מלחמת יום כיפור מנעה את טקס סיום קורס מ"כים. 47 שנה אחרי, יגיע התיקון

שלושה ימים לפני תום הקורס באוקטובר 1973, הוזנקו הנח"לאים בני ה-19 למעוז "בודפשט" בסיני - היחיד שלא נכבש במהלך המלחמה. בגיל 66 הם יקבלו את דרגות הסמל באירוע שיזמה אלמנתו של אחד מהחיילים. "החזרנו את הציוד, ואז באה הפקודה"

03/04/2021
"למחרת, באה הפקודה לרדת לסיני". קורס מ"כים של הנח"ל - פלוגה א'(צילום: מערכת וואלה!, אתר רשמי)

קורס מכ"ים של הנח"ל שהחל לפני 47 שנה, במאי 1973, יגיע לסיומו בטקס רשמי רק ביום שלישי הקרוב. זאת, עקב העובדה ששלושה ימים לפני תום הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים, וחניכי פלוגה א' הוזנקו מבית הספר למ"כים שליד כרמיאל לאחת הנקודות הרחוקות ביותר בסיני, בכדי להגן על מדינת ישראל במעוז "בודפשט". בזכותם, המעוז, שהיה הצפוני ביותר בקו בר-לב, נותר היחיד שלא נכבש ולא פונה במהלך המלחמה.

רובם לא התראו מאז, אך לאחרונה כששודרה התוכנית 'שעת נעילה' קמה התעוררות, והם נזכרו שבעצם לא נערך להם מסדר סיום. ההתרגשות הייתה רבה בשני מפגשים מקוונים שנערכו, והסתבר שיש הרבה לספר וגם לפרוק. "אותנו המלחמה לא כל כך הפתיעה", אמר דדי לפידות בן ה-67 מרמת חן, היום איש עסקים, מומחה להקמת ושיקום חברות, ואז המ"מ של מחלקה 2, שיגיע לטקס. "בשבוע שקדם לשבת הזו היינו בכלל ברמת הגולן, שם נשבו כבר רוחות מלחמה. היינו צריכים לחזור בשישי בבוקר, אבל החזיקו אותנו עד שהחטיבה של אביגדור 'יאנוש' בן גל נערכה", הוא תיאר.

"הגענו בחזרה לגדוד רגע לפני החג, שלחנו את הדתיים שירוצו לארוחה מפסקת, ואנחנו פרקנו את הציוד והתחלנו בנקיונות של הנשק והציוד, שחלק ממנו כבר החזרנו בכלל לאפסנאות לקראת סוף הקורס. ואז, למחרת, באה הפקודה לרדת לסיני", נזכר לפידות.

עוד בוואלה!

מסמך סודי: ידיעת הזהב על פתיחת מלחמת יום כיפור עוכבה במשך שעות

לכתבה המלאה
"גדלנו הכי רחוק מאווירת מלחמה", מתי חי מפלוגה א'(צילום: יואב איתיאל)

"הטקס היה אמור להתקיים ב-10 באוקטובר 1973", משחזר מתי חי מפלוגה א', בן 66 ממושב חיבת ציון וחבר גרעין "הראל-עלומים". חי הוא אחד החניכים הוותיקים שיעלו על הבמה בטקס ביום שלישי הקרוב מול הנשים, הילדים והנכדים שיגדשו את אתר אנדרטת הנח"ל בפרדס חנה. "ההכנות נשלמו ויצאו הזמנות להורים. את ההכנות לתרגילי סדר לקראת המסדר כבר עשינו, ו'בום', פתאום בשבת, יום הכיפורים, בשתיים בצהריים, פרצה המלחמה".

"עד אז - סיני היה עבורנו מה שדרום אמריקה או המזרח הם עבור הצעירים היום. הנעורים עברו עלינו באופוריה של אחרי ששת הימים", מוסיף חי על המחזור שהתגייס בינואר 1973. "היינו נוסעים לנואיבה או דהב לתפוס ראש. גדלנו הכי רחוק מאווירת מלחמה. בארצות הברית במקביל עוד היו ילדי פרחים. את חלק מהם הנח"לאים פגשו כאן כמתנדבים בקיבוצים. היינו חבר'ה שגדלו על המחזמר 'שיער', על המוזיקה של סנטנה ופינק פלויד וגם החיפושיות. בבית כל החדר שלי היה מלא בפוסטרים שלהם".

