מהבדיקה ועד המלונית: האתגרים בדרך לנחיתת עשרות אלפי מצביעים

שנה לתוך משבר הקורונה, נדמה שישראל ניצבת בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלה. אם תאשר הממשלה את הגעתם לארץ של עשרות אלפי הישראלים המעוניינים להצביע בבחירות, יצטרך מערך קליטת הנוסעים לתפקד כמכונה משומנת, להיאבק בכניסתם של וריאנטים חדשים ולדאוג שיועברו לבידוד באחת הדרכים המוצעות.

על פי הערכות מדובר על כ-25 אלף ישראלים, אך לפי שרת התחבורה מירי רגב המספר גבוה בהרבה. כמות בקשות הכניסה לישראל שהתקבלו בוועדת החריגים בשבועות האחרונים עומדת על כ-21 אלף, אך אם לוקחים בחשבון שעל פי רשות האוכלוסין כמות הישראלים שנמצאים כעת בחו"ל עומדת על 170 אלף - מסתמן שעדיין לא ידוע בכמה נוסעים תצטרך המדינה לטפל. לכך יש להוסיף את העובדה שייתכן שישראלים רבים ינצלו את ההזדמנות לכניסה בלי הטרטור הבירוקרטי של ועדת החריגים.

רשימת האתגרים העומדת בפני המדינה ארוכה וסבוכה, ולכל אחד ממרכיביה תתי-סעיפים לא פשוטים. מדובר במנגנון שמתחיל בהקצאות "סלוטים" של טיסות ומינון כמויות המגיעים לשדה, בדיקות טרום הטיסה, בדיקות בשדה, קיום מערך בידודים מפוקח לסוגיהם ועוד. כל זאת בתהליך מהיר מאוד שטרם נוסה, ומול עולם תעופה שמתקשה להתגמש בקצב חילופי ההחלטות בישראל.

נכון להיום, ישראל מקבלת נוסעים משני מוקדים - נמל התעופה בפרנקפורט ונמל התעופה JFK בניו יורק. שני שדות תעופה משמשים כמרכז משמעותי של תעבורת נוסעים, הראשון אל והחוצה מאירופה והשני מיבשת אמריקה. העבודה מול שני המוקדים האלו מקלה מאוד על יכולת הביקורת והבקרה של המדינה על תהליכי העלייה של הנוסעים למטוסים, ואת הווידוא כי הם מציגים את הבדיקות והאישורים הנדרשים.

אם תתאפשר הגעתם של המוני הישראלים, סביר להניח שהיא תתבצע מעשרות שדות תעופה שונים. מכך נגזרת גם שאלת המינון של הגעת נוסעים לשדה, לא בשל יכולות נתב"ג להתמודד עם כמויות נוסעים - אלא בעקבות מנגנוני המעטפת והחוליות שהצטרפו לתהליך.

אחת החוליות הללו היא מערך הבדיקות. על כל נוסע להציג בדיקת קורונה שלילית שנערכה 72 שעות לפני העלייה לטיסה, ולבצע בדיקה נוספת בשדה עם הנחיתה. הבדיקה השנייה נוספה רק ב-14 בפברואר, אחרי חודשים בהם טענו במשרד הבריאות שאחוז המאומתים בקרב הנוסעים הנכנסים נמוך.

נתוני חודש ינואר חשפו כי 64% מהנוסעים אובחנו בנתב"ג, עוד לפני שהפכה הבדיקה בשדה לחובה. טרם ברור אם ההיערכות לקליטה רחבה יותר של נוסעים תצריך גם יצירת סטנדרט אחיד לגבי הבדיקות המקובלות על משרד הבריאות, ואם תצמח מכך הזדמנות להקמת יחידה אפידמיולוגית בנתב"ג, שתוכל לאתר מוקדם ככל האפשר נוסעים חולים ולקטוע שרשראות הדבקה.

היום בשעה 16:35, צפויה לנחות בישראל טיסת 232IZ של ארקיע מפרנקפורט. בטיסה זו ייערך פיילוט ראשון של צמידי המעקב האלקטרוניים לנכנסים למדינה. מאה נוסעים יתבקשו להשאיר פיקדון בסך 2,000-1,500 שקלים ויצטיידו בערכה, הכוללת צמיד מעקב שיאפשר לוודא כי הם שוהים בבידוד ביתי כחלופה לשהייה במלונית.

כבר עתה ברור כי יהיו נוסעים שימהרו לשלוף את כרטיס האשראי ולהשאיר את הפיקדון, בהנחה שהדבר יאפשר להם חלופה לשהייה במלונית, אך עוד לא ברור אם החברה שמספקת את ערכת המעקב ערוכה לספק אלפי או עשרות אלפי ערכות בהתראה של ימים.

בצל הכישלון המתמשך באכיפת הבידוד הביתי, חוזרות המלוניות להיות אפשרות מרכזית ליישום תקופת הבידוד לשבים מחו"ל. בפיקוד העורף, שהוא הגוף האמון על הלוגיסטיקה של שינוע הנוסעים אל המלוניות, יצטרכו למצוא מענה לתקלות שליוו את התהליך עד כה, החל מנוסעים שחומקים מעלייה לאוטובוסים, או "נעלמים" ברגע שהאוטובוס עוצר בפתח המלונית, ועד לטענות לטיפול לקוי בנוסעים מבחינת תנאי המחיה במלוניות.

אם נוסעים רבים לא ייענו ליוזמת הצמיד האלקטרוני, יצטרכו המלוניות השונות להיערך לקליטה של עשרות אלפי נוסעים. לפי גורמי ביטחון, 25 מלונות המשמשים כמלוניות משתתפות במערך, בהן עשרת אלפים מיטות. כמה ממנהלי בתי המלון מעוניינים לסיים את החוזים מול משרד הביטחון, בטענה שבקרוב חגי ניסן, שצפויים להביא אורחים רבים ואת האפשרות להגדלת רווחי המלונות.

אחת מנקודות האור המרכזיות שניתן לציין לקראת האירוע היא שבניגוד לגלי הכניסה למדינה הגדולים עד כה, שהביאו להתפרצויות תחלואה, הפעם מבצע החיסונים עלול להוות גורם מעכב ואולי אף למנוע עלייה בתחלואה. נקודה שנייה היא התקווה שהמשרדים הרלוונטיים, החל במשרד התחבורה, ביטחון הפנים, הבריאות ועד משרדי הביטחון והמשפטים, ידעו לייצר ממשקי עבודה טובים יותר, שיאפשרו מתן מענה מהיר וממוקד לתקלות. נקודת האור האחרונה היא שההתנסות הזו תהיה חזרה גנרלית לקראת העתיד, לאיך שהחיים עשויים להיראות, ולשגרת טיסות הכוללת חזרה הדרגתית של החיים למסלולם.