בשבועות האחרונים התפרסמו כמה ידיעות בכלי תקשורת זרים על אודות מבצעים שביצע צה"ל בשנתיים האחרונות בזירה הימית נגד מטרות איראניות. הראשונה שבהן היתה ב"וול סטריט ג'ורנל", שם דווח כי ישראל תקפה לפחות 12 ספינות שהעבירו נפט איראני לסוריה מאז 2019. עקב כך התעורר גל של פרסומים בכלי תקשורת בישראל על אותם מבצעים רגישים וההישגים שלהם במלחמת הצללים נגד איראן, שהוגדרו בצה"ל כמערכה בין מלחמות (מב"מ).
תחילה לא היה ברור למפקדים בצה"ל אם הפרסומים בכלי התקשורת השונים הם חלק ממבצע תודעתי שנועד להפעיל לחץ על איראן ולהעצים את הישגי מבצעי האיתות של שייטת 13, או שמא מדובר בהדלפות מכוונות.
גורמי ביטחון מכחישים כל קשר של המוסד לפרסומים הזרים. גם גורמים בצה"ל הכחישו כל קשר לפרסומים הזרים וטענו כי מדובר היה בהפתעה גמורה מבחינתם. יחד עם זאת, הדגישו גורמי הצבא כי מבצע שיוחס לישראל באותה תקופה לא נדחו בגלל חשש מדליפת מידע אלא בגלל שיקולים מבצעיים.
אל תפספס
"עיקר הנזק שנעשה באמצעות הפרסומים הזרים הוא לקיחת אחריות ישראלית לכאורה על פעולות שהיו אמורות להישאר בצללים", הסביר גורם ביטחוני. בשלב שאף אחד מהגורמים המוסמכים בצה"ל ובמערכת הביטחון לא ידעו להסביר בצורה ברורה מי אחראי לפרסומים, מהר מאוד ניתן היה להבין כי הבקרה על אבטחת המידע יצאה מכלל שליטה והיא עלולה לגרום נזק למבצעים בעתיד.
לפי גורם ביטחוני נוסף, בשלב זה אין כל מידע על פרטים שהודלפו על ידי גורם ישראלי לכלי תקשורת זרים בענייני מבצעים שמיוחסים לישראל, ובמידה ויהיה מידע שכזה תפתח בדיקה במערכת הביטחון לבירור הפרטים על ידי גורמים מוסמכים.
בחלוף כמה ימים, גברו הערכות במערכת הביטחון כי לפרסומים אחראים גורמים אמריקנים שככל הנראה קיבלו מישראל באופן רשמי עדכונים במסגרת שיתופי פעולה מודיעינים ומבצעיים. עד כה לא ברורה הסיבה להדלפות, אך גורמים במערכת הביטחון טוענים כי "הפרסומים הזרים מעוררים דאגה רבה".
במערכת הביטחון עדיין עסוקים להבין אם מדובר באירוע נקודתי או בהדלפות שנועדו להצביע על שינוי מדיניות בממשל האמריקני כלפי המערכה החשאית שמנהלת ישראל נגד איראן. ניתן להעריך שסוגיות אלו יעלו בשיחות עם מזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין שיבקר לראשונה החל ממחר בישראל.
הפרסומים השונים עוררו ביקורת חריפה בקרב מפקדים בשייטת 13, בחיל הים ובקהילת המודיעין על כך שהידיעות חשפו את מטרות המבצעים, דרכי פעולה ושיטות שפותחו לפני יותר מעשור.
גורמים בצה"ל טענו גם כי סדרת הפרסומים פגעו בעמימות המבצעים החשאיים ועירבבו בין מבצעים מיוחדים (מ"מ) לסיכול ותגובות על תקיפת ספינות ישראליות בים האדום ובים ההודי שיוחסו לישראל.
הביקורת לא פסקה מאחר וגם לאחר הפרסומים הזרים, החלו מפקדים בחיל הים לתדרך עיתונאים ישראלים אודות מבצעים חשאיים. בתגובה לכך טענו גורמים רשמיים בצה"ל כי אין כל קשר או חיבור בין התדרוכים שבוצעו בצבא לבין הפרסומים הזרים אלא הסבר כללי למב"מ. בתוך כך, במערכת הביטחון נערכים לאפשרות שהאיראנים ינסו להגיב נגד כלי שיט בבעלות ישראלית ברחבי העולם או לפגוע באינטרסים ישראליים.