היום שגרם לכנרת לגלוש והשנה שצבעה את הארץ בלבן: החורפים הקשים שהיו בישראל

ב-1906 ירד שלג בגולן במשך שבעה ימים ברציפות, ב-1950 ירד שלג אפילו בתל אביב וב-1969 הכנרת זינקה ב-36 ס"מ בתוך יממה. הסערה בימים האחרונים הצילה את החורף הנוכחי, אך הזכירה חורפים קשים בהרבה, בהם "חמישה שבועות השמש לא זרחה אף ליום שלם"

  • סערה
  • שלג
  • חורף

החורף של פברואר 1878 לא היטיב עם תושבי ירושלים. כמויות אדירות של שלג וגשם גרמו לנזקים כבדים ואף לאבידות בנפש. דיווחים שהגיעו מארץ ישראל לוורשה ופורסמו בעיתון הצפירה סיפרו ש"הגשם לא חדל וירבה לפרוע פרעות בעירנו". בנוסף לגשם "שלג וברד לרוב נערמו בחוצות העיר ורוב הבתים החלו לדלוף פנימה".

החורף הישראלי הוא קצר ונמשך חודשים ספורים. בתקופה זו הציבור בישראל עוקב בדאגה אחרי מפלס הכנרת ולא אחת מגיעים רבנים וחקלאים לאחד מחופי האגם, כדי לשאת תפילה ובקשה לגשם. גל הקור, כמויות השלג והגשם בימים האחרונים מעלים בזיכרון סופות עוצמתיות מהעבר, כמו זו של 1878.

עוד דיווח בימים ההם יעקב גאלדמן, כי התושבים נאלצו לטפס על גגות הבתים כדי לפנות מהם את השלג ו"מקרה מוזר ואיום קרה לאחד מאחינו הספרדים; בעלותו הגגה לא ידע להיזהר ויחזק בידיו באחד העצים אשר כגסוס גוסס מזוקן, ובהיאחזו בו נפל ארצה ויבקע בטנו ומת".

גם בחברון המצב היה נואש. "נאקת היושבים בבתים התחתים עלתה עד השמים", אבל מי השיטפונות מנעו הגשת עזרה לטובעים. "ברחובות לא נראתה כל נפש חיה והדומיה שם שלטת, ורק משק המים וצווחת הנשטפים הפריעו את הדומיה", תיאר גאלדמן את התמונות הקשות.

חורפים סוערים, כמו אותו חורף של פברואר 1878 נדירים אבל מותירים זיכרונות לשנים ארוכות. לעתים מרחק הזמן בין שני חורפים סוערים הוא כה ממושך, עד שצריך ללכת לזקני צפת ולשמוע מפיהם על סערת השלגים האחרונה שזכורה להם.

עוד בוואלה!

סערה ברחבי הארץ: שלג בהרי הצפון והמרכז, הכניסה לצפת נחסמה לתנועה

לכתבה המלאה
שלג בסמוך למרום גולן, 17 בפברואר 2021 (צילום: שלומי גבאי)

כך, למשל, באפריל 1874 בעיתון "המגיד" סופר על חורף קשה שהרס בתים עד היסוד ושיבש את דרכי הגישה לירושלים שהפכה נצורה. שלג וברד ירדו בכמויות גדולות והקור היה כה קשה בשעה ש"להרטיבות חובר הקור הנורא אשר עקבותיו לא נודעו בארץ הקודש". העיתון ציין כי "גם הזקנים היותר מופלגים לא זוכרים חורף כזה".

המפורסמים שבזקנים, שזכרו מה היה פה פעם, הם כידוע זקני צפת. במשך שנים הם סיפרו בוודאי על החורף של דצמבר 1904 שבה "רוח סערה יגע בכל פינות העיר והסיר כמה רעפים מהגגות הגבוהים ושיבר השמשות וביום שאחריו לא יכול איש לצאת החוצה מהרוח הקשה". הקור היה כבד מאד ושלג כבד ירד על העיר ו"על ההרים אשר הסביבות העיר ונח שלושה ימים".

מעט יותר משנה אחר כך, בינואר 1906, שוב פקד חורף קשה במיוחד את הגליל והגולן. בצפת נהרסו בתים ובתים נוספים מטו ליפול, כפי שדווח אז בעיתון חבצלת. עוד נכתב אז כי "היו אלו ימי סגריר וסערה, שלג וגשם, ימי רפש וטיט. שלג נמס ודלף בבתים, עבים קלים וכבדים מכסים את זוהר הרקיע. רוח סערה מושב והקור גובר מיום ליום ממש כמו באירופא".

הדיווח ב"הצפירה" על חורף 1878 (צילום: אתר רשמי, הספריה הלאומית של ישראל)

בגולן ירד שלג שבעה ימים ללא הפסקה ו"שלשה מתר עלה גבהו בהשתטחו על פני האדמה". בעיתון דווח עוד כי "נכרי אחד" שהיה בדרכו לצפת עם פרדה שנשאה שקי דורה קפא מקור ורק אחרי שלושה ימים גופתו נמצאה. במקרה אחר ארבעה אנשים "שנהגו חמש מאות צאן מדמשק לעכו ובדרך ירד השלג ויכס אותם ואחר ימים אחדים נמצאו מתים".

רוב ימי החורף הקיצוניים בישראל התרחשו בין החודשים דצמבר לפברואר. ב-1910 הגיעו במפתיע ימים סוערים בחודש אפריל - כפור, שלג וברד פקדו את הגליל במשך שבוע. מזג האוויר הקיצוני שוב גבה קורבנות בנפש. בעיתון "חבצלת" נכתב כי "הסערה הגדולה עשה את הים כנרת למרקחה וירעשו גליו אנית קיטור נשברה ונטבעה וגם אחד ממלחיה נטבע". באותה סערה "באחת המושבות על כף ים כנרת עקרה הסערת תקרת בנין גדול חדש וחמשה אנשים מצאו קבריהם ושלשה נפצעים הביאו אל בית חולים האנגלי, בכאן (בצפת, א.א.), שנים מהם מתו ואחד מפרפר בין המוות".

העיתונאי "בן צפת" כתב כי אחרי אותו שבוע קשה "זרחה לנו שמש צדקה המחיה כל יצורים וריח האביב עולה באפינו כמה אילנות הוציאו ציץ ויגמלו השקדים וסמנא טבא (סימן טוב) לשנת ברכה".

"בגולן ירד שלג גדול מאד שבעה ימים ושבעה לילות". הדיווח ב"חבצלת", 1906 (צילום: אתר רשמי, הספריה הלאומית של ישראל)

חלפה לה רק שנה והשבועון "העולם" שהוציא ההסתדרות הציונית דיווח במרץ 1911 כי בארץ ישראל פרצה סערה שלא הייתה כמותה זה שנים רבות. בחיפה טבעה אניית משא עם ארבעה אנשים. "על יד סלעי נמל יפו גם כן נשברה אניית משא. ביפו נשברו רוב הסירות, גלי המים שטפו ועברו את הרחובות הקרובים אל הים. בעיר וביחוד על חוף הים נהרסו בתים אחדים. עצים רבים נעקרו. הפרדסים מסביב ליפו הוזקו... בירושלים היה הקור גדול כל כך, עד כי היו מוכרחים לסגור את בתי הספר, שלג כסה במשך שלשה ימים את כל רחובות ירושלים. רוב החנויות היו סגורות. העגלונים לא יכלו להסיע את עגלותיהם", נכתב אז.

"איכר צעיר" מראש פינה כתב באותו חורף בעיתון "הצבי", כי במשך "חמישה שבועות השמש לא זרחה אף ליום שלם". זה היה חורף קר, מושלג וגשום ו"הרוח בא לבקרנו השנה יותר מכל השנים". הרוח החזקה עברה על כל הארץ - ביריחו נפלו בתים ו"כמאה אילנות זקנים נעקרו עם השורש". אפילו מי הירדן שממזרח ליריחו "גאו מאד והגשר שמעליו נהרס".

בסופה הגדולה "הרוח נשא באוויר אוהל" של משפחת רועים ערבים שישבו בחוף טבחה לשפת הכנרת. חמשת ילדי המשפחה מתו בסערה. אותו "איכר צעיר" תיאר רעמים חזקים במיוחד, שמשות חלונות שרעדו ו"ברקים שהאירו פעם בפעם" עד ש"חשבו שהעולם ייהפך". אחרי חורף סוער כל כך ציפו שהוא יגיע כבר לסופו, אבל החשש מהבאות היה כבד ו"למרות השמש ששלט, התנבאה הטבע למהפיכה חדשה" ונשאלה השאלה "הישובו לנו הימים הרעים? הירד שלג תשיעי?".

"משנת 1888 לא ירדו מבולים כהשתא"

בפברואר 1920 ידעה ירושלים חורף משמעותי. בעיתון "דאר היום" נכתב כי "ירושלים זכתה השנה לחורף קשה כמוהו לא ראתה שנים רבות". נכתב על "רוחות סוערות שנשבו והקפיאו את התנועה כולה" ועל "גשם שניתך תכופות". ב-11 בפברואר, על פי הכתוב בעיתון, "מידת הגשם הגיעה עד קרוב למטר" וצוין ש"משנת 1888 לא ירדו מבולים כהשתא".

סערת חורף בפברואר 1938 פקדה בעיקר את מישור החוף. גשם חזק ירד על תל אביב ובליווי רוחות עזות, נגרמו נזקים למבנים רבים. בעיתון "הארץ" דיווחו כי "נהרסו גדרות וגם קולקלו בכמה רחובות גזוזטראות בתים. ברחוב אלנבי פינת בית יוסף נפל חלק מגזוזטרה אל הרחוב". שמשות בתים נשברו, "בשכונת הצריפים בצפון נקרעו הגגות והגשם הציף את החדרים".

בשל הסערה הגדולה אוניות לא יכלו לעגון בנמלי יפו ותל אביב, החוף נשטף מים שהגיעו עד ל"שדרת הטיול" ובתי הקפה לאורך החוף נסגרו. בעקבות הגשמים העזים ואדי מוצררה (נחל אילון) הוצף מים והעגלון יעקב מרש"ק נסחף למרחק 300 מטרים עם העגלה והפרדות בזרם המים. "הוא הקים קולות צעקה" ואנשים שהתאספו על גדות הוואדי קראו לכבאים שחילצו את העגלון ואת הפרדות. "העגלה נשארה תקועה בתוך הטיט".

הרבה מים זרמו בנחל אילון במשך השנים וההצפות שנגרמות כשהוא עולה על גדותיו נמשכות גם בימינו וגורמות נזקים לשכונות הסמוכות לנחל. לעתים גם נגבה מחיר בנפש; לפני שנה טבעו למוות דין הררי וסתיו שושני בעת שמים הציפו את המעלית בה היו, בשכונת התקווה.

עוד בוואלה!

עשרות שנים של נזקים וטענות להזנחה: ההיסטוריה של ההצפות בתל אביב

לכתבה המלאה
הצפה בשכונת הפחים בתל אביב בשנת 1938 (צילום: אתר רשמי, זולטן קלוגר/ ארכיון המדינה)

בדצמבר 1951 השתוללה סערה חזקה ברחבי הארץ במשך שבוע שלם וגרמה להצפות ולנזקים כבדים. ברחבי המדינה התגוררו אז אזרחים רבים במעברות, שחוו סבל רב באותו שבוע. אלפים רבים נאלצו למצוא מחסות באתרים זמניים. ממעברות תל אביב ושכונות דרום העיר פונו 1,300 תושבים לבתי ספר ולמועדונים. אלפים מתושבי המדינה התנדבו להגיש עזרה ונרשמו מעשי גבורה בפעולות הצלה של אנשים שנסחפו במי הנחל.

בתל אביב מעדיפים להתרפק על זיכרונות החורף המושלג ב-1950. גל קור כבד פקד את כל הארץ ב-4 בפברואר. הטמפרטורות היו נמוכות בעשר מעלות מהממוצע לעונה ושלג ירד ברחבי המדינה, לרבות מקומות נמוכים כמו טבריה ועמק הירדן, לאורך מישור החוף - מצפון לדרום, כולל תל אביב וחיפה. בירושלים הגיע גובה השלג למטר והכביש לעיר נחסם לתנועה. בגליל העליון סופת השלג השתוללה במשך 48 שעות ברציפות וקשה היה להגיע לצפת, קיבוץ מנרה ויישובים נוספים באזור. עם מקומות רבים ברחבי ישראל ניתק הקשר הטלפוני.

ישראל ב-06.02.1950 (תצלומים: דוד אלדן, לע"מ)

עיתון "הצופה" דיווח כי "הקור ירד עד לכמה מעלות מתחת לאפס וסופה עזה כלאה את בני תל אביב בבתיהם. בשעה 7 ירדו פתיתי השלג הראשונים כשהם מעורבים בגלידי ברד דוקרנים.... כעבור שעה ומחצה 'זכו' בני תל אביב ובייחוד 'צבריה' לחוויה ראשונית - שלג כבד, דבר שטרם אירע בה... פתיתי שלג גדולים וצחים החלו לרדת ללא הפוגות ועד מהרה כיסו את העיר במעטה לובן".

אלא שלצד ההתרגשות והשמחה, אותו גל קור כבד ומושלג גם גרם לרבים סבל; אלפי העולים שהתגוררו עדיין במעברות נאלצו להתמודד עם התנאים הקשים. במעברת עין שמר קרס גג חדר האוכל מעומס משקל השלג. ארבעה בני אדם נקברו ומתו תחת ההריסות.

זקני טבריה ועין גב לא ישכחו את חורף 1969. הכנרת, 15 בפברואר 2020 (צילום: אתר רשמי, ניר רמון)

אבל יותר משלגים ושיטפונות נראה כי הסמל המזוהה ביותר עם חורף ישראלי הוא מפלס הכנרת. שינויי המפלס הם ביטוי מוחשי לעוצמת החורף. חורף 1969 הוא חורף השיא במובן זה, במשך מספר ימים בחודש ינואר טיפס מפלס האדם בקצב מסחרר. ביממה אחת בלבד, בין 23 ל-24 בינואר, עלתה הכנרת ב-36 סנטימטרים. חופי טבריה ועין גב הוצפו, ונזקים כבדים נגרמו לאזור. מטה חירום הוקם וסוללות עפר נבנו בחופזה בניסיון למנוע מהמים להגיע עד לכביש צמח-טבריה. סכר דגניה נפתח מאוחר מדי ומפלס האגם כבר חרג בחצי מטר מעל הקו האדום העליון. כמות המים שגלשו דרומה, לים המלח, עדיין לא פתרה את משבר העודף. כותרות העיתונים דיווחו על "עליה מדאיגה במפלס המים בכנרת".

עוד בוואלה!

הרבה מים זרמו בירדן מאז שישראל הצילה את עצמה ופתחה את סכר דגניה

לכתבה המלאה
הסערה בימים האחרונים תיטיב עם מפלס הכנרת. שלג סמוך למרום גולן, 17 בפברואר 2021 (צילום: שלומי גבאי)

באפריל 1992 הגיע המפלס לגובה של 208.79- מטר, סנטימטר אחד מעל הקו העליון, והסכר נפתח שוב. גם בשנה שאחריה נפתח הסכר והמפלס עמד על 208.80- מטר, בדיוק גובה הקו העליון.

בשנת 2004 היה חורף ברוך בגשמים גם כן, ומפלס האגם היה רחוק בחמישה ס"מ בלבד מהקו האדום העליון. בעלי החופים שניזוקו 35 שנים קודם החלו להיזכר באותו חורף מקולל מבחינתם, אך אחרי התלבטויות הוחלט שהסכר לא ייפתח.

נראה ששיאי חורף 1969 לא יחזרו על עצמם השנה ועל אף הציפיות, הסכר יישאר מוגף. מפלס הכנרת נמוך כיום בעשרות סנטימטרים מהקו האדום העליון, אך הסערה הנוכחית, העזה ביותר של חורף 2020/2021, בוודאי תיטיב איתו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully