ממשלו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן החל לבחון באופן רשמי את עתידו של מתקן הכליאה הצבאי במפרץ גואנטנמו שבקובה. בתדרוך לעיתונאים בבית הלבן נמסר כי זו "אכן הכוונה והיעד" של הנשיא ביידן, שהציב מחדש על סדר היום את אחת ממטרותיו של הנשיא ברק אובמה - סגירת מתקן הכליאה השנוי במחלוקת.
לפי גורמים בממשל, בימים האחרונים התקיימו דיונים בהם נשקלה האפשרות שביידן יחתום על צו המורה על סגירת המתקן. לדבריהם, הדבר עשוי לקרות בשבועות או בחודשים הקרובים. המהלך מאותת על כוונת הממשל להסיר את מה שהגדירו ארגוני זכויות אדם כ"כתם" בתדמית העולמית של ארצות הברית.
עם זאת, הדרך לסגירת מתקן הכליאה ארוכה - זאת בשל המכשולים הפוליטיים והמשפטיים שעומדים בפני הממשל החדש. הכלא שבבסיס חיל הים האמריקני, הוקם לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 בניו יורק, ומשמש לכליאת עצירים ביטחוניים ממדינות שונות. הוא הפך לאחד מסמליה של המלחמה האמריקנית בטרור ונודע בשל שיטות חקירה שהוגדרו על ידי מבקרים בעולם כ"קשות למדי" ואף כללה עינויים.
לקריאה נוספת בנושא
"אנו מבצעים הערכת מצב בהתאם ל'ירושות' מהממשל הקודם, במסגרת מאמץ רחב יותר לסגור את גואנטנמו", אמרה דוברת המועצה לביטחון לאומי בארצות הברית אמילי הורן לרויטרס. "נעבדו בשיתוף פעולה עם משרד ההגנה, משרד החוץ והמשפטים כדי להתקדם להשגת היעד, לצד התייעצות צמודה עם הקונגרס".
המהלך המדובר, מהוווה למעשה המשך לפעילותו של ביידן כסגן הנשיא בימי ממשל אובמה, שהוביל צעדים לסגירת מתקן הכליאה, וייתכן כי גם הפעם ייתקל באותם קשיים. המהלך הופסק מיד לאחר כניסת טראמפ לבית הלבן ב-2017, שהשאיר אותו פתוח במהלך ארבע שנות כהונתו מבלי שהכניס אליו עוד "בחורים רעים", כלשונו. כעת נותרו בין כתליו 40 עצורים, רובם מוחזקים כמעט שני עשורים מבלי שהואשמו או נשפטו. כמו כן, לא ברור מה יכלול אותו צו פעולה של ביידן וכיצד תתממש סגירת המתקן, בו מוחזקים בין השאר גם חשודים במעורבות בפיגועי 11 בספטמבר.
בניסיון לאותת על איטיות המהלך, הורן הבהירה כי הדיונים נמצאים בשלבים מוקדמים. "יש למלא כמה תפקידים של קובעי מדיניות, בהם גם במשרדי החוץ, ההגנה והמשפטים". היא ציינה כי סגירת הכלא היא מהלך "בריא" אולם "עלינו לאייש את המשרות עם האנשים הנכונים שיעשו את העבודה החשובה הזו.
בימי הנשיא ג'ורג' בוש, שכיהן בתקופת הפיגועים, מספר האסירים בכלא הגיע לשיא של כ-800 אסירים. מאז הלך והתכווץ. אובמה ניסה לצמצם מספרם עוד יותר עד כדי סגירתו, אולם מאמציו נתקלו בעיקר בשל התנגדות הרפובליקנים בקונגרס.
בשלב זה, החוק אוסר על העברת אסירים מהכלא למתקנים אחרים בארצות הברית. אולם גם כעת, לאחר שהשיג רוב דמוקרטי בקונגרס, לביידן צפויים קשיים שכן מחוקקים רבים במפלגה עשויים להתנגד לשינויי חקיקה.
העברה למתקני כליאה בארה"ב או למדינות אחרות
האסטרטגיה המחודשת בעניין גואנטנמו צפויה להתמקד בתחילה בהפחתה נוספת במספר האסירים על ידי החזרתם לבתי כלא בארצות הברית, או לחלופין בהעברתם למדינות אחרות שיסכימו לקלוט אותם. לפי גורמים המעורים בסוגיה, הדבר יכול להתבצע באמצעות שליח של משרד החוץ האמריקני - תפקיד שנוצר בימי אובמה ובוטל על ידי טראמפ. במסגרת תפקידו - הוא ינהל מו"מ מול מדינות אחרות בנוגע להעברתם. אופציה נוספת, לפי הגורמים, היא הפעלת מנגנון על ידי הפנטגון שיקבע מחדש את מסוכנותם של האסירים.
ובכל זאת, כל תוכנית סגירת גואנטנמו עלולה להתעכב או אפילו לרדת מהפרק בשל מגיפת הקורונה,
שכן בשל התפשטותה - העברת האסירים הופכת לאפשרות בלתי סבירה לעת עתה.
ביידן לא הציב את גואנטנמו בראש סדר העדיפויות במסע הבחירות שלו, שכן הקורונה והאתגרים הבינלאומיים כמו היחסים עם סין, רוסיה, מינאמר וכמובן הסכם הגרעין עם איראן תפסו את הבכורה. זאת, בניגוד לאובמה שסגירת המתקן הייתה לאחת הפקודות המבצעיות הראשונות שלו, על אף כשלנו בהשגת מטרה זו.
סגירת המתקן הייתה דרישה ארוכת שנים במחנה הדמוקרטי בארצות הברית, בעיקר הפרוגרסיבי, שתמיכתו סייעה לביידן לזכות בבחירות. המשך קיומו של הכלא, אומרים המבקרים, הוא תזכורת לעולם של נוהלי מעצר קשים שפתחו את ארצות הברית להאשמות בעינויים. יותר ממאה ארגוני זכויות אדם חתמו על מכתב מ-2 בפברואר לביידן שקרא לו לסגור את הכלא ולסיים את מעצרם הבלתי מוגבל של חשודים בטרור.