עוד הוסיף חי בנוסטלגיה כי "נחל"אים תמיד נחשבו היותר פרועים של הצבא, אולי קצת מרדנים. היו הרבה צחוקים, בסוף הטירונות חברי להקת כוורת הופיעו בפנינו בתור להקת הנח"ל במופע 'הפלנ"חניק', עם מערכונים על הפלמ"ח, והשירים שלהם ליוו אותנו כל הקורס. אני זוכר בעיקר את שני הקצוות - אימונים רציניים מאד והווי יוצא מן הכלל עם המון צחוקים. חבורה סופר אינטיליגנטית של אנשים שידעו לקחת את הדברים בקלות".

על האווירה הזו וגם על המתוחכמות מעיד עלון הקורס ההיתולי "סיפורי פלוגי א'" (על בסיס "סיפורי פוגי" של כוורת), שהוציאו החניכים ושבראש חברי המערכת שלו מופיע עוזי פוגלמן, היום שופט בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית בן ה-66. פוגלמן היה אחד מחניכי פלוגה א' בקורס המכ"ים, שיום ההולדת ה-19 שלו חל ב-6 באוקטובר 1973, יום פרוץ המלחמה. "הדפיס במהירות שיא של 45 מילים בדקה וגרם לקנאה והתלחששויות בקרב הפקידות, ועם זאת לא 'טאה ולא אשה שגיעות מאולם'", נכתב לצד שמו ברשימת חברי המערכת. גם השופט פוגלמן צפוי להגיע להענקת דרגות הסמל הסמליות ביום שלישי.

השופט פוגלמן בתור חניך בקורס מ"כים, 1973(צילום: מערכת וואלה!, אתר רשמי)
"לא אשה שגיעות מאולם", התיאור על פוגלמן בעלון הקומי(צילום: מערכת וואלה!, אתר רשמי)

"היו גם רצינות וגם רוח שטות בו זמנית. אבל בסך הכל היינו חבורה של יורמים, ובקורס היתה אווירה מאוד רצינית בפן הצבאי", מדגיש חי. "זה מיד הוכיח את עצמו במלחמה שהחלה. אותנו, את חניכי פלוגה א', כבר באותו לילה לקחו לרמת דוד ומשם בשני מטוסים, הרקולס ודקוטה, הטיסו אותנו לרפידים. נחתנו כמה דקות אחרי שמגדל הפיקוח חטף טיל 'פרוג' והייתה שם מהומת אלוהים של אמבולנסים וכבאיות. חיכינו לאור ראשון, העלו אותנו על שני אוטובוסי 'טייגר' מגוייסים של 'אגד', שהסיעו אותנו לבלוזה ומשם לבסיס 'רומני'".

חי המשיך לתאר כי "בדרך תקפו אותנו מטוסים מצרים שלמרבה המזל פספסו. התמקמנו, ומיד התחילו לשלוח אותנו למשימות מרדפים אחרי הקומנדו המצרי ששמו מצור על 'בודפשט'. ביום שלישי היה ניסיון ראשון שלנו לפרוץ לשם עם סיירת שקד בחוד וזה נכשל אחרי אבידות קשות של הסיירת ואז למחרת חג ראשון של סוכות, ביום חמישי, נכנסנו למעוז תחת ההפגזה כשהמארב המצרי הסתלק. נכנסנו עם הזחל"מים, חילצנו את מוטי אשכנזי והמילואימניקים שלו מהחטיבה הירושלמית ונשארנו עוד שבוע-שבועיים אחרי הפסקת האש. בלי יציאות, בלי טלפונים. נלחמים, ישנים עם נעליים ועם חגור עלינו. ביום היינו מורידים נעליים לאוורר את הפטריות. ככה שישה שבועות בערך".

המ"מ לפידות מסביר כי "הצלחנו להדוף את המצרים ולהחזיק את המעוז ללא הרוגים כלל, גם מול שני גדודי קומנדו מצרים שהגיעו בלילה בין ה-15-14 באוקטובר משלושה כיוונים ובסירות מהים. היתרון שלנו היה הגורם האנושי. שלחו אותנו ראשונים כי כמקובל נשארנו בבסיס בשבת האחרונה של קורס המ"כים, וגם כי היינו הפלוגה הכי בוגרת, היינו מגובשים, בכושר שיא בתום הקורס, גם גופנית וגם קרבית, עם משמעת גבוהה ועם המפקדים שלנו. התוצאה היא שבסך הכול הצלחנו להחזיר את כולם הביתה בשלום עם שני פצועים".

"העלו אותנו על אוטובוסים של 'אגד' ובדרך תקפו אותנו מטוסים מצרים שלמרבה המזל פספסו", חי (שני מימין)(צילום: אתר רשמי, ארכיון אגד)

"לעומת המילואימניקים שבאו להשתזף חודש בסיני על חוף הים התיכון, לא מאומנים ולא מצוידים, אנחנו הגענו 'עם סכין בין השיניים' אחרי תשעה חודשים של מסלול טירונות וקורס מ"כים, בשיא היכולת הפיזית והכושר הקרבי עם המפקדים האורגנים", מוסיף גם חי. "היינו פלוגה ממושמעת שיודעת לעבוד כגוף מיומן בהרמוניה. ובאמת למרות שכולנו בני 19 והמראות בימים הראשונים היו קשים מאד היינו עם המון מוטיבציה והמון אידיאלים ונכונות לעשות את הכי טוב. אנחנו מאוד מאוד גאים על זה שכולם יצאו חיים מהתופת הזו".

כשתמה המלחמה, שום דבר כבר לא היה אותו הדבר. "חזרנו לבסיס בית הספר למכי"ם, צה"ל היה אז בחוסר עצום של מפקדים והם חיכו לנו שם עם צווי סיפוח, אמרו לנו 'תיגשו לשק"ם לקנות דרגות רב"ט', אפילו לא אמרו לנו להתראות ופיזרו אותנו לכל היחידות של הנח"ל. אני הלכתי להיות מ"כ במחנה 80", מספר חי, שלאחר מכן הלך לקורס קצינים, השתחרר, ואחרי 12 שנה שב לשירות סדיר. כרב-סרן הוא שימש ראש מדור ידיעת הארץ של צה"ל, ואחרי זה היה שותף להקמת המכינות הקדם-צבאיות למנהיגות. בגיל 66 הוא עדיין משרת במילואים ומגדיר את עצמו "סרבן שחרור". לפידות, שהיה סג"מ צעיר, החליט שהוא בכלל רוצה להיות בחיל האוויר והשתחרר אחרי 26 שנה בדרגת אלוף-משנה.

ההזמנה לטקס שייערך ביום שלישי.(צילום: מערכת וואלה!, אתר רשמי)

את האירוע יזמה נחמה מוסקל, אלמנתו של אלוף-משנה מוטי מוסקל ז"ל, בוגר "כדורי" שיצא לגרעין למלכיה וגם הוא היה אחד החניכים בפלוגה א'. מוסקל המשיך לקורס קצינים, ושימש במגוון תפקידים, כולל כמפקד מחנה 80, בסיס הטירונים של הנח"ל, וגדוד 932 גדוד הבט"ש. בשנות מלחמת לבנון היה סגן מפקד אוגדה 91. מבין 96 חיילי הקורס והסגל - 13 כבר אינם בין החיים, אחד נהרג בהתקלות עם מחבלים וחלקם בחו"ל. לקראת הטקס, קרוב ל-70 מהם אותרו, ולמעלה מ-50 אישרו שיגיעו. "החזרתי להם את הכבוד שמגיע להם וההערכה. הבטחתי להם שנערוך את המסדר שלא היה, בשמו ולזכרו של מוטי, ולזכר חבריו מהפלוגה שלא זכו להגיע למסדר", היא אומרת.

בטקס צפויים להשתתף גם יו"ר העמותה להנצחת חללי הנח"ל והמורשת, תת-אלוף (מיל') חדווה אלמוג, חברת מועצת העיר חיפה, ובעצמה נח"לאית לשעבר, בת גרעין השומר הצעיר, ששימשה קצינת ח"ן של הנח"ל ואחרי זה קצינת ח"ן ראשית; ומנכ"ל העמותה סגן-אלוף דני שטרנפלד שהיה הרס"ר המיתולוגי של מחנה 80, ולאחר מכן הלך לקורס קצינים. עוד ישתתפו תת-אלוף (מיל') ירמי אולמרט שפיקד על מחנה 80 ולאחר מכן גם על קורס המ"כים; אל"מ (מיל') זאב נתיב-נדלר, שהיה גם הוא מפקד בית הספר למ"כים; ומפקדו הנוכחי של בית הספר למ"כים סגן-אלוף נדב מייזלס. יהיו גם המ"פ דאז סרן (מיל') שמואל "סמי" פור, והסמ"פ שהיה דאז סגן (מיל') עוזי לנדו.

"כולם נרגשים", מספר חי לקראת האירוע. "הכל נקטע אז באחת. לכל אחד יש שאלות פתוחות שנותרו, חוסרים. אחד סיפר לי שחסר לו חיבוק. יהיו הרבה חיבוקים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully