"שיצעקו שאנחנו עולים על דמשק": ההכרעה על חזית הגולן במלחמת יום כיפור

הרמטכ"ל דדו דרש להפעיל לחץ על אסד, שר הביטחון דיין תמך ויגאל אלון הציע לכבוש שטח ששולט על הבירה הסורית. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף את הדיונים, שבסופם החליטה ראש הממשלה מאיר לאשר לצה"ל "להשיג הכרעה המשתקת את הפעילות הסורית"

בווידאו: תיעוד בצבע של כוחות צה"ל במלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

"אני חיה מראשית המערכה בהרגשה שאסור לנו לצאת במצב שבעולם יאמרו - זהו זה. מה שחשבנו על ישראל ועל צה"ל - זהו זה. וכאשר קיסינג'ר אמר בשיחה הראשונה עם שמחה (דיניץ, שגריר ישראל בארה"ב, א.א): אתם מוכרחים לנצח, יש בזה משמעות איומה. אם חלילה לא ננצח - זה אבוד", אמרה ראש הממשלה לנוכחים בישיבה.

היום (חמישי) מפרסם לראשונה ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את פרוטוקול אותה ישיבה מליל ה-10 באוקטובר ופרוטוקולים נוספים מדיונים שקיימה ראש הממשלה גולדה מאיר, באותם ימים דרמטיים, של תחילת מלחמת יום הכיפורים.

עוד בוואלה!

מסמך סודי: ידיעת הזהב על פתיחת מלחמת יום כיפור עוכבה במשך שעות

לכתבה המלאה
ראש הממשלה גולדה מאיר נושאת דברים במסיבת עיתונאים במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: אתר רשמי, דובר צה"ל ,ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

בסוכה של משפחת שמואלי בבני ברק שמחת חג הסוכות הייתה מאולצת. איך יכלו לשמוח כשחמישה ימים קודם גויסו שני בניהם למלחמה שפרצה במהלך יום הכיפורים, וטרם הגיעה מהם דרישת שלום.

"יעשה שלום", שרו בני המשפחה בכוונה גדולה לאורן החלש של נורות שכוסו צלופן כחול, כדי לשמור על תקנות ההאפלה. המשטרה הודיעה ערב החג כי תקפיד על התקנות שנועדו למנוע ככל האפשר הדלקת אורות ברחבי המדינה, כדי להקשות על האויב זיהוי מקומות יישוב. 600 נהגים שלא צבעו את פנסי המכוניות, כנדרש, כבר נקנסו במהלך אותו שבוע.

ערב סוכות בתשרי תשל"ד, 10 באוקטובר 1973, צוין בבתי ישראל באיפוק ובדאגה גדולה. באותה שעה הגיעו לישיבה נוספת במשרדה של ראש הממשלה גולדה מאיר, סגנה יגאל אלון, שר הביטחון משה דיין, מזכירה הצבאי ישראל ליאור ואנשים נוספים.

מיד כשישיבה זו נגמרה החלה ישיבה רחבה יותר, אליה הגיעו גם הרמטכ"ל דוד אלעזר, סגנו ישראל טל, ראש אמ"ן אלי זעירא, מפקד חיל האויר אלוף בני פלד וקצינים נוספים.

זה היה סופו של יום משמעותי בקרבות שניהלו כוחות צה"ל ביומה החמישי של המלחמה. בגולן הצליחו שלוש אוגדות השריון להדוף את הסורים מרמת הגולן הישראלית, ורק החרמון נותר בשליטה סורית. נראה היה כי היוזמה עוברת לידי צה"ל. בדרום המצב היה קשה יותר - הצבא המצרי שלט על כל הגדה המזרחית של תעלת סואץ וניסה לשפר עמדות, תוך שכוחות צה"ל בולמים אותו.

הרמטכ"ל דוד אלעזר בדיון בבור המטכ"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: אתר רשמי, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

בלב הישיבה שנערכה בערב החג ושנמשכה קרוב לשלוש שעות, עמדה לדיון השאלה - האם להמשיך מחר את המגמה ההתקפית שבה החלו כוחות צה"ל בחזית רמת הגולן? הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד (דדו) אלעזר, הציג את שתי האפשרויות העומדות בפני צה"ל: האם עוצרים את המתקפה ונעמדים בקו הפסקת האש, שהוא קו נוח להגנה. החלטה כזאת גם תאפשר להוריד לדרום אוגדת שריון שנחוצה שם. ומנגד עמדה להכרעה האפשרות האם דווקא נכון יותר לצאת למתקפה ולהגיע עד מבואות דמשק, בירת סוריה, ורק אז להגיע להפסקת אש.

דדו מציין כי התקפה בחזית הסורית תיעשה גם עם כל העוצמה שמצויה בידי חיל האוויר ובמהלכה ישראל גם תפגע במטרות כלכליות בסוריה, דוגמת מכלי דלק בנמל לטקיה. ההחלטה שיש לקבל היא דרמטית והרמטכ"ל מביע דעתו כי "בין שתי אלטרנטיבות אני בעד שנתקוף מחר את סוריה ו-ALL OUT".

האלוף יצחק חופי עם הרמטכ"ל אלעזר והאלופים רחבעם זאבי ומרדכי הוד במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: אתר רשמי, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

סגנו של דדו, האלוף ישראל טל (טליק) חושב שלא נכון לצאת למתקפה בחזית הצפונית וסבור כי יש לנקוט כעת יוזמה מול המצרים: "אנחנו עומדים בשתי החזיתות. בחזית הסורית לא קיימת כעת סכנה מידית צבאית לגבינו, אחרי המכות שהם ספגו. הם לא מסוגלים לעבור מחר להתקפה ולהפוך את כפות המאזניים. קיימת סכנה מידית (מבחינה צבאית טהורה) בחזית המצרית. אנחנו צריכים לטפל בחזית המצרית ולהיות בטוחים שלא יקרה לנו שם מקרה ביש. אני רואה במתקפה על סוריה מחר הליכה על הכול או כלום, אינני חושב שמצבנו היום מצדיק הימור שכזה".

כל הדוברים בישיבה תומכים בעמדת הרמטכ"ל: מפקד חיל האוויר, אלוף בני פלד, "בעד לתת לחקה (יצחק חופי, אלוף פיקוד צפון, א.א) מחר פקודה, עם מצח נחושה ושיניים קפוצות לפרוץ ולשבור את הכוח הסורי שנמצא מולו". פלד מבטיח ריכוז מאמץ של חיל האוויר ש"ינחית מכה על חילות האוויר והטילים בסוריה, שתגרום לחקה שילך בעקבותיי והוא כמעט לא יצטרך להילחם".

נוכח השחיקה שפגעה גם בחיל האוויר, ראש הממשלה מאיר שואלת את אלוף פלד "כמה מטוסים אתה צריך לקבל כדי שתרגיש טוב יותר".

"עשרים אני יכול לקלוט, למרות שאין לי בשבילם טייסים רזרביים", מודה פלד ומסביר כי למרות שאין די טייסים, תוספת המטוסים תאפשר לטייס שנחת לעבור מיד למטוס שמוכן להמראה מבלי לחכות להכנתו מחדש של המטוס איתו נחת כרגע.

מפקד חיל האוויר אלוף בני פלד עם לוחמים בבסיס חיל האוויר, מלחמת יום הכיפורים (צילום: אתר רשמי, מיקי אסטל, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

שר הביטחון, דיין, נוטה גם הוא לריכוז המאמץ בחזית הסורית: "אם מחר חקה מוכן ואתם יכולים לתת מכה טובה ובני יסלול להם את הדרך והסיכון הוא שנפסיד קצת מטוסים - אני בכל לבי בעד זה".

בישיבה שנערכה מוקדם יותר, בבוקרו של אותו יום, טען דיין כי "חקה לא די אגרסיבי בצפון", ותמך במעבר להתקפה ברמת הגולן. "צריך שיצעקו שאנחנו עולים על דמשק", אמר דיין וראש הממשלה מאיר המשיכה: "זה נחוץ לנו למיקוח. זה נחוץ לשבירה".

לאחר שכל המשתתפים בישיבת הלילה תמכו בגישת הרמטכ"ל לתקוף למחרת בסוריה, הם החלו להתלבט האם היעד הוא הבירה דמשק או שלא צריך להרחיק לכת.

"יכול להיות שעם הכניסה לדמשק יהיה אולטימטום רוסי או איום אחר, ואיני יודע מה תהיה הבקשה האמריקאית, כדי לא להסתבך עם הרוסים", הסביר דיין את ההתלבטות. הוא העלה אפשרות כי אחרי שצה"ל יכנס לדמשק תתאפשר עסקה: ישראל תפנה את הבירה הסורית בתמורה לנסיגת צבא מצרים לגדה המערבית של תעלת סואץ, אם כי הניח ש"המצרים לא ירצו לעשות זאת. יתכן שנעשה ביזנס עם הסורים בלבד. אנו יוצאים והם עושים איתנו שלום". דדו הבהיר: "אני לא בטוח שאנחנו יכולים להגיע לדמשק".

"לדעתי לא רצוי להגיע לדמשק", אמרה ראש הממשלה וסגנה אלון הוסיף: "לא צריך". אלון המליץ "לעשות מחטף רציני, לא על כתף החרמון, אלא צפונה וגבוה ממנה, ולהתיישב בכוח של צנחנים חזק ומשם - מי שמכיר זאת - אתה רואה את דמשק על כף ידך, בלי משקפת. זה דבר פנטסטי כאשר כל דמשק בידך". אלון ראה באיום על דמשק כעדיף על פני התקדמות עד פרברי בירת סוריה, שתגרום להצבת אולטימטום רוסי.

השר ישראל גלילי, גם הוא נגד כניסה לדמשק, מבקש כי החלטה שתתקבל תהיה בהירה: "שר הביטחון והרמטכ"ל צריכים לדעת האם ישנה מגמה לכיבוש דמשק אם לאו".

