הדיווחים על נזלת וקשיי נשימה נערמים, ומחזקים את החשד ל"אלרגיה כנרתית"

ההשערה לקיומה של "אלרגיה כנרתית" הלכה והתחזקה בשנים האחרונות. העדויות של נופשים וחובבי ספורט ימי על תגובות אלרגיות שמתחילות כמה שעות אחרי רחצה וגלישה בכנרת מצטברות. על פי החשד, הגורם הוא אצה זעירה שהופיעה בימה לראשונה לפני 25 שנה.

במאמר של החוקרים מהמעבדה לחקר הכנרת במכון לחקר ימים ואגמים בישראל, ד"ר נעמה לונג-יונה ופרופ' אסף סוקניק ב"ארץ הכנרת" - ביטאון רשות ניקוז ונחלים כנרת - מדווחים השניים כי עלתה האפשרות שאלרגן, אחד או יותר, מצוי במי הכנרת וגורם לתגובה אצל חלק מאוכלוסיית הרוחצים. "התסמינים נמשכים כמה ימים עד שחולפים מאליהם וחוזרים עם החשיפה הבאה", כתבו.

התופעה נצפתה בעיקר בקרב גולשים, שחשופים במשך שעות לנתז המגיע לדרכי הנשימה ולעיניים, במיוחד בתקופה שבין אפריל לספטמבר, אז נושבת בכנרת רוח מערבית חזקה בשעות אחר הצהריים. בסקר שערך משרד הבריאות אצל גולשים ושחיינים בכנרת נמצא כי אחוז מפתחי האלרגיות גבוה משמעותית אצל הגולשים לעומת שחיינים - 64% מול 17%.

לונג-יונה וסוקניק טוענים שהממצאים מצביעים על אלרגיה נשימתית שמתפתחת כתוצאה משאיפה של רסס המים או חלקיקים מהאוויר. לונג-יונה אמרה כי "ההשערה היא שהחיכוך של הגלשן במים גורם להרחפה של חלקיקים מהמים".

בסקר נוסף, שערכו חוקרים מבית החולים מאיר בכפר סבא, נמצא שהתגובות האלרגיות התפתחו בדרך כלל במהלך הפעילות או מיד אחריה, והתגובה העיקרית והמאפיינת לכלל המקרים היא נזלת אלרגית. עוד תופעות אלרגיות עליהם דיווחו הגולשים, בחלק מהמקרים, היו קוצר נשימה, התעטשות וגירוי בעיניים.

תסמינים אלה מאשרים כי מדובר באלרגיה נשימתית, מה שמצביע על כך שמקור האלרגנים הוא האוויר בסביבת הכנרת. מקורם של אותם אלרגנים עשוי להיות צמחים בחופי הכנרת, אבק מעורר אלרגיה, או חומרים שמורחפים לאוויר דרך רסס המים.

כדי לפתור שאלה זו ולהבין את הגורמים לאלרגיה הכנרתית, בחנו החוקרים את החלקיקים הנשימים באגם הכנרת. כדי לדמות רסס מים והרחפה של חלקיקים מהכנרת שעלולים להוות אלרגנים, הם השתמשו בדוגם אוויר ייחודי שמאפשר לשמור את החלקיקים הנדגמים ללא פגיעה בהם - אם יימצאו אצות או יצורים אחרים, הם ישתמרו חיים ואפשר יהיה לאפיין אותם במעבדה. הדוגם הוצב על פני סירה ודגם את האוויר במהלך ההפלגה בכמה אתרי גלישה נפוצים בכנרת.

בסיום דיווחו החוקרים כי "האצות שמצאנו בדוגמאות האוויר הן עדות לכך שיצורים מיקרוסקופיים ושיירים שלהם נפלטים מהכנרת לאוויר דרך רסס המים, וכך יכולים להישאף על ידי גולשי הכנרת ולעורר אלרגיה נשימתית".

ההשערה היא כי הרגישות היא למינים שונים של ציאנובקטריה, "אצות כחוליות", שחלקם מייצרים רעלנים. האצה הכחולית נמנית על פיטופלנקטון - צמחים זעירים המרחפים במים, שלא נמצאו בכנרת עד לפני כ-25 שנים.

לפני כשבע שנים. נערך סקר על ידי סוקניק וד"ר רונית קונפינו־כהן מהיחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבית החולים מאיר, בו בודדו מהאצות הכחוליות חלבונים חשודים שהוחדרו לעורם של הנבחנים - שרובם גולשים באגם. ואכן, נמצא כי חלק מהנבחנים רגישים לחלבוני הציאנובקטריה.

לונג-יונה הבהירה כי "המחקר עומד עדיין בתחילת דרכו, וצריך להמשיך בו כי לזהות את החלבונים האלרגניים, לאפיין את שכיחות האלרגנים באוויר בעונות השונות וכפונקציה של פריחות שונות, כדי לפתח מודל חיזוי וקביעת מדד עוצמת האלרגנים בכנרת".