פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עשרות שנים של נזקים וטענות להזנחה: ההיסטוריה של ההצפות בתל אביב

      ההצפות הקשות בתל אביב בסוף השבוע, שגבו חיי שניים וסיכנו רבים נוספים, אינן דבר חדש לעיר. כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בעיית ההצפות הדאיגה את התושבים ועוררה ביקורת על אזלת יד של השלטונות. "אל יופקרו שוב לחסדי השיטפון!", נכתב אז באחד העיתונים

      עשרות שנים של נזקים וטענות להזנחה: ההיסטוריה של ההצפות בתל אביב
      צילום: דנה ירקצי, דוברות כבאות והצלה, עריכה: אסף דרורי

      כשמי הגשמים החלו לעלות ברחובות שכונת התקווה בתל אביב ביקש תושב השכונה, שמואל טוריאל, מאשתו שתיקח אתה את ילדיהם ותעלה לקומה השנייה בבית הכנסת הסמוך. בזמן שהאם וילדיה מיהרו לצאת מהדירה מוצפת המים, אסף האב מעט בגדים לחבילה. "עד שיצאתי את הבית הגיעו כבר המים לגובה המותניים", סיפר טוריאל.

      "עשר שנים אני גר כאן וכל שנה אותו הדבר", אמר בכעס על המתרחש בשכונת התקווה. השנה הייתה 1955, גשמים עזים ירדו באמצע חודש דצמבר וגרמו להצפות מים קשות בשכונות דרום-מזרח תל אביב, כמו גם בשכונת אל-רמל שבעיר התחתית בחיפה. המבול החזק גם גרם נזקים לחקלאות, וביפו ובצפון תל אביב לא חולקו מכתבים, הודיעה הנהלת הדואר.

      65 חורפים עברו מאז אותן הצפות מים בשכונות דרום-מזרח תל אביב וכותרת הידיעה שנכתבה אז בעיתון "למרחב" על שהתרחש בחורף 1955, נכונה גם היום - "שיטפון ופחד בשכונת התקווה". מזה עשרות שנים סובלים תושבי שכונות התקווה, מונטיפיורי הארגזים ובית יעקב שבדרום תל-אביב, מהצפות מדי מספר שנים. בעבר היה זה נחל איילון, או בשמו הערבי - ואדי מוצררה, שהיה עולה על גדותיו וגולש לתוך שטחי המגורים.

      הצפה בתל אביב 1938. שכונת הפחים. (אתר רשמי , זולטן קלוגר/ ארכיון המדינה)
      הצפה בשכונת הפחים בתל אביב בשנת 1938 (צילום: זולטן קלוגר/ ארכיון המדינה)
      מתוך "למרחב", 16/12/1955 (אתר רשמי)
      "שיטפון ופחד בשכונת התקווה". מתוך עיתון "למרחב", 16/12/1955

      בינואר 1964 סבלו התושבים בשכונת עזרא מנזקי הצפה כזאת. "רבים מתושבי עירנו יזכרו בוודאי את החורף הקריר לטובה", כתב אז תושב השכונה בעיתון "קול העם". "לא כן תושבי שכונותינו ובפרט שכונת עזרא", כתב התושב. "מלבד בוץ ושלוליות מים שהם צרה כשלעצמה, בא עלינו השיטפון, זרם מים אדיר ועכור שטף אותנו ללא מצרים - זרם ואדי המוצררה".

      עיתונה של המפלגה הקומוניסטית נהג לנזוף בממסד והכותב תקף בזעם את העירייה שלטענתו לא פועלת להסדרת נחל מוצררה. "נרסן את הואדי האכזר", הוא דרש ושאל - "האם תחכה העירייה לקורבנות אדם עד שתבצע את התכנית של הטיית המוצררה? אם מוצאת העיריה מספיק כספים לפעולות ראווה, האם לא נכון שתדאג תחילה לראוי ביותר?", שאל בזעם.

      מקרי הצפה כאלה אירעו בחורף קשה באופן חריג, החורף של דצמבר 1951. במשך שבוע שלם השתוללה סערה חזקה ברחבי הארץ וגרמה להצפות ולנזקים כבדים. ברחבי המדינה התגוררו אז אזרחים רבים במעברות והם סבלו קשה באותו שבוע. אלפים רבים נאלצו למצוא מחסות באתרים זמניים. ממעברות תל אביב ושכונות דרום העיר פונו 1,300 תושבים לבתי ספר ולמועדונים. אלפים מתושבי המדינה התנדבו להגיש עזרה ונרשמו מעשי גבורה בפעולות ההצלה.

      מתוך "מעריב", 24/12/1951 (אתר רשמי)
      "מאות משפחות פונו הלילה באזור תל אביב". מתוך "מעריב", 24/12/1951

      בעיתון "דבר" דווח על מקרה כזה בשעה ששיטפון מנחל איילון הציף בית בו גרה משפחה בת 9 נפשות. כבאים ושוטרים מתנדבים התקינו רפסודה מחביות ומוטות ברזל, אך זו התהפכה על מציליה. סירות שהגיעו למקום התהפכו גם כן על משיטיהן "והמצב נראה נואש", תיאר עיתון "דבר" את האירוע.

      "אז נחלץ צבי דוידוביץ בן 17 מפתח תקווה זינק לתוך סירה קטנה, חתר במשוטים ומתוך מאבק עם הזרם הגיע לביתו של השומר, לקח את הילדים והביאם למקום מבטחים", דווח ב"דבר". "מיד חזר בשנית והוציא אישה ובחור. בפעם השלישית נשבר אחד המשוטים והסירה החלה להיסחף בזרם לכיוון הואדי, בזריזות מפליאה נתפס הצעיר בחוט של חבל כביסה, הצליח להכניס לסירה עוד שני מבוגרים. משחזר נשאר ללא אונים ולא יכול היה להמשיך. אז עלה צעיר אחר בשם מאושר מגבעתיים, חתר למקום והצליח להוציא את השומר שנשאר אחרון לניצולים", תאר העיתון את ההתרחשות המסעירה. מבתים אחרים בשכונה חולצו על ידי כבאים משפחות נוספות באמצעות סולמות וחבלים.

      מתוך "מעריב", 23/12/1951 (אתר רשמי)
      "נמשכת פעולת העזרה לנפגעי השיטפון". מתוך "מעריב", 23/12/1951

      ב"מעריב" דווח על ארבעה תושבי שכונת התקווה - גבריאל אלקיים, מיכאל ג'ינו, אבנר מעודד ושלמה מזרחי, "שהצילו בחירוף נפש ילדים רבים ממקומות השיטפון. באחד המקרים יצאו עם עגלה רתומה לפרדות שנסחפה במים ואחרי מאבק של חצי שעה בזרם, יצאו הארבעה והמשיכו בפעולות ההצלה. בשכונת מונטיפיורי סופר על יצחק אטס, עובד נמל סלוניקאי בן 70, שעבד שש שעות ברציפות עם קבוצה שהצילה עשרות ילדים על גבי סירה.

      עם שוך סערת הגשמים יצאו כאלף תושבי מעברות להפגנה מול בניין הסוכנות היהודית ברחוב נחלת בנימין בתל אביב. "אנחנו אזרחי ישראל ואלו בתינו. אם נישאר בבתים אלו נהיה פגרים מתים", נכתב על אחת הכרזות שהניפו המפגינים.

      הפגנה נוספת נערכה גם לפני בואו של החורף הבא. "בקרב תושבי השכונות האלה שוררת התמרמרות רבה על אדישות העיריה ומוסדות הציבור האחרים לסבלם", נכתב ב"דבר". עוד כתבו כי "התושבים שסבלו רבות בחורף שעבר אינם רוצים לעורר את פרשת העזרה שהוגשה להם במאוחר, טיפין טיפין ובקשיים רבים. דבר אחד הם דורשים עתה: אל יופקרו שוב לחסדי השטפון! ייעשו הצעדים המיידיים הדרושים לסילוק הסכנה מבתיהם ומבני ביתם".

      מתוך "מעריב", 23/12/1951 (אתר רשמי)
      "1,300 מפוני שכונות - בבתי ספר בת"א". מתוך "מעריב", 23/12/1951

      עם הזמן, הוקמה בעירייה "ועדת שיטפונות" וזו אף הציעה בשנת 1969 כי יינתן מימון נוח לתושבי שכונת עזרא שבתיהם נמצאים בסכנת הצפה מנחל איילון.

      תל אביב ידעה הצפות מים קשות עוד לפני קום המדינה. כשהייתה עיר צעירה, רק בת 26, בשנת 1935, ידעו שכונות רבות של העיר הצפות קשות; "צריפים טבעו בתוך אגמי מים", נכתב בעיתון "דואר היום". ברחוב דיזינגוף הוצפו מרתפים ובשכונת נורדיה צריפים הוצפו במים.

      חצר בית ספר ברחוב נווה שאנן הפכה לאגם קטן והמים הגיעו עד לחלונות הכיתות. הלימודים בוטלו באותו יום כמו גם בבית החינוך שברחוב הכרמל שנותרו "בטלים מלימודיהם". מים חדרו גם לתוך בית חרושת במורד רחוב גאולה והציפו מכונות וסחורות ובכרם התימנים נאלצו תושבים רבים לעזוב את צריפיהם. גם בשכונות הקווקזים, אהרון והצפון ורחובות שבזי, אהרון ומזרחי נגרמו נזקים מהצפות המים.

      מתוך "דואר היום", 2/12/1935 (אתר רשמי)
      "שטפונות גדולים בתל אביב". מתוך "דואר היום", 2/12/1935

      לבית הכנסת של עולי פרס חדרו מים ולפי "דואר היום" הגיעו לגובה של מטר וחצי "רחצים מרדכי, זקן בן 65, שנמצא אותה שעה בבית הכנסת, נגרף בזרם וכל עוד נפשו בו הוצא מהבית. יש דאגה לחייו", דיווח העיתון. שיגרת החיים בעיר השתבשה, התחבורה הציבורית לא תפקדה, "אוטובוסים ומכוניות קטנות שקעו בבוץ ללא מוצא", כמו גם "מכוניות משא עם צרכי מזון שנתקלקלו בגשם".

      עם השנים ניקוז נחל איילון הוסדר ואירועי ההצפות הפכו פחות שכיחים, אולם מטח הגשם הכבד ששטף אתמול את תל אביב הזכיר את אירועי העבר הקשים שידעו שכונות הדרום של העיר.