בשבועיים הקרובים שיעור המתחסנים נגד קורונה בצה"ל צפוי להגיע ל-85%. זאת, בניכוי 5% משרתים שחלו בנגיף, ו-10% נוספים שמסרבים להתחסן. ההיענות הגבוהה למבצע החיסונים היא הישג בקנה מידה עולמי בהשוואה לצבאות זרים, ומנתוני צה"ל עולה כי היא סייעה משמעותית להורדת התחלואה.
החיסונים מקדמים את המעבר בין יחידות "אדומות" עם שיעור תחלואה גבוה ליחידות "ירוקות". גורם בכיר בחיל הרפואה ציין כי בצה"ל נוקטים בגישה ליברלית ובשבועיים האחרונים מקדמים הקלות ביחידות הירוקות. דוגמה לכך היא ההחלטה לאשר לראשונה הזה שנה השתתפות אזרחים בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, בכפוף לתעודת מתחסן.
לקריאה נוספת בנושא
"בשבוע שעבר, לראשונה זה תקופה, קיים חיל הרפואה דיונים בהם השתתפו חמישה קצינים. אמנם עם מסיכות ובמרחק, אבל הסתכלנו אחד על השני בעיניים", תיאר הגורם הבכיר. הוא הוסיף כי "במקומות שיש בהם מעל 85% מתחסנים אפשר לקיים בהם מפגשים ודיונים ששומרים מרחק עם מסיכות. מאפשרים ליחידות להיפגש באוויר הפתוח".
עם זאת, שיעורי ההתחסנות הגבוהים בצה"ל מייצרים גם אתגר עבור חיל הרפואה. גורם בכיר בחיל הסביר כי לא קיים מידע על אודות הטיפול אחרי החיסונים. לדבריו, "יש שאלות על שינוי מדיניות ואין לנו על מי להישען, זה מתבסס על תובנות שלנו".
האתגר הראשון שעומד בפתח הוא החשש מחדירת מוטציה לצה"ל. הבכיר הזהיר כי "כניסה שכזו יכולה להכניס אותנו לריאקציה שתיקח אותנו אחורה. לכן, יש פה חלון של הזדמנות לשדר חזרה לשגרה, להקל ולזכור שהחיסון מקנה לנו הגנה. זה באמת מבוסס על מעט מאוד מידע ואמונות".
על האפשרות שהמוטציה תחדור לצבא אמר כי "זה עניין טכני. ברגע שהחלבון של הווירוס ישתנה מספיק כדי שהנוגדנים שנוצרו בזכות החלבון של החיסון לא יודעים לנטרל אותו, אז הווירוס הזה יברח. לנו יש אינטרס כצבא להגיע לכמה שיותר מחוסנים כי אז הסיכוי של הווירוס הזה להתפשט קטן. יש יתרון גדול להתחסן. זה לא יהפוך את חדירת המוטציה לבלתי-אפשרית, אבל זה לפחות יאט את הקצב".
לצד משרתי החובה והקבע, בצה"ל יבחנו בקרוב כיצד להתייחס לחיילי המילואים שמסרבים להתחסן. לדברי הגורם, פעילות וגיוס אנשי מילואים תיבחן בהתאם לצורך המבצעי, וייתכן שבשלב זה לא יגויסו חיילי מילואים. עוד ציין כי התרגילים הגדודיים ותרגילי החטיבות יחזרו בהדרגה לתכנית שלפני הקורונה.
"עברה שנה ואנחנו עדיין לא מבינים את המחלה"
האתגר השני הוא השלכות של הקורונה בתחום הגופני והנפשי. "עברה שנה ואנחנו עדיין לא מבינים את המחלה הזו", אמר הקצין הבכיר. "אין לנו מושג מי ידבק ומי לא, אין לנו מושג מה זה עושה לאורך זמן. לוקח זמן להבין את הדברים הללו".
הגורם הבכיר הביע חשש מתופעות הפוסט-קורונה. הוא תיאר כי הוא "מוטרד מההשלכות על המשפחות, בת או בן הזוג שהיו עם הילדים בסגרים, ילדים שלא הלכו למסגרות החינוך. זה עושה לנו משהו. אני לא מדבר על מקרי אובדנות, אבל בהחלט זה מעביר אותנו משהו".
לפי הערכת גורמי הרפואה בצה"ל, החיישנים הקיימים לא מספיקים כדי לאתר בעיות בתחום הנפשי בקרב חיילי צה"ל וכעת עובדים על פיתוח כלים חדשים לאור הקורונה כדי לאתר מצוקה בקרב חיילים. בשלב הזה נבדקים שמונה מקרים שרק אחד מהם הוא אובדני, ויש סביבו סימן שאלה גדול לגבי הסיבה למקרה.
האתגר יתרחב בקרוב עם גיוס בני הנוער החל מחודשי הקיץ. חלק מהמועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) חלה בקורונה, וחלק מהם עבר שינוי נפשי. בפן הגופני אמר הקצין הבכיר כי גם החיילים נבדקים, ונכון לעכשיו התקיים מחקר סביב מאות חיילים. "יש לנו מאות נבדקים. אנחנו היחידים בעולם שמחזיקים רזולוציה כזו בעולם על נתונים בהקשר הקורונה", אמר הקצין.
חלק מהנבדקים במחקר הם ספורטאי עלית - דוגמת צוללים וטייסים, שעוברים בדיקות ברזולוציה מאוד גבוהה. מאות הנבדקים נבחנו מבחינת בריאות הנפש והגופנית, והעלו נתונים יוצאי דופן. כך למשל, נמצא כי רוב הסיכויים שספורטאי עלית שעבר את הקורונה יחזור למצבו הקודם ולאותם תפקודי ריאה. לעומת זאת, לחלק מהחיילים הרגילים יש ירידה בעשרות אחוזים בתפקודי לב ריאה. בשלב זה מתקיימים מחקרים בעולמות הרפואה הכללית באזרחות כדי לבחון אם הדיווחים על כאבי ראש ובעיות זיכרון קשורים לנגיף, או לא לתופעות לוואי אחרות מהחיסון.
האתגר האחרון והבולט ביותר הוא השחיקה של המפקדים וסגלי הרפואה בצה"ל, שעברו שנה קשה ועמוסה מאוד. בעבר עלתה כוונתה לקצץ באנשי הרפואה, אך תקופת הקורונה הוכיחה את תרומתם המכרעת לתפקוד הצבא בחירום ובשגרה. בצה"ל מעריכים כי כוח האדם הרפואי באזרחות יפרוש על רקע השחיקה הקשה או יקדים יציאה לפנסיה, ואז תתחיל התחרות בין גופי הרפואה באזרחות לצה"ל על כוח האדם האיכותי.