מדינת ישראל מתייחדת היום (חמישי) עם זכר נספי השואה בשורת אירועים וטקסים ברחבי הארץ. בשעה 10:00 נשמעה צפירה בת שתי דקות, ומיד לאחר מכן התקיים טקס הנחת הזרים באנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ביד ושם, בהשתתפותם של נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יריב לוין, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ונציגים של ארגוני ניצולים ולוחמים.
בהמשך נערך אירוע "לכל איש יש שם" בטרקלין שאגאל במשכן הכנסת, בו הוקראו שמות הנספים והודלקו נרות זיכרון על ידי חברי הכנסת וניצולי שואה.
"אנחנו מתכנסים פה היום, כדי להמשיך ולעשות במלאכת האבל והזיכרון הקדושה על אחינו ואחיותינו, בנות ובני משפחה, בנות ובני עמנו, שנספו בשואה", אמר הנשיא בפתח דבריו בטקס במשכן הכנסת. "בשנה שעברה, בצל המגיפה העולמית שמוסיפה לרחף מעלינו, קיימנו את האירוע הזה במתכונת מיוחדת, ובכפוף להנחיות. עשינו זאת מכיוון שיש דברים שהם בקודש הקודשים שלנו, ושבלעדיהם - אין. גם ברגעים החשוכים ההם לפיד הזיכרון לא כבה, ואורו לא הועם".
לקריאה נוספת בנושא יום השואה
הנשיא התייחס גם למותה של רעייתו נחמה, שהלכה לעולמה לפני כמעט שנתיים ועימה נהג להגיע לטקסי יום השואה. "בעוד קצת יותר מחודש, ב-א' סיוון, נציין אני ובני משפחתי, עוד שנה ללכתה של נחמה, רעייתי האהובה. שנים ארוכות נהגנו להגיע לבית הזה, לטקס הזה, יחד", סיפר ריבלין. "בשנה האחרונה לחייה, מצבה הבריאותי לא אפשר לה להגיע, ומאז עשיתי לי נוהג, בימי הזיכרון הללו, לקרוא בשמה את שמותיהם של בני משפחתה שנספו בשואה. בשמה לקרוא, ובשמה לזכור".
לאחר מכן הקריא הנשיא את שמות בני משפחתה של רעייתו וסיפר את סיפוריהם. לסיום הוסיף כי "תהא נשמתם של קורבנות השואה, של אהובינו, ואהוביהם של אהובינו, צרורה בצרור החיים, ובלב העם".
בהמשך התקיים טקס האזכרה הממלכתי באוהל יזכור שביד ושם. ב-15:00 תיערך העצרת השנתית בקיבוץ יד מרדכי וב-16:45 תתקיים עצרת הנעילה בקיבוץ לוחמי הגטאות.
בקריית מוצקין התקיים טקס במעמד שגריר פולין בישראל, מארק מגירובסקי, וראש העיר חיים צורי. "ההשמדה של יהודי אירופה התחילה עם בוז. ככה הנאצים הגרמנים ניסו לעורר שנאה כלפי היהודים. השפה היוותה את החלק העיקרי של המנגנון הרצחני שהנאצים הפעילו באירופה כולה בעזרתם של משתפי הפעולה שלהם", אמר מגירובסקי בנאומו.
"לצערי, גם היום היהודים בעולם כולו מהווים את היעד המועדף של האנשים המאמינים בתיאוריות קונספירציה של גזענים, המאמינים בעליונות הלבנה", הוסיף השגריר. "הרשתות החברתיות מלאות באמירות אנטישמיות. למרבה הצער, גם המדינה שלי לא חסינה לתופעה זו. השפה היא כלי נהדר, אבל גם מסוכן. השפה יכולה להוביל לדברים יפים אבל גם לאירועים אפלים, גם לשואה. חובתנו למנוע את השנאה ואת הגזענות גם דרך שפה".
בהמשך ביקר השגריר הפולני את ישראל ידלין, ניצול שואה מפולין, שחגג את יום הולדתו המאה בשבוע שעבר. ידלין התרגש מהאירוע, וסיפר כי הוא מרגיש "מצוין".
אתמול נערך הטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם בירושלים, והשנה המועד צוין בסימן "העד היהודי האחרון - שמונים שנה לראשית ההשמדה ההמונית". הטקס נערך בהשתתפותם של ראש הממשלה נתניהו ונשיא המדינה ריבלין. בנאום שנשא ראש הממשלה הוא הזהיר את בעלות בריתה של ישראל מחתימה על הסכם שיאפשר לאיראן נשק גרעיני, ואמר כי הסכם שיסלול לטהראן את הדרך לגרעין לא יחייב את ישראל.
בנאום שנשא ריבלין בטקס הוא הדגיש את משמעות זיכרון השואה, ואת החובה להמשיך ללמוד וללמד את האירועים. "יקיריי, שורדי השואה, אזרחי ישראל, עול הזיכרון, אותו אנו נושאים בלבבותינו, הוא חובתנו הקדושה. אם נרצה בכך ואם לאו, זיכרון השואה מעצב את זהותנו כאומה", אמר ריבלין.
כיום חיים בישראל 174,500 ניצולי שואה, כש-83% מהם בני יותר מ-80, ו-60% מהניצולים הן נשים - כך עדכנה הרשות לזכויות ניצולי השואה. בשנה האחרונה מאז יום הזיכרון אשתקד הלכו לעולמם 14,264 ניצולים וניצולות, בממוצע מתו כ-41 ניצולים מדי יום. כ-31 אלף, שהם 18% מהניצולים ונפגעי ההתנכלויות האנטישמיות, עברו את גיל 90 ויותר מ-900 ניצולים חצו את גיל 100. גילם הממוצע של כ-105 אלף ניצולים עומד על 84.8.