שר הביטחון משה דיין נושא דברים במהלך המלחמה (צילום: אתר רשמי, דובר צה"ל, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

גם בבוקרו של היום השני למלחמה, כשהמצב היה קשה ביותר ודדו מדווח ש"בגולן נפרץ לנו בבת אחת עם כמויות גדולות של טנקים... עד כה 81 הרוגים. אך לא כולל מוצב החרמון", דוחה הרמטכ"ל הצעה של השר אלון להפציץ את דמשק. "טכנית אין קושי להפציץ. אך מהבחינה המעשית גם הם אינם תוקפים הערים ולכן אינני רוצה להתחיל בזה", אמר ביום ראשון ושמר על קו זה גם כבור שלושה ימים.

במהלך הישיבה הלילית גם הגיע עדכון רב משמעות: שמחה דיניץ, השגריר בארצות הברית, דיווח כי נשיא ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב הציע לנשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון "הקפאת מצב".

עבור ישראל, הסכמה אמריקאית לבקשה הסובייטית היא החלטה גרועה ביותר - הקפאת מצב כשבחזית סיני המצרים שולטים בגדה המזרחית של תעלת סואץ ובגולן, בדיוק כשישראל הצליחה במאמץ אדיר לחזור לנקודת ההתחלה, היא כניסה לדיונים על הפסקת אש מעמדת נחיתות, תוך פגיעה אנושה בכוח ההרתעה של ישראל.

פרוטוקול הדיונים של ממשלת ישראל והרמטכ"ל אלעזר, 10 באוקטובר 1973 (צילום: אתר רשמי, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

הצנזורה מחקה מספר ציטוטים בפרוטוקולים שנחשפים היום ולכן לא ניתן לדעת מי הוא הגורם האמריקאי איתו היה דיניץ בקשר. אולם ברור מהדברים כי דיניץ זעם; "האם השתגעתם?", שאל דיניץ את האמריקאי. "אם את שוקלים זאת אינכם מבינים את המשמעות של הדבר כלפינו. זה בבחינת 'הרצחת וגם ירשת'", הבהיר השגריר הישראלי לבן שיחו האמריקאי ודרש ממנו כי יעביר מסר לנשיא ניקסון עד כמה הדבר מסוכן לישראל.

לא ברור למה התכוון דיניץ בביטוי "הרצחת וגם ירשת" וניתן לשער כי כעס שאחרי הדרישה האמריקאית מישראל שלא תנחית מכת מנע ערב המלחמה כעת, כשישראל עומדת לצאת להתקפה מכריעה, שוקלים האמריקאים לתמוך ביוזמה הסובייטית שתותיר את ישראל בעמדת נחיתות, בטרם הגיעה להישג משמעותי.

הרמטכ"ל דוד אלעזר בטיסת מסוך במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: אתר רשמי, דובר צה"ל, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

למשתתפים בדיון ברור שהמהלך יהיה כרוך בלחימה קשה, זאת גם לנוכח תגבורת שזורמת לסוריה מירדן ומעירק ואפשרות כי ירדן אף תצטרף למלחמה. ברקע גם הפגזות של ארגון פתח על קריית שמונה והגליל. בדיון עלתה גם השאלה "מה יעשו הערבים בפנים הארץ?".

דדו מעדכן על מערך ההגנה הסורי על דמשק ומעלה אפשרות כי נוכח ההכנות של ישראל "ירוץ הנה רפעת, אחיו של אסד, הצעיר". רפעת אסד פיקד על דיביזיית העילית שנקראה "משמר הרפובליקה".

הרמטכ"ל גם עדכן את הנוכחים על כושר הלחימה של החיילים הסורים: "הבחורים שלנו אומרים שעוד לא ראו את הסורים נלחמים כך. הם אומרים שאולי היו מסוממים. הם רצו כמו מטורפים... זו הייתה ריצת אמוק של הצבא הסורי".

הנוכחים מבינים את גודל השעה וכי מדובר במהלך מכריע. "בלי דרמטיזציה קיצונית זה יכול להיות מהלך מבוזבז", מבהיר אלעזר. "צריך להיות לחץ על השלטון והאוכלוסייה. אני משוכנע שאם היו נופלות פצצות סביב תל אביב והיו שלוש מאות הרוגים באיכילוב היית שוקלת (את הדברים) אחרת", הוסיף.

"מאשרים לצה"ל לבצע מחר בסוריה מאמץ התקפי מרוכז לרסק עוצבות צבא ולהשיג הכרעה המשתקת את הפעילות הסורית. אין החלטה על כיבוש דמשק. הפצצת דמשק טעונה אישור ראש הממשלה", סיכמה ראש הממשלה את הדיון.

ב-00:45 ננעלה הישיבה. כעבור חמש שעות החל חיל האוויר בהתקפה אינטנסיבית על הכוחות הסוריים בגולן ועל מתקני נפט ושדות תעופה סביב דמשק. ב 11:00 יצאו כוחות השריון להתקפה. בתום יום קרבות עקוב מדם הצליחו לכבוש מובלעת בתוך שטח סוריה. המערכה הקשה המשיכה גם למחרת.

במחיר כבד הצליחה תוכנית ההתקפה וצה"ל ישב בתוך סוריה, מאיים על דמשק. החזית הצפונית הוכרעה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully