחברים הכי טובים שלנו - אז האם כלבים מקנאים כשאנחנו מלטפים חבר אחר? על פי סקרים, ארבעה מכל חמישה בעלי כלבים מדווח על קנאה גדולה שהם מרגישים מבעל החיים שלהם, ומחקר חדש מראה שההתנהגות הזאת יכולה לקרות גם אם התחרות של הכלב על תשומת הלב לא קרובה בכלל. במילים אחרות - כלבים יכולים לדמיין סיטואציה שתגרום להם להרגיש בקנאה, גם אם המקור שלה לא קרוב.

בגלל שאי אפשר לעשות מבחנים פשוטים לכלבים על הרגשות או המחשבות שלהם, מחקר שפורסם לאחרונה ב- journal Psychological Science, ניסה להבין מה קורה בתוך הראש של הכלב כשהוא רואה משהו שאמור לגרום לו לקנאה. "המחקר תומך במה שבעלי הכלבים מרגישים - "המחקר תמך במה שבעלי כלבים רבים מאמינים בתוקף - כלבים מראים התנהגות קנאית כאשר בעליהם האנושיים מקיים אינטראקציה עם יריב פוטנציאלי", אמרה הפסיכולוגית עמליה באסטוס מאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד.

"רצינו ללמוד יותר לעומק את ההתנהגות הזו, כדי לדעת האם הכלבים יכולים, כמו בני אדם, לשקף סיטואציה שתעורר אצלם קנאה", היא הסבירה.

אצל בני אדם הקנאה קשורה קשר הדוק למודעות עצמית, ולכן יש למחקר גם מה לומר על האם הכלבים מודעים לעצמם או לא - והתהליכים הנפשיים שעשויים לעמוד מאחורי ההתנהגות הקנאית שכל כך הרבה בעלים רואים.

באסטוס והצוות שלה הריץ תרגילים על 18 כלבים, שהסתכלו מהצד בזמן שהבעלים שלהם ישבו ליד דמות כלב שנראית מאוד אמיתית, או ליד גליל צמר. הכלב המזויף שימש כמתחרה על תשומת הלב, בזמן שגליל הצמר שימש לצורכי בקרה.

לאחר שהכלבים צפו בסצינה של בעליהם עם הכלב המזויף, הוצב מחסום שמנע מהם לראות את הכלב המזויף, אך לא את הבעלים או את תנועותיו. לאחר מכן הזיזו החוקרים את הכלב המזויף וסימנו לבעלים שעליהם להעמיד פנים שהם מלטפים ומדברים עם הכלב המזויף (שכבר לא נמצא שם).

הבעלים, למעשה, ליטפו בשלב הזה מדף מכוסה צמר, במאמץ מצד החוקרים למנוע מהבעלים לספק כל סימן לא מודע לכלבים שלהם כיצד להגיב. הבעלים השתמשו בביטויים גנריים (כמו - "אתה כלב כל כך טוב!") כדי למנוע מחיית המחמד שלהם ריגוש יתר.

ההליך חזר גם עם גליל הצמר, מלבד כמה שינויים. הבעלים דיברו אל הכלב וגם אל הגליל כאילו היה מדובר בכלב, תוך שימוש במשפט הגנרי, אבל האינטרקציה עם הגליל הייתה ללא מחסום. הכלב המזויף נשאר בסביבה גם, אבל מוקם במרחק של מטר וחצי מהבעלים, כשהוא עם הפנים לבעלים, וכשהכלב האמיתי מודע אליו.

כשהם משתמשים במד כוח שחובר לרצועת הכלב, החוקרים מצאו שהכלבים הגיבו עם פחות כוח לסצינה עם גליל הצמר מאשר לזו עם הכלב המזויף.

החוקרים נדהמו שמצאו אצל הכלבים לא פחות משלושה מאפיינים אנושיים להתנהגות קנאית. ראשית, ההתנהגות הופיעה רק כאשר היה מעורב מי שנתפס בעיניהם כיריב חברתי, שנית - היא הופיעה אפילו לאינטראקציות שהיו מחוץ לשדה הראייה שלהם עם יריב זה ושלישית - מכיוון שהם דימיינו שהכלב המזויף היה נוכח בחלק הראשון או שהוא אכן היה נוכח כאשר בעלי הכלבים ליטפו את הצמר, החוקרים יכלו לומר שהתנהגות הקנאית התרחשה כתוצאה מהאינטראקציה ולא רק בגלל נוכחותו של הכלב האחר.

"התוצאות הללו תומכות בטענות שכלבים מראים התנהגות של קנאה", אמרה באסטוס, "זו גם ההוכחה הראשונה שכלבים יכולים להציג התנהגות של קנאה באינטרקציה חברתית. מחקרים קודמים בילבלו בין התנהגות של קנאה למשחק, הבעת עניין או תוקפנות - מכיוון שהם מעולם לא בדקו את תגובות הכלבים לבעלים וליריב חברתי שנמצאים באותו חדר אך לא מתקשרים".

באתר המדעי sciencealert נכתב שסוגים אלו של ניסויים שנבנו בקפידה חשובים כדי להבין מה קורה במוחם של כלבים כשאנחנו מתקשרים איתם - אנו יכולים כמובן לבחון כיצד הם פועלים או איך הם מתנהגים, אך זו לא בהכרח אינדיקציה למה שהם חושבים או מרגישים.

הבדיקות שנעשו במחקר הזה עם הבקרה של גליל הצמר מראות כי תשומת הלב שניתנה ליריב חברתי גרמה ליותר פעילות חסרת מנוח אצל הכלבים, ולא חוסר תשומת הלב עצמה - וזה יגרום לנו לדעת יותר על העולם הפנימי של הכלבים ויעזור לנו לטפל בהם.

"מוקדם עדיין לומר אם כלבים חווים קנאה כמונו, אך כעת ברור שהם מגיבים למצבים מעוררי קנאה, גם אם אלה מתרחשים מחוץ לטווח הראייה", אמרה החוקרת.