מנזקי הקורונה והמשבר הפוליטי: זינוק בתלונות על גזענות, הרוב כלפי חרדים

1,450 תלונות בגין 506 גילויי גזענות ואפליה הוגשו ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בשנת 2020 - יותר מפי שלושה מבשנת 2019, כך עולה מדוח היחידה המתפרסם היום (רביעי). 27% מהאירועים שדווחו היו על גזענות כלפי החברה הערבית ושיעור זהה עסק ביוצאי אתיופיה. 19% מהתלונות במגזר החרדי, ואילו עוד 7% ביוצאי ברית המועצות. 20% עוסקות באוכלוסייה הזרה בישראל וקבוצות אחרות.

זאת ועוד, מאחר ותלונות רבות הוגשו בגין אותו אירוע, היחידה ביצעה פילוח של היקף התלונות. כך, יותר ממחציתן (56%) עסקו באירועי גזענות כלפי החברה החרדית, 13% כלפי העדה האתיופית, 9% כלפי ערבים בעוד היתר מיוחסים לזרים בישראל ולאחרים.

מתוך כלל התלונות, 26% היו בנושא אפליה במתן שירות ציבורי, 19% בנושא התבטאות גזענית, 15% בנוגע לאפליה בתעסוקה, 11% בנושא פרסום גזעני או סטריאוטיפי, 9% מהתלונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 4% מהתלונות בנושא חינוך ו-3% בגין עבירות ממניע גזעני.

ביחידה לתיאום המאבק בגזענות מייחסים את העלייה החדה בתלונות ואופיין למגפת הקורונה והשלכותיה, וכן למערכת הבחירות שנערכה בתחילת השנה שעברה. בחודש ינואר אשתקד נרשם שיא של 697 תלונות, וזאת בין היתר לאחר שהרב הראשי יצחק יוסף התבטא נגד עולים מברית המועצות ונציב תלונות השופטים אף המליץ להעמידו לדין משמעתי. בתגובה לדברים, ח"כ אלכס קושניר מישראל ביתנו התבטא נגד חרדים - דבר שהוביל גם כן לתלונות.

בחודשים אפריל ומאי הוגשו 316 תלונות בגין התבטאויות בתקשורת נגד החברה החרדית בנוגע לקורונה. ולצד זה גם התקבלו תלונות על יחס מפלה מצד המשטרה ואפליה בעת קבלת שירותים שונים כלפי ציבור זה. כמו כן, התקבלו תלונות על גזענות כלפי ערבים בהקשר לקורונה. כך למשל, עובדים חיוניים מהחברה הערבית התלוננו כי קיבלו דוחות בשל יציאה למרחב הציבורי בניגוד לתקנות. מצד יוצאי אתיופיה התקבלו בין היתר תלונות בגין שיטור יתר.

• 56% - ביחס לחברה החרדית
• 15% - ביחס ליוצאי ברית המועצות לשעבר
• 13% - ביחס ליוצאי אתיופיה
• 9% - ביחס לחברה הערבית
• 1% - ביחס לבקשי מקלט
• 6% - ביחס ליתר הקבוצות באוכלוסייה

מהדוח, שהוגש היום לממלא מקום שר המשפטים בני גנץ, עולה עוד כי 31% מהתלונות היו נגד מוסדות ממשלתיים, 23% נגד בתי עסק הנותנים שירותים ציבוריים ו-10% נגד אישיות ציבורית. בשנים 2020-2019 הופנו 18 תלונות לאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה - בארבע מהן ננקטו הליכי משמעת, תלונה אחת נסגרה ו-13 תלונות עדיין בהליכים. כמו כן, 43 תלונות הופנו לסיוע המשפטי במשרד המשפטים - 25 מהן נסגרו, לרוב בנימוק של היעדר שיתוף פעולה, 15 מהתלונות עוד בטיפול ושלוש כיום מצויות עדיין בהליך משפטי.

בנוסף, בשנים אלה, הופנו 50 תלונות בגין 41 אירועים למשטרה. ב-12 מהתלונות לא התקבל מענה לגבי אופן הטיפול על ידי משטרת ישראל, 11 מהתלונות נסגרו, ותשע תלונות טופלו, שתיים מהתלונות לא נמצאו מוצדקות; 3% תלונות הועברו לטיפול הפרקליטות; ארבע תלונות מצויות בבירור או טיפול; תלונה אחת בחקירה. עוד עולה מהדוח בהתבסס על נתונים שהעבירה המשטרה כי מרבית התלונות בנושא גזענות שנבדקו על ידי קציני תלונות הציבור נמצאו לא מוצדקות או לא מוכחות. בנוסף נכתב כי בקשה לקבלת נתוני אכיפה כלפי יוצאי אתיופיה נענתה באופן חלקי, ולכן המידע לא נכלל בדוח.

• 26% בנושא הפליה במתן שירות ציבורי
• 19% בנושא התבטאות גזענית
• 15% בנושא הפליה בתעסוקה
• 11% בנושא פרסום גזעני או סטראוטיפי
• 9% בנושא משטרה וגורמי אכיפה
• 4% בנושא חינוך
• 3% בנושא ביצוע עבירות ממניע גזעני

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות עוקבת בנוסף אחר יישום המלצות ועדת פלמור למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. לפי הדוח, מבין 50 המלצות שאושרו בהחלטות הממשלה לפני ארבע שנים, 13 טרם יושמו ואחת בטיפול. בין ההמלצות שטרם יושמו, הכשרת עובדי הוראה ובניית השתלמויות חובה בנושא גזענות, תמרוץ בתי ספר לתכנים נגד גזענות, הקמת ערוץ שידור להנכחה ישראלית-אתיופית, עריכת מחקר הבוחן נוכחות של קבוצות שונות בסוגים שונים של עשייה תקשורתית והקמת קרן לעידוד יוצרים יוצאי אתיופיה.

יו"ר המועצה הציבורית ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, אמר כי "אף שהיחידה קמה על רק גילויי גזענות כלפי עולי אתיופיה, 2020 התאפיינה במיוחד בגילויים כאלה כלפי הציבור החרדי, בעקבות משבר הקורונה, כפי שמגלים המספרים בדוח, ובמידה מסוימת כלפי ערבים".

לדבריו, "ניתן לכנות את תופעות הגזענות, המשתנות מתקופה לתקופה ומנסיבות לנסיבות, בשם 'גזענות ניידת', כלומר כזאת המחפשת ומוצאת יעדים משתנים. האתגר הוא להיאבק בכך. הכתובת בחלק מניכר היא אצל המערכת הפוליטית ואפשר לייחל לתיקון בה, אך בינתיים נחוץ לטפל בתלונות אינדיבידואליות, וזאת עושה היחידה למאבק בגזענות".

ראש היחידה, עו"ד אווקה זנה, אמר כי הדוח "משקף מציאות קשה של גזענות, הפליה והדרה ביחס לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית".