גרמניה, צרפת, איטליה וספרד הודיעו היום (שני) על השעיית השימוש בחיסונים נגד קורונה של אסטרהזניקה, אחרי סדרת תקריות ברחבי היבשת הקשורות בקרישי דם. הן הצטרפו לכמה מדינות נוספות באיחוד האירופי שכבר עצרו את השימוש בחיסונים, שפותחו בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד הבריטית, על מנת לעשות בדיקות נוספות מתוך משנה זהירות.
עם זאת, ארגון הבריאות העולמי אמר כי אין ביסוס לכך שאותן תקריות נגרמו על ידי החיסון, שאמור להיות התקווה של מדינות רבות בזכות היותו זול יותר וקל יותר לשינוע ולאחסון מאשר חיסונים אחרים שפותחו במערב. יו"ר הארגון אמר כי הוא יבחן את הדיווחים על תופעות לוואי הקשורות לחיסונים הללו, אך הדגיש את החשיבות להמשיך להשתמש בהם. מחר ייפגשו מומחי הארגון כדי לדון בחיסון.
גם סוכנות התרופות האירופית תתכנס מחר כדי לדון בחיסונים של אסטרהזניקה, והיא תקבל החלטה לגביהם ביום חמישי. כמו ארגון הבריאות העולמי, היא קראה להמשיך להשתמש בהם בשלב זה. לפי מומחים שונים, מספר התקריות על קרישי דם שהופיעו אצל מתחסנים אינן חריגות ביחס לשיעורן באוכלוסייה הכללית.
לפי אסטרהזניקה, מתוך כ-17 מיליון איש שקיבלו את החיסון באיחוד האירופי ובבריטניה, דווחו פחות מ-40 מקרים של קרישי דם בשבוע החולף.
לקריאה נוספת
הפסקת השימוש בחיסונים הללו, הגם שייתכן שרק באופן זמני, מגבירה את החשש מהאטה נוספת במבצע החיסונים באיחוד, המקרטע ממילא. מדינות הגוש סובלות ממחסור באספקה בשל בעיות בייצור, כולל של אסטרהזניקה.
בנוסף לגרמניה, צרפת, איטליה וספרד, מהגדולות והמאוכלסות ביבשת, גם הולנד, דנמרק, נורבגיה, אירלנד, בולגריה ואיסלנד עצרו זמנית את השימוש בחיסונים הללו, בעוד שאוסטריה השעתה כמה משלוחים מסוימים. מנגד, פולין, צ'כיה ואוקראינה הודיעו שהן ימשיכו במתן החיסון של אסטרהזניקה.
בבריטניה, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון אמר כי החיסון בטוח. לדבריו, הרגולציה על תרופות וחיסונים בממלכה היא מהקשוחות והמנוסות ביותר בעולם. "הם לא רואים שום סיבה לעצור את תכנית החיסונים", אמר ג'ונסון, שהביע שביעות רצון מקצב החיסונים בממלכה, שהוא מהגבוהים ביותר בעולם ובפער ניכר ממדינות האיחוד האירופי, שממנו פרשה בריטניה סופית בתחילת השנה.
גורם בכיר בארצות הברית, שכבר אישרה שלושה חיסונים נגד קורונה, אמר היום כי קבוצת מומחים עדיין בוחנת את התוצאות הניסוי ב-30 אלף איש על מנת לקבוע אם החיסון בטוח ויעיל.
המצב באירופה לא מזהיר. גרמניה הזהירה בשבוע שעבר שהיא עומדת בפני גל שלישי של תחלואה, איטליה הודיעה כי מחמירה את הסגר בגבולותיה ובתי החולים באזור פריז מתקרבים למצב של עומס יתר. שר הבריאות הגרמני, ינס שפאן, אמר כי למרות שהסיכון לקרישי דם היה נמוך, לא ניתן לשלול אותו בוודאות. "זו החלטה מקצועית, לא פוליטית", אמר שפאן, והוסיף כי ההחלטה התקבלה בעקבות המלצת של מכון פאול ארליך, שאחראי על מערך החיסונים בגרמניה.
צרפת הודיעה כי היא משעה את השימוש בחיסון עד להערכה של הסוכנות האירופית לתרופות, שצפויה להתקבל מחר. "ההחלטה שהתקבלה, בהתאם למדיניותנו האירופית, היא להשעות מתוך זהירות את השימוש בחיסון, בתקווה שנוכל לחדש את השימוש במהירות אם הנחיית הסוכנות האירופית תאפשר זאת", אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון.
באיטליה אמרו כי עצירת החיסונים היא "אמצעי זהירות זמני", עד לקביעתה של הסוכנות האירופית לתרופות. "הסוכנות תיפגש בקרוב בכדי לברר את כל הספקות, כדי שניתן יהיה לשוב ולהשתמש בחיסון של אסטרהזניקה בבטחה ולהמשיך את מבצע החיסונים בהקדם האפשרי", אמר בכיר במשרד הבריאות האיטלקי.
"אין עדיין מידע שמצדיק באמת את ההחלטות האלו"
מייקל הד, חוקר בכיר באוניברסיטת סאות'המפטון בבריטניה, אמר שהחלטתן של צרפת, גרמניה ומדינות נוספות היא מטעה. "המידע שבידינו מראה כי מספרם של קרישי דם זהים (וייתכן כי נמוכים יותר) בין קבוצות מתחסנים לבין אוכלוסיות שלא התחסנו".
עוד הוסיף כי להשעיית מבצע החיסונים יהיו השלכות. לדבריו, "זה בא לידי ביטוי בעיכובים בהגנה על אזרחים ובהגברת ההססנות מפני התחסנות כתוצאה מאנשים שראו את הכותרות ובאופן מובן החלו לחשוש. אין עדיין מידע שמצדיק באמת את ההחלטות האלו".
מנכ"ל סוכנות התרופות האיטלקית "אייפה", ניקולה מגריני, אמר לתחנת רדיו כי כמה מדינות באירופה העדיפו להשעות את החיסון בשל "כמה מקרים חדשים ומעטים של אירועים מסוכנים" בקרב נשים וצעירים. "אלה שכבר קיבלו את החיסון יכולים וצריכים להרגיש בטוחים", הוא הוסיף.
בעוד הרפובליקה העממית של קונגו ואינדונזיה עצרו את הגעת משלוחי החיסונים של אסטרהזניקה, תאילנד הודיעה כי תחל להשתמש מחר בחיסון לאחר עיכוב קל בעקבות החשש הבטיחותי. ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר כי מומחי בריאות אישרו לו שכל החיסונים שניתנים במדינה, וביניהם אסטרהזניקה, הם בטוחים לשימוש.