עצורים אזוקים בבתי החולים בניגוד לחוק. מיזם חדש מנסה לפתח חלופות

בחודש יוני האחרון הגיע אסיר בן 19 לבית החולים שערי צדק כשהוא סובל מכאבים בכל הגוף. הוא אובחן עם סרטן גרורתי ואושפז, כחודש וחצי לפני שחרור מהכלא. בשלב מסוים, רופא בית החולים, פרופ' דן טרנר, מתאר כי הוא ראה אותו בוכה. כששאל מה קרה, השיב לו אותו אסיר כי הוא רוצה לחזור לכלא משום שכבר שלושה ימים אינו יכול להתהפך במיטתו.

מה שמנע ממנו להסתובב היה האיזוק ביד וברגל, באלכסון למיטה, שבשב"ס סירבו להסיר - אלא רק לאחר ויכוח ממושך. אך זו היתה הצלחה יחידה לפי טרנר, וזאת על אף שסיטואציה מסוג זה כלל אינה יחידה או חריגה.

על פי החוק ופקודת בתי הסוהר, אסירים ועצורים לא אמורים להיות אזוקים במקום ציבורי אלא אם קיים חשש שיימלטו, שיגרמו נזק או שישבשו חקירה. החוק אינו מתייחס ספציפית לבתי חולים, אך מצוין כי עצור ואסיר יוחזק בתנאים הולמים שאינם פוגעים בבריאותו ובכבודו.

עם זאת, בניטור שהחלו לעשות בבתי חולים נראה כי רוב מוחלט של אסירים ועצורים מובלים בבתי החולים כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם, כולל המאושפזים שאזוקים למיטותיהם - גם כאשר הם נמצאים לאחר ניתוחים קשים או אף מורדמים ומונשמים.

לרוב, לפי נתוני בתי החולים, המאושפזים שאינם מורדמים אזוקים ביד וברגל באלכסון, לעתים במשך ימים. "פשוט קושרים את כולם בלי הבדל", אומר ד"ר דניאל פלוסר שניהל מחלקה פנימית בסורוקה עד לאחרונה, ומתאר כיצד בדרום הכבילה היא אף קשה יותר - איזוק באלכסון ורגל נוספת שכבולה לרגל השנייה באזיק ארוך.

ההתנהלות הגורפת יוצרת מצבים שגם אסירים שיוצאים לחופשות ללא איזוק ולעתים בתוך זמן קצר אמורים להשתחרר אזוקים דווקא כשהם בטיפול רפואי. "אפילו ששבת קודם יצאת הביתה וחזרת, אותם זה לא מעניין והם קושרים. זה הכלל ואי אפשר להילחם בהם", מוסיף פלוסר ומתאר כיצד לעתים יש הצלחות שמדגישות את האבסורד, כשלפתע מוכנים לשחרר לגמרי את האסירים.

"לפעמים אתה מצליח. אתה אומר לשב"ס שעוד מעט הוא גם ככה ישתחרר, וסתם עולה כסף. אז קורה הדבר המדהים הבא: עד השעה 12 בלילה הם לידו, שלושה סוהרים והוא קשור, ואז הם משחררים את האזיקים ופשוט הולכים", הוא תיאר.

בדומה למקרה בשערי צדק, גם פלוסר נתקל באסיר שלא רצה להמתין לצנתור בשל כבילתו. "בכלא הוא לא רואה אזיקים, הוא חי בחדר והולך לחצר. אז מבחינתנו, מבחינת החופש האישי שלו, זו החמרה כשהולך לבית חולים. הוא אמר שיחתום שהוא חוזר לכלא. בסוף שכנעתי אותו להישאר".

בבית החולים שערי צדק החליטו לאחרונה לנסות למצוא פתרון, ויצאו במיזם לפיתוח חלופות לכבילת העצורים והאסירים ביחד עם מעבדת החדשנות JLM Impact (מעבדה של האוניברסיטה העברית, האקדמיה בצלאל ומכללת עזריאלי להנדסה).

נשיא שערי צדק, פרופ' יהונתן הלוי, מדגיש את הצורך באיזון בין הצרכים השונים: "גם רופאים ערים לזה שצריך לאזן בין צורכי הביטחון לבין התחושה שרופא לא צריך לבדוק אדם שנמצא באזיקים ולא צריך לעשות ביקור רופאים ליד מיטת חולה שאזוק למיטה". אך הלוי מוסיף כי כיום "אין הבדלה בין אסירים שממש מסוכנים לציבור או לעצמם, ובין עבירות שונות. לראות בן אדם שנעצר כמפגין בבלפור, אדם ללא כל עבר פלילי שמגיע לחדר מיון כי הוא נפצע כשהוא אזוק ברגליים, זה דבר נורא".

