שיעור המתחסנים לקורונה עוד נמוך, אך במזרח ירושלים רואים שינוי חיובי

בניסיון להעלות את שיעור ההתחסנות הנמוך במיוחד, במזרח ירושלים החלו להפעיל מתחמי חיסון בבתי ספר ובמינהלים קהילתיים. בעירייה ובשכונות, המוגדרות אדומות, מצביעים על שינוי חיובי והיענות גבוהה יחסית לפרויקט שנעשה עם מד"א ופיקוד העורף. כך למשל, אומרים בעירייה כי במבצע שנערך לראשונה בבית ספר בשכונת אבו טור התחסנו השבוע כ-600 איש ביום אחד. בנוסף, הופעל מתחם חיסונים בבית ספר בעיר העתיקה וגם במשטרה התגייסו כדי לעודד את התושבים באזור להתחסן.

שיעור המתחסנים במנה ראשונה במזרח ירושלים הוא 20% לעומת 49% בכלל העיר, ובמנה שנייה - 9% בלבד לעומת 31% בכלל העיר. בכנס שערך אתמול מכון ירושלים למחקר מדיניות הסביר מנהל תכנית החומש בחינוך במזרח העיר, ציון רגב, כי המרכזים הגדולים לא מתאימים לאוכלוסייה ויש צורך במענה נוסף לצד הפעילות בקופות החולים. "יש הבנה שנושא ההתחסנות במתחמים הגדולים כבר לא נותן את העבודה, וזה לא רק במזרח ירושלים. ההבנה היא שצריך להוריד את החיסונים למטה לשטח וכמה שיותר לנקודות הקצה", אמר.

לדברי רגב, בעירייה הבינו שבתי ספר נתפסים כמקום ניטרלי ומתאים, והם התחילו עם שכונת אבו טור. "הייתה הירתמות של המרכז הקהילתי ומנהלי בתי הספר, והגיעו קרוב ל-600 מתחסנים לבית הספר שזו כמות אדירה", אמר וציין כי זו הייתה "סוג של חגיגה לראות הרבה מבוגרים וצעירים מגיעים".

• מנה ראשונה
• כלל העיר: 49%
• מזרח העיר: 20%
• מנה שנייה
• כלל העיר: 31%
• מזרח העיר: 9%

למתחמי החיסונים בשכונות יכולים להגיע מבוטחי כלל קופות החולים, אך גם תושבים שאינם מבוטחים בשל בעיות מעמד. גם באזורים נוספים הביעו נכונות, וצפויים להתקיים מבצעים דומים בשבת בבית ספר בעיסאוויה וביום ראשון בבית חנינא. גם במערב העיר הודיעו השבוע על פרויקט דומה של מתחמי חיסון של פיקוד העורף ומד"א בשיתוף העירייה בשכונות כמו רוממה, גילה, רמת שלמה, נווה יעקב, קריית מנחם ובקעה.

"אנחנו רואים תגובות ורצון של מנהלים שמבקשים שנבוא, זה לא היה לפני שבועיים-שלושה", אמר רגב והוסיף כי הדבר נובע ככל הנראה משום שרואים שבשכונות מערב העיר שצהובות וכתומות התחילו לפתוח למשל את מערכת החינוך. "כיום ירושלים מעט חולקה מחדש, מערב ירושלים החלה להיפתח מחדש ובמזרח ירושלים לא. זה לא פוליטי, זה פשוט נתונים טכניים, ואני חושב שמתחילים להבין את זה ונראה שאנחנו בהחלט במקום אחר סביב נושא ההתחסנות".

אחת הסיבות המרכזיות לשיעור הנמוך של ההתחסנות במזרח ירושלים הייתה התפוצה הנרחבת של מידע שגוי ושקרי. לדברי בן אברהמי, עמית מחקר במכון ירושלים ומנהל פעילות הדוברות, חל שינוי ניכר בשיח שמוביל גם לשינוי בשטח. "אנשים מצביעים ברגליים ומגיעים יותר להתחסן", הוא אמר. בניתוח שערך לפרסומים ברשתות החברתיות בנושא ההתחסנות מצא שינוי ניכר. בעוד מאמצע חודש דצמבר לאמצע חודש ינואר מרבית הפרסומים היו שליליים, בחודש אחרי עלה שיעור הפרסומים המוסמכים של הרשויות וכן הפרסומים לעידוד התחסנות.

בהתאם, גם התגובות השתנו. בעוד קודם לכן יותר ממחצית מהן התייחסו באופן שלילי לחיסונים ורק 15% מהתגובות היו חיוביות, בחודש האחרון עלה שיעור התגובות החיוביות ל-37% ושיעור התגובות השליליות ירד ל-39%.

לדברי אברהמי, מרבית התגובות השליליות לא לוו בקונספירציות אלא הביעו חששות מהפיתוח המהיר של החיסון והשפעותיו. "ראינו שיותר ויותר אומרים 'נחכה, נראה כי טוב ואז גם אנחנו נלך להתחסן'", הסביר. אחד החששות כעת הוא חג הרמדאן שיחול בעוד חודשיים, ובעירייה פועלים עם הרשויות השונות בניסיון לעודד כמה שיותר מתחסנים עד אז.

פואד אבו חאמד, מנהל קופת החולים כללית בבית צפאפא, מסביר כי בעיה נוספת הייתה שבהתחלה קראו רק למבוגרים יותר להתחסן, ומרבית האוכלוסייה במזרח העיר היא צעירה. "אנחנו דרשנו לפתוח כמה שיותר מהר לכלל האוכלוסייה וראינו שהאחוזים התחילו לצמוח", הוא אמר וציין עוד כי ישנם תושבים במזרח ירושלים שאינם חברי קופות חולים, ופתיחת האפשרות לחיסונים גם עבורם היא משמעותית.

"בימים האחרונים צמחו המספרים בשל שני דברים. דבר ראשון יש יותר אנשים שמתחסנים אז אנשים רואים שבסביבה שלהם התחסנו ולא קרה למתחסנים כלום, ודבר שני יש התאמה לצורת העבודה במזרח ירושלים כמו לעשות מבצעים בתוך השכונות בשיתוף עם מד"א שהם מכוונים גם לאוכלוסייה שלא חברה בקופות חולים, וברגע שאפשרו גם להם זה מאוד סייע".

בבית צפאפא שיעור המתחסנים הוא הגבוה ביותר מבין שכונות מזרח ירושלים אך עומד על כ-32% בלבד למנה ראשונה. "זה הולך ומשתפר", הוא מבהיר.