מאז שאימצה ממשלת פולין את "החוק הפולני" בתחילת שנת 2018, עשו השלטונות בוורשה מאמץ שלא לאכוף אותו כלשונו, ונמנעו מלשלוח למאסר בפועל את מי שהאשים אזרחים פולנים בפשעים נגד יהודים בשואה.
הסערה העצומה שעורר החוק, הגינויים מרחבי העולם, והטענות כי הוא נועד להרתיע את חוקרי השואה מלפרסם עובדות היסטוריות, גרמו לשלטונות בוורשה "לקחת צעד אחורה" ביישום החוק. אלא שבשבועות האחרונים נדמה כי חל שינוי דרמטי במגמה, והיסטוריונים, חוקרים ועיתונאים מצאו את עצמם לפתע מוזמנים לחקירת משטרה או נתבעים בבתי המשפט לאחר ש"העזו" להטיל אשמה על פולנים בפשעים נגד יהודים בשואה.
ביום שלישי האחרון הורו שופטי בית המשפט בוורשה לשני היסטוריונים פולנים מפורסמים, ברברה אנגלקינג ויאן גרבובסקי, לפרסם התנצלות פומבית לאחר שהאשימו אזרח פולני בשיתוף פעולה עם הנאצים ובאחריות לרציחתם של עשרות יהודים. התביעה נגד שני ההיסטוריונים הוגשה על ידי פילומנה לשצ'ינסקה, אחייניתו של אדוארד מלינובסקי שהיה ראש הכפר מלינובו בצפון פולין בתקופת מלחמת העולם השנייה.
בספרם "לילה ללא סוף: גורלם של היהודים במחוזות נבחרים בפולין הכבושה" ציטטו אנגלקינג וגרבובסקי את מריה ווילטגרן, ניצולת שואה יהודיה שסיפרה כיצד מלינובסקי הסכים להסתיר אותה מפני הנאצים תוך הצגתה כנוצריה, אך טענה כי באותה העת גנב ממנה את כל רכושה ולאחר מכן היה שותף ברציחתם של לפחות 18 יהודים שהוצאו להורג על ידי הנאצים ביער סמוך למלינובו. לאחר המלחמה הועמד מלינובסקי למשפט, אולם בית המשפט קבע כי הוא זכאי. ווילטגרן עצמה העידה בספר כי הגנה עליו בעדות שקר וסייעה לזיכויו.
לקריאה נוספת על פולין
את תביעת הדיבה נגד ההיסטוריונים הגישה לשצ'ינסקה בסיוע "הליגה הפולנית נגד השמצה", ארגון לאומני הפועל לניקוי שמה של פולין מכל מעורבות בפשעים נגד היהודים בשואה. בפסיקתם קבעו השופטים כי על שני ההיסטוריונים לפרסם התנצלות על ההאשמות כי מלינובסקי שיתף פעולה עם הנאצים, אך דחו את בקשת אחייניתו לפיצויים בסך 100 אלף זלוטי.
"לפסיקת בית המשפט לא צריכה להיות השפעה על מחקרים אקדמיים, ולדרישת פיצויים בסכום של 100 אלף זלוטי תהיה השפעה כזו", כתבו השופטים בפסק הדין. עורכת הדין שייצגה את לשצ'ינסקה, מוניקה בז'וזו'בסקה-פסייקה, אמרה כי התובעת קיבלה בסיפוק את הפסיקה למרות שדרישת הפיצויים שלה נדחתה. "הסופרים פגעו בזכויותיה של פילומנה לשצ'ינסקה בכך שהציגו את דודה כמשתף פעולה, כרוצח או כשותף לרצח יהודים, כגנב ואדם חסר נשמה. הוא הוצג כך, לדעתנו, עקב חוסר דיוק וללא בדיקות מספיקות, ומכיוון שלדעתנו לא בוצע מחקר אקדמי ומדעי מספק", טענה עורכת הדין.
תביעת הדיבה הזו עוררה עניין רב בפולין וגם בקרב ארגונים ומוסדות יהודיים העוסקים בחקר ושימור זכר השואה, מאחר שהחשש היה כי פסיקה נגד ההיסטוריונים תביא לפגיעה בחופש המחקר העתידי בנושא השואה, ולמעשה תמנע מחוקרים והיסטוריונים לפרסם מחקרים חופשיים.
גרבובסקי ואנגלקינג, שכבר הודיעו כי יערערו על הפסיקה, מסכימים עם הטענה הזו.
"אני מאוכזב ומודאג מאוד. אני משוכנע שלפסיקה כבר הייתה את ההשפעה 'המקפיאה' המיועדת שלה", אמר גרבובסקי בריאיון לוואלה! NEWS. "אפשר רק לשער כמה מהר היסטוריונים פולנים צעירים מתחילים להתרחק מכל הנושאים ה'קשים'. הפסיקה מהווה איום ברור על העבודה שלי, משום שהיא מנסה להטיל מגבלות חוקיות על ערכן של סוג מסוים של ראיות היסטוריות. ליתר דיוק: הפסיקה פותחת דרך להטיל ספק בערך עדותם של הניצולים היהודים. זה מבחינתי לחלוטין לא מקובל". גרבובסקי עצמו הוא בן לניצול שואה יהודי ולאם נוצרייה ממשפחת האצולה הפולניה.
גם אנגלקינג מודאגת מהשפעת פסיקת בית המשפט על עבודתם העתידית של חוקרים והיסטוריונים. "אני מכבדת את החלטת בית המשפט, למרות שאני לא מסכימה איתה. אנו מחכים לפסק הדין הכתוב ונכין את הערעור. אני חוששת שלפסיקת בית המשפט הזו תהיה השפעה שלילית, בעיקר לגבי חוקרים צעירים", אמרה אנגלקינג לוואלה! NEWS.
למרות הפסיקה, היא עומדת על דעתה שכל הדברים שנכתבו בספר מבוססים על עובדות מוצקות. "כמובן שטעויות קלות קורות לפעמים. שום אדם אינו חופשי מטעויות. המדע משתמש במערכת של ביקורות, דיונים פנימיים וכנסים, וזה עוזר להימנע מטעויות. בכל מקרה, לא צריך לעסוק בבתי משפט בעבודתם של היסטוריונים", הדגישה.
פסיקת בית המשפט בורשה זכתה לגינויים נרחבים גם בקרב ארגונים יהודיים בעולם הפועלים לשימור זכר השואה.
מוזיאון "יד ושם" הביע "דאגה עמוקה" והדגיש את "חשיבות החופש האקדמי במחקר היסטורי מקיף. 'יד ושם' מכיר בפסיקת בית המשפט, אך מוטרד ממנה ומהשלכותיה. כל ניסיון לקבוע את גבולות השיח האקדמי והציבורי על ידי לחצים פוליטיים או משפטיים הוא פסול ומהווה פגיעה ממשית במחקר החופשי. שימוש באמצעי של תביעה משפטית נגד חוקרים ועיתונאים הדנים בנושא זה במקום הליכה בדרך הדיון המדעי המקובל בעולם האקדמי כולו, מהווה איום ממשי על החופש האקדמי ועל חופש העיתונות".
גם ארגון "ועדת התביעות" ו"הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש" מסרו הודעה שבה "מחו בצורה הנחרצת ביותר נגד פסיקת בית המשפט הפולני".
גדעון טיילור, יו"ר הארגון היהודי להשבת רכוש, אמר כי "אסור לחסום או להגביל את סיפור ההיסטוריה. הפסיקה הזו גורמת נזק להתמודדות אמיתית וכנה עם העבר".
גם עיתונאים על הכוונת
אלא שגרבובסקי ואנגלקינג ממש לא לבד. קטרז'ינה מרקוש, עיתונאית בת 39, קיבלה לפני כשבועיים שיחת טלפון ממשטרת ורשה בה התבקשה להתייצב לחקירה. כשהגיעה לתחנת המשטרה, נאמר לה כי היא מואשמת ב"פגיעה בכבוד האומה הפולנית". הסיבה? מרקוש פרסמה כתבה בעיתון Krytyka Polityczna ("ביקורת הפוליטיקה") ובאחת השורות בטקסט הארוך היא תהתה "האם נזכה לראות את היום בו הרשויות הפולניות יודו כי בין הפולנים, ובצורה בולטת, לא הייתה סימפטיה כלפי היהודים, וכי השותפות הפולנית בשואה היא עובדה היסטורית?".
עבור ארגונים לאומניים בפולין המשפט הזה הספיק על מנת להגיש נגדה תלונה במשטרה, ובקרוב גם היא עלולה למצוא את עצמה בבית המשפט מתמודדת מול כתב אישום על "פגיעה בכבוד האומה הפולנית", עבירה שגוררת עונש של עד שלוש שנות מאסר בפועל.
"השלטונות הפולניים רוצים בבירור לראות רק צד אחד של ההיסטוריה שלנו. שאנחנו, הפולנים, היינו בעבר רק אנשים טובים, חסידי אומות העולם. עד עכשיו כמעט ואי אפשר היה להזכיר שהיו גם פולנים שגרמו נזק ליהודים. כעת, כך נראה, אסור להזכיר זאת כלל במאמרים ובכתבות בתקשורת. זה מצב מאוד מסוכן ומאוד מוזר. זהו איום ממשי על חופש המחקר והביטוי", אמרה מרקוש לוואלה! NEWS.
למרות החקירה במשטרה היא לא חוזרת בה מהטענות כי היו פולנים שביצעו פשעים כלפי היהודים במהלך השואה, וטוענת כי החקירה לא תרתיע אותה מלהמשיך ולפרסם את האמת ההיסטורית כפי שהיא עצמה רואה אותה. "לא, לא לא!", היא אמרה בעברית, וצוחקת. "אין שום סיכוי. אני לא הולכת לשנות שום דבר. האמת היא הדבר החשוב ביותר עבורי כעיתונאית, כהיסטוריונית וכאזרחית פולין. השותפות של חלק מהפולנים בשואה היא עובדה. מדוע שלא אזכיר זאת בכתבה על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה? זהו מידע ברור שכל אחד צריך לדעת, ואני לא חושבת שמישהו באמת צריך להסביר את זה".
אם למישהו עוד היה ספק אם השלטונות הפולניים הצליחו להפחיד אותה, היא מבקשת להסיר אותו. "ההאשמות נגדי הן אותן ההאשמות שהוגשו נגד ההיסטוריון המפורסם יאן תומאש גרוס. אני גאה להיות מואשמת יחד איתו באותם אישומים", אמרה מרקוש.
דבריה של מרקוש על השלטון הנוכחי בפולין מבטאים היטב את הלך הרוח בקרב עיתונאים, היסטוריונים וחוקרים רבים בפולין. מאז עלתה המפלגה הלאומנית "חוק וצדק" לשלטון בסוף שנת 2015, היא ניסתה בעקביות לממש את המצע הלאומני שלה.
זה החל עם רפורמה בכלי התקשורת ומינוי מנהלים מטעמה לכל כלי התקשורת הממלכתיים, שהפכו בין לילה לשופר של מפלגת השלטון, נמשך עם רפורמה בבתי המשפט שהפרישה עשרות שופטים אך הוציאה עשרות אלפי מפגינים לרחובות פולין במחאה, והגיע עד לחוק האוסר כמעט לחלוטין על הפלות בפולין, חוק שמוציא גם בימים מושלגים אלו עשרות אלפי מפגינים לרחובות המדינה.
במקביל, נרשמה בשנים האחרונות גם עלייה מדאיגה בגילויי האנטישמיות והגזענות, שחלקם הגדול עברו ללא שום תגובה או גינוי מצד הרשויות וזכו במקרה הטוב לעונש מגוחכים בבתי המשפט. הלאומנים הפולנים הבינו שבמסדרונות השלטון בוורשה אין ממש מי שיצא נגדם, והחלו שוב להרים את ראשם בפומבי עם מפגני שנאה אנטישמיים.
"אינני יכול עוד לתאר את פולין כדמוקרטיה"
כשגרבובסקי נשאל אם לדעתו פסק הדין הושפע מהאווירה הנוכחית בפולין ומהלאומנות המתפשטת גם במוסדות השלטון והתקשורת, הוא מעדיף שלא לענות תשובה חד-משמעית, אך בדבריו רמז שיש קשר הדוק בין הדברים.
"על השאלה הזו אינני יכול לענות, אך כולנו יודעים שמערכת המשפט בפולין נמצאת תחת מצור. שופטים מודחים מכסאם ובתי המשפט העליונים 'נלקחו' על ידי הלאומנים. שר המשפטים, זביגינייב ז'יוברו, צייץ את התלהבותו מפסק הדין שניתן בענייני. זה קרה בזמן שפסק הדין אינו סופי וערעור יתנהל בקרוב. איך יגיב שופט הערעורים לציוצים של השר ז'יוברו, אני לא יודע. בסך הכל, המצב הפוליטי בפולין עובר במהירות מרע לגרוע, ואינני יכול עוד לתאר את פולין כמדינה דמוקרטית", אמר גרבובסקי.
אנגלקינג, מצידה, לא חוסכת גם היא במילים חריפות נגד מפלגת השלטון והמצב הנוכחי בפולין. "את מה שאני חושבת על האווירה הנוכחית בפולין תחת שלטון מפלגת 'חוק וצדק', עדיף שלא אומר בקול רם", אמרה לוואלה! NEWS. "מאז שנת 2016 השתדלתי להשתתף בכל הפגנה שניתן, ולאחרונה לקחתי חלק במחאת הנשים".
אז האם עתיד מחקרי השואה בסכנה, והיסטוריונים נוספים ימצאו את עצמם על ספסלי בית המשפט רק כי חשפו את האמת כפי שהם רואים אותה? העתיד הקרוב יעניק את התשובה.