ב-5 באוקטובר 1973, בשעה 13:15, 24 שעות בדיוק לפני שכוחות מצרים וסוריה פתחו במתקפה על ישראל, הונח על שולחנותיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש המוסד וקצינים בכירים נוספים, דוח מודיעין שעסק ב"כוננות ופעילות בסוריה ומצרים". המסמך היה רצוף פעמוני אזהרה ונורות חירום מהבהבות נוכח פירוט ההכנות בצבאות האויב, אבל סיכום הדוח קבע כי "הסבירות שמצרים וסוריה מתכוונות לחדש את הלחימה היא נמוכה".
46 שנים למלחמת יום הכיפורים, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מתיר היום (שני) לפרסום את דוח המודיעין האחרון שהופק לפני פרוץ המלחמה, שכותרתו "לקט מודיעין מיידי-צבאי".
לקריאת הדוח המלא
עוד בוואלה!
בדוח תואר כי בחזית הסורית "בלטה מגמה לסיים הכנות שונות לקראת ה-5 ו-6 לאוקטובר". בנוסף, "נמסר על תחושה בקרב קצינים וחיילים סורים, כי צפויה לחימה בקנה מידה גדול, מבלי שיוסבר מי עתיד ליזום אותה ומהו הרקע לה".
על פי המסמך, ברדיו דמשק הודיעו כי ב-10 באוקטובר עתיד הנשיא חאפז אסד לצאת לסיור באזוריה המזרחיים של מדינתו. הערכת המודיעין הייתה כי "מדובר כאן בניסיון סורי ליצור תחושה של הרגעה... אפשר גם, אם כי בסבירות נמוכה, שהודעה זו נועדה לשמש כיסוי לנסיעה מתוכננת של אסד למוסקבה או לקהיר".
לקט המודיעין התייחס גם להכנות בסוריה לפינוי של משפחות המומחים הסובייטים. בדוח צוין כי לסוריה הגיעו בלילה מברית המועצות "באופן בלתי שגרתי" חמישה מטוסי איל-18, מטוסי נוסעים סובייטים, שהקיבולת שלהם מגיעה לכדי 600 נוסעים.
אולם המודיעין הישראלי קבע כי "בשלב זה אין בידינו כל ידיעות העשויות להצביע על תחילת פינויים בפועל... נראה כי בקרב המומחים עצמם שוררת אי בהירות לגבי עתידם ואפשר כי החלטה בעניין עומדת להתקבל בדרג הגבוה בשעות לפני הצהריים המוקדמות".
"חששות שצפויה יוזמה צבאית מצרית-סורית נגד ישראל"
בסיכום כינה המודיעין את נושא ההכנות לפינוי משפחות המומחים הסובייטים מדמשק כ"התפתחות חריגה" והעריך כי "פינוי המשפחות מסוריה אינו נובע ממתיחות בין הסורים לסובייטים, אלא מחששות סובייטים שצפויה יוזמה צבאית מצרית-סורית נגד ישראל. אנו מעריכים סבירות של פעולה יזומה כזו כנמוכה".
גם בחזית המצרית הכוננות הצבאית נמשכה. חשוב לציין כי דוח מודיעין סודי ביותר מ-30 בספטמבר עסק בתרגיל רחב היקף של צבא מצרים שיערך בין 1-7 באוקטובר. נושא התרגיל - "כיבוש סיני", נקבע בלקט המודיעין של אגף המודיעין בצה"ל שבוע לפני המלחמה.
על פי הערכת המודיעין הישראלי מ-5 באוקטובר: "נמשכים חששות המצרים מפני כוונה ישראלית לנצל את התרגיל ואת חג הרמאדן לפעולה אווירית התקפית". החששות והכוננות הגבוהה הביאו את הצבא המצרי לנקיטת כמה צעדים חריגים ובהם: "מפקדי חטיבות אוויריות אמורים להימצא אישית במרכזי המבצעים, הופסקו קורסים של חיל האוויר, חדרי קשר וקודים הוחלפו באופן לא שגרתי, הותר לחיילים לא לצום בחג הרמאדן".
למרות זאת, הערכת המודיעין היא כי "בשלב זה אין סימנים להכנות קונקרטיות לפעולה יזומה על ידי חיל האוויר המצרי...".
על החזית בתעלת סואץ נכתב כי "המצרים תפסו מערך חירום מלא במרחב התעלה, הגדול בהיקפו מכל היערכות המוכרת לנו מהעבר". עוד זיהה היטב המודיעין הישראלי פריסה רחבה של מערך ארטילריה, גדול יותר ממה שהיה מוכר באירועי מתיחות קודמים. כמו כן גילה המודיעין הצבת טנקים ברמפות הירי לאורך התעלה והבאה של 30 מעבורות מתנייעות שמשמשות לצליחה התעלה וגישור עליה.
בדרום התעלה, נכתב בדוח, עשו המצרים פעילות הכשרה של שמונה ירידות למים ושיפור של 30 ירידות נוספות, וכל זאת אחרי שבמשך שנה שלמה לא נעשתה כל פעילות דומה באזור זה.
בדומה למתרחש בשדה התעופה בדמשק, גם לשדה התעופה בקהיר הגיעו מטוסי נוסעים סובייטים. מדובר בשישה מטוסים של חברת התעופה "אירופלוט" שיכולים להטיס 780 נוסעים. בדוח צוין כי ארבעה מהם כבר יצאו חזרה לברית המועצות, מלאים בחלקם עם נוסעים.
במודיעין הישראלי פירשו את כל אותה פעילות חריגה, "בהיקף שלא הכרנו בעבר", ככוננות מחשש למתקפה ישראלית שתנצל את הרמדאן ואת מה שנראה לישראל כתרגיל מצרי, כדי להנחית מכה בעומק מצרים. עם זאת נכתב כי "למרות שעצם תפיסת מערך החירום בחזית התעלה טומן בחובו לכאורה סימנים מעידים ליוזמה התקפית, הרי לפי מיטב הערכתנו לא חל שום שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין כוחות צה"ל. אי לכך, הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה".