המדינה מעדיפה לייבא מחו"ל, והחקלאים במלחמת קיום: "הפכנו לאויב העם"

לפני כמה ימים קיבל איתן אביבי הודעה ממפעלי התעשייה לעיבוד תוצרת חקלאית, כי ייתכן שהשנה לא יקנו את השעועית שהוא מגדל. "הודיעו שכנראה יהיה ייבוא שעועית מחו"ל, ללא מכס", מסביר אביבי, מנהל ענף גידולי השדה של קיבוץ הזורע, את המסר שקיבל מהתעשיינים. "אני לא יכול להיות בסטנד-ביי ולקוות שבסוף אולי ירצו לקנות את היבול שלנו. מה אעשה אם לא ירצו, סתם אזרע את השדה?". אביבי החליט שלא יזרע שעועית על השטחים בהם תכנן לגדל אותה. בינתיים הוא אובד עצות ולא יודע מה לזרוע בשטחים שהתפנו. "אני חושש שהשנה יהיו לי שטחים ללא גידול, שיישארו כאדמת בור".

כוונת משרד הכלכלה להוציא מכרז לייבוא יותר מ-1,200 טונות של שעועית קפואה מחו"ל, ללא מכס, מעוררת כעס גדול בקרב המגדלים, בעיקר אלה שבאזור הגליל. "מדינת ישראל הפכה את החקלאים לאויבי העם", אומר בכעס עופר גרשוביץ', מנכ"ל הקואופרטיב החקלאי ג"ג המאגד את משקי הגליל העליון ושייך לחברה לפיתוח הגליל.

לדבריו, "ייבוא השעועית הוא עוד צעד בתהליך שסופו ידוע. קודם המדינה ייקרה את המים לחקלאות ואחר כך החלה לייבא ללא מכס. הגידולים החקלאיים הופכים ללא רווחיים ואנחנו מתקשים להתחרות במחיר התוצרת שמגיעה ממדינות שבהן המדינה תומכת בחקלאות. אין לנו סיכוי להתחרות בחקלאים מחו"ל". זאת דוגמה אחת לפעולה אחת שפוגעת במגדלים רבים ובתעשייה הנלווית לגידול, וחקלאים רבים, בענפים השונים, חשים את אותה תחושת ניכור מצד המדינה. בשנת 2021 החקלאות בישראל נאבקת על קיומה.

גרשוביץ' טוען שההכרזות על הוזלת המוצרים הן אמירות פופוליסטיות ולבסוף היחידים שמרוויחים מהייבוא הם הייבואנים ורשתות המזון. "הצרכן לא מרוויח דבר", הוא אומר, "הדבר היחיד שהמדינה עשה הוא לדחוף לנו, החקלאים, את הראש מתחת למים".

במשרד הכלכלה הגיבו להאשמות והשיבו כי "מדובר בסוגייה הנמצאת בהליך משפטי. עם זאת נציין כי מכסת שעועית קפואה מחולקת זה השנה השנייה בהליך תחרותי, לפיו מי שזוכה במכסה הם יבואנים המתחייבים למחיר הזול ביותר לצרכן".

עוד הוסיפו במשרד הכלכלה כי "בשנת 2020, חולקו מכסות אלה אשר הגיעו לצרכן במחיר ממוצע של כ-7.3 שקלים לאריזה של 800 גרם, לעומת מחיר ממוצע של כ-15.5 לאותו גודל אריזה לפני חלוקת המכסות (על פי נתוני סטורנקסט) ההליך התחרותי אושר לאחר שמשרד הכלכלה, יחד עם נציגי משרד האוצר ורשות התחרות בוועדת המכסות, בחן את הטענות להשפעת חלוקת המכסה על היצרנים המקומיים. מדיניות המשרד הכלכלה והתעשייה היא לאפשר לצרכן להנות ממחירים תחרותיים ומשכך נותן דעתו למגוון השיקולים, יוקר המחיה ותחרות, לצד שמירה על החקלאות והתעשייה המקומית".

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אומר ש"המדינה והיבואנים לא יכולים להסתכל רק על החור שבגרוש, מה עוד שהחיסכון למשק בית הוא מזערי. הייתה תקופה קשה שבה מחירי הגידולים בעולם ירדו והייבוא הפך להיות אטרקטיבי. צריך לעבור את התקופה הקשה ביחד ולתת לנו להתאושש".

וילן מסביר כי אי אפשר להסתכל רק לטווח המידי ומבקש לשכנע כי פגיעה במגדלים הישראלים תגרום לתהליכי משנה מרחיקי לכת, כמו היווצרות עודפים גדולים של מים מושבים שמשמשים היום את החקלאות הישראלית וכן פגיעה במעגלים נוספים שמתקיימים סביב החקלאות. "אז יוזילו במעט את מחיר השעועית הקפואה. זו בדיחה. חושבים למשל מה זה יגרום למפעלי התעשייה לעיבוד התוצרת החקלאית?", הוא שואל.

מוטי חזיזה חושב על זה בימים האחרונים. החדשות האלו מדאיגות אותו. חזיזה הוא יושב ראש ועד עובדי מפעל "פרי גליל" שבחצור הגלילית. הוא חווה על בשרו יותר מדי מאבקי הישרדות על המשך קיומו של המפעל והמשך עבודתם של הפועלים מחצור וסביבתה. "ייבוא של תוצרת חקלאית קפואה מוריד מאיתנו עבודה באופן ישיר. שוב אנחנו נשלם את המחיר. זו הסתכלות צרה לחשוב שהוזלת המוצר בכמה אגורות תשרת את הצרכן הישראלי. צריך לראות את ההשלכות על החקלאות והתעשיה בפריפריה. החקלאי מחו"ל שמייצא את התוצרת שלו לישראל שרת את המדינה כמונו?".

אביבי מציין כי השעועית מצטרפת לייבוא של חומוס מבולגריה, חמניות ושום מסין, ירקות מטורקיה ועוד שלל גידולים שמגיעים ממדינות זרות ורואה בכך פשיטת רגל ערכית של המדינה. "אבדה הערבות ההדדית במדינה", הוא אומר ומזהיר כי "כשייזכרו בחקלאות ובחקלאים, זה יהיה כבר מאוחר. לא יישארו חקלאים ואדמות ייעזבו".

לו המשבר הזה היה תופס אותו לפני שנה או שנתיים, היה שוקל אביבי לגדל כותנה על השטח שייעד לשעועית. אלא שהגידול שנחשב עד לאחרונה ל"גידול עוגן" עבור החקלאים בצפון, נדחק כעת לשוליים. בשנתיים האחרונות מחירי הכותנה בעולם ירדו ונוצרו מלאים גדולים של כותנה במחסנים.

הגידול שהיה גאוות החקלאות הישראלית בעבר הלך והצטמצם; בעבר גודלו מאות אלפי דונמים של כותנה ברחבי ישראל ומנפטות הכותנה עבדו סביב השעון. כעת, למרות שמחירי הכותנה שבים ועולים, עלולה להיסגר אחת משתי מנפטות הכותנה האחרונות שנותרו בארץ והמגדלים חוששים כי צעד זה יגרום לחיסול הענף בצפון.

מנפטת העמק, המנפטה הוותיקה שפועלת ליד מגדל העמק, שירתה במשך שנים את חקלאי עמק יזרעאל ואחרי ששאר המנפטות בעמקים ובגליל נסגרו, שירתה את כל מגדלי הכותנה בצפון. התקופה הקשה שעבר הענף עלולה להביא לסגירתה.

• מספר המשקים החקלאיים הפעילים - 17,338
• 10,780 משקים במושבי עובדים
• 4,468 משקים במגזר הערבי
• 1,782 משקים פרטיים וחברות במגזר היהודי (מחוץ למושבים)
• 308 קיבוצים ומושבים שיתופיים
• מספר המשקים החקלאיים בשנת 2017 נמוך בכ-32% לעומת 1995 וב-61% לעומת 1981
• סך השטח של המשקים החקלאיים, כולל שטחים לא מעובדים, עמד על 3.79 מיליון דונם, לעומת 3.61 מיליון דונם בשנת 1995
• מקור: למ"ס, מפקד החקלאות הארצי 2017

ירון ברטנשטיין, מנהל החקלאות של קיבוץ מזרע, חושש מכך. "בכל מקום בארץ שבו נסגרה מנפטה נגמר גידול הכותנה", הוא אומר ומציין כי המנפטה הנוספת שעדיין פועלת היא "מנפטת סיבי דרום", שתאלץ את המגדלים מצפון הארץ לשנע את תוצרתם לדרום. לדבריו זה יוצר מגבלות שונות כמו בעיות של אחסון ופיקוח שיביאו לחיסול הכותנה בצפון.

במשרדו אותות הצטיינות שקיבל ענף הכותנה במזרע לאורך השנים. זו גאוותם כמו גם גאוותם של מגדלים נוספים. לפני חמש שנים, לדוגמה, קיבלן ברטנשטיין וחבריו אות "הצטיינות מוביל העשור" על התמדה והישגים בגידול כותנה. המגן הוא על שם סם המבורג, "אבי הכותנה בישראל".

כשהחל גידול הכותנה בישראל, בתחילת שנות ה-50, חלם המבורג שחקלאי ישראל יגדלו כותנה על שטחים של 600 אלף דונם. בשנות השיא של הענף, חזונו היה קרוב להתממש. וילן בעצמו נזכר שבשנות ה-80, כשניהל את ענף הגד"ש (גידולי שדה) בקיבוצו, נגבה, הם לבד גידלו כותנה בשטח של 6,000 דונם.

בימים אלו מתחילה זריעת שדות הכותנה והצפי הוא כי יזרעו רק כ-30 אלף דונם. אסא גיארי, יושב ראש ארגון "גד"ש העמק" מסביר כי ענף החקלאות בפריפריה הוא ענף כלכלי משמעותי. לדבריו, "פגיעה באיזונים שמרכיבים את אותו ענף משמעותי עלולה להביא להפסדים של עשרות מיליוני שקלים".

"הוצאת רכיבים משמעותיים מאותה מערכת גדולה תביא לפגיעה גדולה בחקלאות כולה. אם המנפטה תיסגר, יפסיקו לגדל כותנה ואם לא יגדלו כותנה, לא יהיו גידולים אחרים שלחקלאי כדאי לגדל", מסכם גיארי, "אם לדוגמה עד לפני שנתיים השתלם לגדל חומוס, אז עכשיו מביאים חומוס מחו"ל. אם לא יהיה ענף גידולי שדה בר-קיימא בעמק יזרעאל אדמות ייעזבו".