התביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג הודיעה היום (רביעי) על פתיחת חקירת פשעי מלחמה ברצועת עזה וביהודה ושומרון. בהודעת התובעת, פאטו בנסודה, נמסר כי החקירה תעסוק בפשעים לכאורה שבוצעו בשטחים אלה ובמזרח ירושלים החל מ-13 ביוני 2014 - לפני מבצע "צוק איתן".
התובעת ציינה כי סדר העדיפות שיינתן לחקירה ייקבע בהמשך בהתאם לאתגרים של מגיפת הקורונה והמשאבים המצומצמים של בית הדין ועומס העבודה הכבד הנוכחי. היא הוסיפה כי הצעד הראשון שיבוצע הוא מסירת הודעה לכל הצדדים הרלוונטיים לגבי הפתיחה בחקירה. בשלב זה יוכלו הצדדים להודיע לתובעת כי הם מעוניינים לחקור בעצמם את אזרחיהם בגין החשדות שמופנים אליהם.
בכירים ישראלים אמרו לאחר הפרסומים בעניין החקירה כי הם הופתעו מעיתוי הודעת התובעת וכי "לא קיבלנו עידכון מוקדם ושמענו על זה בתקשורת". ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את ההחלטה מוטה, "צבועה ואנטישמית".
אל תפספס
הודעתה של התובעת היום מגיעה חודש מאז קביעת שופטי בית הדין כי הרשות הפלסטינית נחשבת למדינה. משמעות הכרעתם היא כי מתאפשרת פתיחת חקירה נגד ישראל. בעבר, התובעת בנסודה אמרה כי היא מעוניינת לקבל אישור לחקור פשעים לכאורה שבוצעו על ידי ישראל וחמאס במהלך המלחמה בעזה ב-2014 וכן במהלך ההפגנות על הגדר בעזה ב-2018.
לאחר החלטת השופטים בעניין מעמדה של הרשות, ההכרעה חזרה אל התובעת בנסודה והיום היא הודיעה על פתיחת החקירה.
בישראל התקבלו תגובות מעורבות להחלטה. ראש הממשלה נתניהו אמר כי "ישראל נמצאת תחת התקפה היום. בית הדין לא אומר מילה נגד איראן וסוריה שמחוללות פשעי מלחמה אמיתיים. נילחם על האמת עד שנבטל את ההחלטה הזו".
נשיא המדינה, ראובן רבילין, כינה אותה שערורייתית, ואמר: "לא נקבל את הטענות נגד מימוש זכותנו וחובתנו, להגן על אזרחינו. מדינת ישראל היא מדינה חזקה, יהודית ודמוקרטית, שיודעת להגן על עצמה וגם לחקור את עצמה במקרה הצורך. אנו גאים בחיילנו, בנינו ובנותינו, בשר מבשרה של המדינה שלנו, העומדים על משמר ארצם דור אחרי דור כחומה בצורה נגד מבקשי רעתנו".
שר הביטחון, בני גנץ, אמר בריאיון ל-103FM כי מדובר ב"פרדוקס משפטי פוליטי ממדרגה ראשונה. אנחנו שומרים על מדינת ישראל ועל ביטחונה, לא כמו אויבנו שרומסים זכויות אדם. דווקא בסיטואציה הזו בית המשפט פועל לחקור אותנו, לא שמעתי על פרדוקס שכזה מעולם. נמשיך להגן על אזרחי ישראל בצורה מוסרית וחוקית ככל שיידרש. זה אירוע תפור פוליטית".
שר החוץ, גבי אשכנזי, אמר כי מדובר ב"מעשה של פשיטת רגל מוסרית ומשפטית". לדבריו, "מדובר בהחלטה פוליטית של תובעת בשלהי כהונתה, וניסיון לקבוע סדרי עדיפויות למחליף שלה, שהופכים את בית הדין לכלי שרת בידי גורמים קיצונים ונותנים רוח גבית לארגוני טרור ולגופים אנטישמיים".
מועצת יש''ע תקפה את החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג וכינתה אותה אנטישמית: "בית הדין הוכיח היום שאין לו שום רצון להביא צדק, אלא להלך אימים על מדינת ישראל. ההתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן היא חוקית וכל יישוב שנמצא בשטחה עומד בכל התקנות", נכתב.
"האנטישמיות שמובילה את בית המשפט הבינלאומי בהאג, היא עוד חלק בשרשרת ארוכה של מעשיות שרחוקות מהמציאות", אמרו, וקראו לדרג המדיני "לעמוד בעוז מול הקולות האלה".
מנגד, יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ, מתח ביקרות על מדיניות הבנייה שמפעילה ישראל ביו"ש. "המשך הבנייה בהתנחלויות ואיומי הסיפוח מסבכים את ישראל והופכים אותה לנאשמת בפשעי מלחמה", אמר. "ההתנחלויות והימין גוררים את ישראל להאג", הוסיף.
חמאס: "צעד מיוחל המשרת את חתירת הפלסטינים לצדק"
חרף העובדה כי גם פעולות חמאס יחקרו על ידי בית הדין, בארגון הטרור בירכו על ההחלטה לחקור את "פשעי המלחמה של ישראל". בארגון הגנו על פעולותיהם נגד ישראל וכינו אותן "התנגדות לגיטימית".
דובר הארגון, חאזם קאסם, אמר כי "ההתנגדות שלנו היא חוקית ובאה להגן על אזרחינו. החוק הבינלאומי מתיר התנגדות לגיטימית כזו". משרד החוץ הפלסטיני בירך על ההחלטה. "זהו צעד מיוחל המשרת את חתירת הפלסטינים לצדק, המגיע לעמנו", נמסר בהודעה.
מאז החלטת השופטים בבית הדין בחרו נציגי המדינות החברות בו בשופט הבריטי קארים חאן לתפקיד התובע הראשי הבא - למשך תשע השנים הקרובות. הוא יחליף את בנסודה, שתסיים את תפקידה בחודש יוני, והוא צפוי להיות זה שיעסוק בחקירה.
בימים אלה חאן מוביל חקירה מטעם האו"ם בנוגע לפשעים נגד האנושות שביצעו פעילי דאעש בעיראק. היכרותו העמוקה עם עבודת בית הדין נובעת, בין השאר, מכהונתו כפרקליט מטעם ההגנה. הוא הגן בין היתר על סגן נשיא קניה וויליאם רוטו, ושכנע את השופטים לזנוח את האישומים נגדו.
ישראל ניסתה למנוע את פתיחה החקירה, וביקשה בעבר משורה של בעלות ברית ברחבי העולם להעביר מסרים דיסקרטיים לתובעת, שילחצו עליה לא לתת עדיפות לתיק נגד ישראל ולא לפתוח בחקירה בנושא הפלסטיני. במסגרת אותם מאמצים ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במהלך שיחת טלפון ביניהם לא להסיר את הסנקציות שממשל טראמפ הטיל על התובעת.