לדברי הלוי, "הרושם הוא ששירות בתי הסוהר אוזק את כולם גם כשאין סיכונים. הדוגמה הקיצונית זה באמת עציר שנעצר בהפגנה. אבל גם בעצירים ביטחוניים, בן אדם עובר ניתוח, הוא מורדם ומונשם, אוזקים אותו למיטה. ואיזוק באלכסון למיטה של יד ורגל נגדיות זה הגבלה קשה מאוד של חופש התנועה. הרושם הוא ששב"ס לא לוקח שום צ'אנסים בשום צורה גם כשהצורך הביטחוני הוא ממש לא כל כך גדול, כי על כל אסיר כזה, אם הוא ביטחוני למשל, יש שניים-שלושה סוהרים ששומרים עליו".

לכן, החליטו על קידום הפרויקט שנועד למנוע הימלטות ומסוכנות, אך תוך שמירה על בריאותו וכבודו של האסיר. וזאת תוך ניסיון גם לגייס את תמיכת שב"ס והמשרד לביטחון הפנים בסוגיה. "אני חושב שהמצפון הרפואי מחייב להילחם בעד איזון", מוסיף הלוי ואומר כי רואים פתיחות ראשונית מצד הרשויות. "אפשר להגיע לאותה דרגת ביטחון שלא יברח עם הרבה פחות פגיעה בכבוד, בצלם ובחופש התנועה שלו".

במסגרת הפרויקט פורסם קול קורא לחוקרים, סטודנטים, משפטנים, רופאים ועוד, ולהפתעת היוזמים היו 55 נרשמים. המשתתפים יחולקו לקבוצות וינסו לפתח פתרונות שיוכלו להוריד את רמת האיזוק, כשלמפגש הפתיחה שנערך בשבוע שעבר הגיעו נציגים של שב"ס להסביר את הסוגיה.

ד"ר יואב פרידמן, ראש רשות המחקר והחדשנות של בצלאל, אומר כי "היינו בטוחים שעם הקורונה יגיעו בין עשרה ל-15 איש, אבל נרשמו 55 אנשים רציניים מאוד, מכל המוסדות, וגם מהתעשייה. טווח גילאים נרחב וכולם חוקרים, רופאים, אחים ואחיות, סטודנטים לסיעוד, למשפטים, מעצבים, אמנים".

אך לצד החיוביות, פרידמן ממשיך ומתאר את המורכבות בפיתוח החלופות: "זו בעיה מורכבת שנוגעת להרבה מאוד גורמים וגופים ובעלי תפקידים. לא מתרחשת רק בתוך המחלקה, לא רק לאסיר שאזוק למיטה. אלא גם במעברים, וגם בחדרי הניתוח וגם בבדיקות במיון. יש מעגלים שלמים שבהם עובר אסיר כשהוא אזוק בבית חולים, ואנחנו מחפשים למצוא פתרונות שיכולים לכסות את כל טווח הפתרונות האלה".

לדבריו, החלופות יכול להיות למשל "אזיק מתוחכם שמאפשר תנועה אבל מגביל אותה בהתאם לצורך, אבל זה יכול להיות גם שירות או סוג של מודעות או אפליקציה, או מערכת חכמה. הבעיה העיקרית היא זיהוי מהיר ונכון של כוונה לפגוע בצוות המטפל או בעצמו, או סכנה של בריחה. ואם יודעים לנתח את ההתנהגות של אדם ונזהה שמתכוון לברוח אז נוכל לאזוק אותו באופן מהיר ויעיל". הקבוצה הזוכה בפרויקט תקבל מענק לפיתוח ראשוני בסכום של 50 אלף שקלים.

משב"ס נמסר כי "ההחלטה בדבר כבילה ושיטת הכבילה לגבי כל אסיר ועצור במוסד רפואי, מתקבלת על ידי קצין בכיר ובהתאם לבחינה פרטנית של מאפייני האסיר, מקום האישפוז ופרמטרים נוספים, כגון - רמת המסוכנות, המגבלות הרפואיות הקיימות, מבנה המחלקה, היקף וגודל הצוות, נקודות תורפה והוראות החוק בדבר כבילת אסיר במקום ציבורי".

עוד אמרו בארגון כי "ישנם אסירים רבים היוצאים למוסדות רפואיים ואף מאושפזים ללא ליווי אבטחתי צמוד כלל וממילא ללא כבילה. על שב"ס לתת דעתו כי מחוץ לחומות מתקני הכליאה, קיימת סבירות גבוהה למעורבות באירועים שליליים שעולולים לסכן גם אזרחים ולכן יש למצוא את האיזון הנדרש בין כבוד האדם לבין שלום הציבור".

"בשנים האחרונות פועל שב"ס נמרצות ובשיתוף פעולה הדוק עם משרדי בטחון הפנים, המשפטים, הבריאות והנהלת בתי המשפט לטיוב הליכים לכבילת אסירים במקומות ציבוריים בכלל ובבתי החולים בפרט. במסגרת זו עודכנו לאחרונה נהלי שב"ס ונתנו הנחיות בכלל הרמות. כחלק מאיתור פתרונות מקצועיים וראויים - שב"ס אף לוקח חלק פעיל במיזם מטעם המדען הראשי ובית חולים שערי צדק - במסגרת וועדת חדשנות - במטרה לאתר חלופות ראויות לכבילה בבתי החולים", עוד נאמר מהשירות.