פחות מחודש לבחירות, החשש מסגירת השמיים מתגבר: "פגיעה בדמוקרטיה"

השרה רגב הודיעה כי נבחנים מתווים שיאפשרו את הגעת המצביעים לארץ, אולם הזמן הולך ואוזל. מומחים משפטיים מזהירים כי עצירת הטיסות היא חלק מסדרת החלטות חריגות ובלתי מידתיות, בהן גם הקמת ועדת החריגים והעברת נתוני המתחסנים. "הכנסת התעייפה בשמירה על זכויות אדם"

"הצעדים שננקטו גורפים וקיצוניים מדי" (צילום: ראובן קסטרו)

לאחר הביקורת החריפה והטענות כלפי ועדת החריגים שאישרה להיכנס לישראל ולצאת ממנה, הודיעה אתמול (ראשון) שרת התחבורה, מירי רגב, כי נבחנים כמה מתווים שיאפשרו לישראלים לחזור ארצה כדי להצביע בבחירות. ואכן, המל"ל ומשרדי התחבורה, הבריאות והמשפטים מנסים לגבש מתווה שיאפשר זאת, אך ברקע עדיין קיים החשש מפגיעה בזכות לבחור בבחירות בשל סגירת השמיים.

"כל בעל זכות הצבעה, בין כזה שיצא לאחרונה ובין כזה שלא, חייב לקבל את זכותו להגיע לישראל ולהצביע", אומרים ד"ר עמיר פוקס ונדיב מרדכי, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה. "כל החלטה אחרת תיראה כהחלטה פוליטית. גם לאור הפרסומים על כוונת הממשלה לבחון מחדש את מודל ועדות החריגים, יש לזכור שזו לא הסיבה היחידה בגינה הצעדים שננקטו הם גורפים מדי וקיצוניים מדי".

"על המדינה למצוא את הפתרון הנכון אפידמיולוגית, שיהיה גם מידתי מבחינה חוקתית, ולדון ברצינות בחלופות", הם מדגישים. "כך או כך, ההתנהלות בנושא הזה צריכה לשמש תמרור אזהרה מפני צעדי בזק שפוגעים בצורה גורפת בזכויות או באינטרסים דמוקרטיים ובזכות לבחור".

עוד בוואלה!

רגב בנתב"ג: בוחנים את פתיחת השמיים כדי לאפשר לשוב להצביע

לכתבה המלאה
פוקס (צילום: באדיבות המצולמים)

שני החוקרים מבהירים כי לממשלה יש חובה להגן על בריאות הציבור, וכי הם סבורים שבמרבית המקרים הפגיעה בזכויות האזרחים הייתה מוצדקת מול הצורך להילחם בקורונה. אלא שהצעדים שננקטו בשבועות האחרונים - ובפרט סגירת השמיים - מעלים את החשש "שמאבדים את הבלמים".

"ההחלטה לסגור כמעט הרמטית את ישראל - הגם שהיא מבוססת על חוות דעת מקצועיות וחשש מווריאנטים חדשים - היא החלטה גורפת, לא הגיונית ובלתי מידתית", הם אומרים. "היא פוגעת בזכות יסודית מאוד של כל אזרח, הזכות להיכנס למדינתו, שגם מוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. שום דמוקרטיה אחרת לא נקטה באמצעי כה דרקוני. להיפך, מנהיגות דמוקרטית היא כזאת שמחבקת את אזרחיה וקוראת להם לשוב הביתה, וודאי לא מותירה אותם תלויים על בלימה, או מתייחסת אליהם כאל 'תחלואה נכנסת'. על אחת כמה וכמה שהמדיניות התקבלה כמעט בין לילה, ללא אזהרה מראש".

אף שלדברי פוקס ומרדכי המדינה בהחלט רשאית לכפות בידוד במלוניות על אזרחים שחוזרים מחו"ל, הכישלון לעשות זאת באופן יעיל לא יכול להוות הצדקה לצעדים דרקוניים כמו אלו שננקטו. "התירוץ לפיו המדינה מתקשה באכיפת הבידוד לא מחזיק מים. אסור להעניש אלפי אנשים בגלל חוסר האחריות של מעטים. הקמת ועדת חריגים שממונה בידי פוליטיקאים, מייצרת טענות על החלטות שרירותיות ותחושה בקרב האזרחים שהמדינה עושה איפה ואיפה ומפקירה אותם לגורלם. מודל שכזה אינו יכול לעמוד וטוב שיבוטל. לא ניתן להחליף זכות חוקתית במנגנון חריגים מינהלי שממונה על ידי דרג פוליטי. ועדת החוקה חייבת לבטל באופן מידי את התקנות שמאפשרות את העוול הזה".

מגמת התרשלות

שני החוקרים לא מתייחסים רק לסגירת השמיים, אלא גם לחוק שעבר בשבוע שעבר ומאפשר למשרד הבריאות להעביר לרשויות מקומיות מידע על תושבים שלא התחסנו. "הכנסת העבירה, בהליך מזורז ובלתי ראוי את החוק להעברת נתוני הלא-מתחסנים. נראה שהכנסת ממש 'התעייפה' בשמירה על הדמוקרטיה וזכויות האדם, והיא מעבירה באופן אוטומטי כל גחמה היוצאת מכיוון הממשלה, וספציפית, מכיוונו של ראש הממשלה".

"מדיניות שהתקבלה כמעט בין לילה, ללא אזהרה מראש" (צילום: ראובן קסטרו)

לדבריהם, "התועלת מחקיקה זו נראית קלושה. האם מישהו ישתכנע להתחסן משום שפנה אליו פקיד העירייה? הנזק, לעומת זאת ברור: העברת מידע רפואי חסוי לכולי עלמא תיצור חשדנות וניכור של האזרחים כלפי הממשלה וכלפי קופות החולים. זהו גם תקדים מסוכן של העברת מאגרי מידע בהליכי בזק".

"גם אנחנו תומכים בהסרת מגבלות מסוימות כלפי מחוסנים, במסגרת התו הירוק וכל עוד החיסונים ממשיכים להיות נגישים", הם מסכמים. "אבל יש הבדל בין מידתיות לבין שרירות. אסור להמשיך בסחף הפגיעה בזכויות האדם תחת סיסמאות של מלחמה במגיפה, גם במצבים הולכים ומתרבים בהם לא ברור כלל במה יועילו היוזמות והצעדים שננקטים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully