דיג הלוקוסים יוגבל בחופי ישראל, והדייגים מתכוננים למלחמה על פרנסתם

המשרד להגנת הסביבה הודיע על תקנות שיגבילו את הדיג של שני מינים של דגי דקר. גורמים מקצועיים טוענים כי הפגיעה לא חמורה כפי שנדמה, אך הדייגים, שצפויים להיות הנפגעים העיקריים, קוראים להפגין מול בית השרה גמליאל. "הצעד עלול להכניס מאות משפחות למעגל העוני"

בווידאו: דיג הלוקוסים יוגבל בחופי ישראל, והדייגים מתכוננים למלחמה (צילום: שלומי גבאי, עריכה: עמית שמחה)
"אנו מבקשים לחיות בכבוד ולהמשיך לעסוק במקצוע שלנו". כפר הדייגים בג'סר א-זרקא, אתמול (צילום: שלומי גבאי)

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הודיעה אמש (ראשון) שהחליטה להוסיף את דגי "הדקר האלכסנדרוני" לרשימת המינים המוגנים באופן קבוע ואת "דקר הסלעים" כמין מוגן בהוראת שעה למשך שנה. עוד נקבע כי דיג דקר אלכסנדרוני ייאסר לחלוטין, וייאסר הדיג הספורטיבי של דקר הסלעים באמצעות רובה תת מימי. דַּקָּרים היא תת-משפחה של דגים טורפי על המונה כ-160 מינים. מינים אלה מכונים בשם דקר, ומוכרים בשם העממי לוֹקוּס, אחד הדגים הפופולריים ביותר למאכל בישראל.

"הדייגים של עזה יחגגו", אומר סמי עלי, דור חמישי לדייגי ג'סר א-זרקא ודובר איגוד הדייגים בישראל, הטוען כי "מדובר באותו ים תיכון, הלוקוס יגיע מהרצועה למסעדה בהרצליה במקום מעכו, חיפה, פוריידיס, ג'סר א-זרקא או יפו". לדבריו, "הדייגים הם קבוצה מוחלשת ומודרת העוברת רדיפה מצד גורמים שונים, ובראשם החברה להגנת הטבע, שמנסים בכל שנה ובכל מחיר לחסל את מורשת הדיג בארץ באמצעות הגבלות מחמירות. אנו מבקשים לחיות בכבוד, להמשיך לעסוק במקצוע שלנו ולדוג במקום שאנו שייכים לו, המקום הטבעי שלנו - הים. זהו מקור פרנסתנו וחלק מזהותנו".

מנגד, החברה להגנת הטבע, שאמנם בירכה את גמליאל על ההכרזה, סבורה כי ההחלטה לגבי "דקר הסלעים" הופכת אותו למין מוגן על הנייר בלבד. זאת מאחר ולפרשנותה, יתאפשר לדוג אותו בכל שיטות הדיג למעט בדיג ברובה, וגם איסור זה תחום בהוראת שעה, לשנה בלבד. "זאת, בניגוד מוחלט להמלצות קבוצת המומחים לדגי דקר, בארגון שמירת הטבע העולמי", אומרים בחברה להגנת הטבע.

"הדייגים של עזה יחגגו, זה אותו ים", דייגים בג'סר א-זרקא, אתמול (צילום: שלומי גבאי)

"אין חשש ללוקוס המטוגן בצלחת ואין חשש לחריימה", מבטיח גורם במשרד להגנת הסביבה, המגן על ההחלטה וטוען כי מול בעלי עניין ושתדלנים הפועלים בשם עצמם, יש לשרה יכולת מוגבלת באיסור מוחלט וקבוע על דיג הלוקוסים. "יש כאן אמירה", הוא מוסיף.

האמירה היא של השרה גמליאל, והיא אומרת שהנוסחה שגובשה "מאזנת בין כלל השיקולים" וכי היא "גם סביבתית וגם לא פוגעת בפרנסת הדייגים". לדבריה, "דקר אלכסנדרוני ודקר סלעים הם לא הלוקוס הרגיל שמוגש במסעדות. הם מינים נדירים יותר, בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה שכן הם טורפים, ולכן שומרים על שיווי המשקל האקולוגי בים".

ההערכה במשרד להגנת הסביבה היא כי דקר הסלעים מהווה כ-20% מתוך 100 טון דגי הדקר שמביאים דייגי ישראל לחוף בשנה, ועל פי הערכה גסה מדובר ב-5 טון שיינצלו עקב התקנות החדשות. "לא 'הכצעקתה', הדייגים אולי לא לגמרי הבינו את התקנות", אמר גורם במשרד.

לדבריה של גמליאל, המהלך בא לאחר בחינת הנושא לעומק, התייעצויות ושיתוף הציבור. עם זאת, מסתמן כי יש עדיין מה לחקור וללמוד וכי "יימשך ביצוע סקרי דגים שיסייעו לגבש מידע ונתונים, שיאפשרו החלטה מושכלת לקראת תום הוראת השעה".

"דקר אלכסנדרוני ודקר סלעים הם לא הלוקוס הרגיל שמוגש במסעדות". דגי לוקוס (צילום: אתר רשמי, רשות הטבע והגנים)

במשרד להגנת הסביבה חושבים שמחאת הדייגים המסחריים אינה מוצדקת ואף אינה מובנת, שהרי לעניין דקר הסלעים, הם יוכלו לקבל היתר של רשות הטבע והגנים. זאת מכיוון שכאשר יוצאים לדוג ברשת עמידה או בקרסים, לא ידוע מה יעלה, והדגים הללו עשויים להיתפס אך מובן כי לא ניתן יהיה להחזירם למים. "משום כך, החליטה השרה כי הם יוכלו להימכר - כל זאת, על-מנת שלא לפגוע בפרנסת הדייגים", מדגישים במשרד.

יוזכר כי קודמה של גמליאל, השר לשעבר זאב אלקין, בחר שלא לכלול את דגי דקר הסלעים ודקר אלכסנדרוני ברשימה שפרסם המשרד בדצמבר 2019. אלא שבחודש מאי 2020 נכנסה לתפקיד גמליאל, ביקשה לקבל את החומרים המקצועיים שהונחו בפני אלקין, ולאור הבדיקה "החליטה שהיא מעדיפה לנקוט ככלל בגישת הזהירות המונעת, שתבטיח ברמת וודאות גבוהה יותר הגנה על קיומו של ערך טבע מסוים". לדברי המשרד: "עלה כי ייתכן שחלו בשטח תמורות מסוימות מאז התקבלה החלטת השר הקודם".

בפועל, העיתוי של הכרזתה של גמליאל נבע מצורך דחוף להשיב לבג"ץ בעתירת החברה להגנת הטבע כנגד השר הקודם להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות, שעתרו כדי שייכלל ברשימה גם דקר הסלעים. לעתירה ביקשו להצטרף כמשיבים גם העמותה לקידום הדיג הספורטיבי, איגוד הדייגים הספורטיביים בישראל, איגוד ארצי לדיג חופי ופורום הדיג הספורטיבי בישראל. מכיוון שאלקין לא השיב לבג"ץ בעניין עד לסיום כהונתו, גמליאל התבקשה להגיש את עמדתה כשרה להגנת הסביבה, וכך עשתה ביום חמישי.

"צעד אכזרי שעלול להכניס מאות משפחות למעגל האבטלה והעוני". דובר ועד הדייגים, סמי עלי (צילום: שלומי גבאי)

במשרד מאשרים כי בכנס "שיתוף הציבור" שערכה השרה בהשתתפות מאות בני אדם עלו בקשות להותיר את המצב כמות שהוא, בין היתר בטענה להיותם של מינים אלה בשגשוג וכי לא נשקפת סכנה כלשהי להמשך קיומם והתרבותם. בנוסף, עלו גם טענות לפגיעה בזכות לחופש העיסוק.

"כשאתה שומע 'שיתוף ציבור' אתה יודע שכבר התקבלה החלטה ומנסים להכשיר אותה", אומר סמי עלי. "הצעד הזה הוא צעד גורף, אכזרי ובלתי סביר שיפגע בדייגים באופן אנוש, ועלול להכניס מאות משפחות למעגל האבטלה והעוני. בכלל, זה זלזול באינטליגנציה של הציבור, פשוט מוליכים אותו שולל. אנחנו רואים סביבנו שמתעלמים מהפשע הסביבתי שמבצעים בים גורמים אחרים כמו חברות קידוחי הגז, תחנות הכוח, מפעלים פטרוכימיים, מתקני התפלה, אימונים צבאיים, אוניות מסחריות ונמלים ועוד - ודווקא נגד הדייגים פועלים?".

"ההחלטה הזו נראית פוליטית", אומר הביולוג הימי ד"ר דור אדליסט. "בשקלול כל מה שבידינו, זו פשוט החלטה בעייתית ולא נכונה. צריך לזכור שאנחנו כבר עושים המון דברים כדי להגן על המינים האלה, ולראייה יש נתונים המראים בכלל על התאוששות של דקר הסלעים. זו החלטה שיהיה קשה לאכוף, את השלכותיה קשה יהיה לנטר והיא קשה לעיכול".

עוד בוואלה!

אחרי מאבק ממושך: השרה גמליאל מקפיאה את משרפת הפסולת במישור אדומים

לכתבה המלאה

אדליסט מוסיף כי "לטעמי זו החלטה אנטי-חברתית, שכן היא מפעילה לחץ נוסף על שכבות אוכלוסייה חלשות עם מוביליות תעסוקתית נמוכה, והיא צפויה להגדיל את מעגל האבטלה ולפגוע בתרבות הפנאי של ישראלים רבים אחרים. כבר כיום מיובאים לישראל בכל שנה מאות טונות של דקרים משלל מדינות, בעיקר מאפריקה, בהן ניהול הדיג אינו מתקדם כמו בארץ. התוצאה תהיה עוד ייבוא של דקרים טריים ממדינות עולם שלישי, כך שאין ביטחון שהחלטה כזו היא אופטימלית מבחינה סביבתית".

במשרד החקלאות הביעו התנגדות למהלך ונימקו זאת בשימוש לא נכון במונח "סכנת הכחדה" עבור דגי גרם, שהדקרים נמנים עליהם, שכן אין בדיג, או כל פעולה אנושית אחרת, להביא להיעלמות מוחלטת של זני דגים.

במשרד התייחסו להחלטה ואמרו כי "משרד החקלאות נערך לסייע לדייגים באמצעות הסברה בכדי שיידעו להבדיל באופן ברור בין מיני הדגים המותרים לדיג לבין אלו שייאסרו, לאחר שיכנסו לתוקף ההגבלות. לעניין נתונים על שוק הלוקוסים בישראל, הדיג המקומי מספק כ-50 טון של דגי לוקוס בשנה מדיג בים התיכון, ובנוסף ישנו יבוא של כ-100 טון ממצרים ומסנגל. לא קיים יבוא חוקי של דגים טריים מעזה לישראל".

התיקון להכרזה המוסיף את דקר אלכסנדרוני ודקר הסלעים כערכי טבע מוגנים יפורסם להערות הציבור באתר החקיקה הממשלתי, ועד לכניסתו לתוקף יתקיים הליך סדור כמקובל. הדייגים לא מתכוונים לחכות - הם קוראים להפגנה מול מעונה של השרה גמליאל, במחאה על המהלך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully