וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחקר: ירידה ניכרת של 75% בשיעור הנדבקים בקורונה לאחר החיסון הראשון

19.2.2021 / 5:00

במרכז הרפואי שיבא ביצעו בדיקת יעילות למנת החיסון הראשונה, ומצאו כי מתוך 7,214 מחוסנים רק עשרה חלו בנגיף וחוו תסמינים. הנתון מצביע על ירידה חדה של 85% בשיעור החולים בנגיף. תוצאות המחקר של שיבא תואמות את ממצאי המחקר הקליני של פייזר, ואף מתעלות עליו

בווידאו: אדלשטיין מבהיר שעובדים במקומות עם קהל יצטרכו להתחסן או להיבדק כל יומיים/צילום: לע"מ

בתוך שבועיים מקבלת המנה הראשונה של החיסון נגד קורונה ניכרת ירידה של 75% בשיעור הנדבקים בנגיף בקרב המתחסנים, וירידה של 85% בשיעור החולים עם תסמיני קורונה - כך עולה ממחקר ראשון מסוגו שפורסם הבוקר (שישי) בכתב העת המקצועי "LANCET".

המחקר נערך בקרב 9,000 עובדי בית החולים שיבא בתל השומר, מתוכם 7,214 קיבלו את מנת החיסון הראשונה. מטרתו הייתה לבחון את יעילות המנה הראשונה של החיסון בלבד. במחקר נבדקו העובדים במשך ארבעה שבועות לאחר המנה הראשונה ועד תחילת השפעת המנה שנייה - כשבוע לאחר ההזרקה השנייה. המחקר בדק כמה מחוסנים חלו וכמה מתוכם פיתחו תסמינים למחלה.

מתוך כלל 9,000 הנבדקים, 170 חלו בנגיף במהלך השבועות שנבדקו, כש-99 מהם גם חוו את הסימפטומים של המחלה בדרגות שונות. מתוך החולים שפיתחו תסמינים, 89 לא היו מחוסנים ורק עשרה מחוסנים חלו בנגיף.

מתחם חיסונים של קופת חולים כללית, פתח תקווה, 15 בפברואר 2021. ראובן קסטרו
עיקר התחלואה של הנבדקים הגיעה מהקהילה. מתחם חיסונים של כללית בפ"ת, השבוע/ראובן קסטרו

תוצאות המחקר של שיבא תואמות את תוצאות המחקר הקליני של פייזר, ואף מתעלות עליו, משום שבתקופת המחקר ישראל הייתה נתונה תחת גל תחלואה גדול במיוחד. בבית החולים מדווחים כי עיקר התחלואה של אנשי הצוות הגיעה מהקהילה, ולא מהדבקות בתוך כותלי המקום.

עם זאת, כמה בעיות במחקר של שיבא עלולות להפחית בחשיבות התוצאות. ראשית, רוב הנבדקים הם בני פחות מ-65, ורובם ככולם בריאים ובמצב טוב. במחקר של פייזר נבדקו גם נחקרים בגילים מבוגרים יותר ועם מחלות רקע שונות. כך, יכול להיות שבגילים אלה עלולה להיווצר מחלה קשה יותר ויעילות החיסונים יורדת.

מתן חיסונים לקורונה במתחם חיסונים בגבעתיים, 7 בפברואר 2021. AP
הבעיה הגדולה: המחקר לא נעשה לאורך זמן. מתן חיסונים בגבעתיים/AP

בנוסף לכך, במחקר של בית החולים קבוצת הביקורת קטנה ב-65% מהקבוצה שקיבלה את החיסון, וקשה לקבוע את היעילות כשאין כמות שווה של נבדקים. הסגר שהונהג בישראל בשבועות שבהם נערך המחקר היה יכול גם הוא להשפיע על ההדבקה, אך בשיבא דוחים את הטענה הזו וגורסים כי סגר צריך להשפיע על כולם במידה שווה.

הבעיה הגדולה מכולן היא שהמחקר לא נעשה לאורך זמן, והופסק לאחר שהחלה השפעתו של החיסון ההרמטי - שבוע לאחר קבלת המנה השנייה. באופן שבו נערך, לא היו פריטי תוכן גולמיים שניתנים לקידוד, ולכן לא ניתן לדעת האם השפעת החיסון הראשון לבדו יכולה להשתמר בלי החיסון השני.

למרות הבעיות, פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא וממובילות המחקר, מעודדת מהנתונים. "מדינות רבות שנאלצות להסתפק לפי שעה בחיסון אחד יכולות להישען על המחקר שלנו בתקווה שתהיה ירידה משמעותית בהדבקה בזכותו", ציינה פרופ' רגב-יוחאי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully