בית משפט בוורשה קבע היום (שלישי) כי על שני חוקרי שואה בעלי שם עולמי להתנצל בפני אישה שתבעה אותם על הוצאת דיבתו של דודה במחקר שחיברו, ולפיו הוא סייע לרצח יהודים במלחמת העולם השנייה. שני ההיסטוריונים שנתבעו הם ברברה אנגלקינג ויאן גראבווסקי. עם זאת, בית המשפט לא פסק פיצויים על השניים, המתכוונים לערער.
לפי העדויות במחקר שחיברו שני ההיסטוריונים, אדוארד מלינובסקי, תושב העיירה מלינואו, הציל אישה יהודיה ב-1943 כשהרשה לה לעבור בתור לא יהודיה. עם זאת, בעדותו הוא הודה כי היה שותף במותם של עשרות יהודים אחרים. הוא זוכה משיתוף פעולה עם הגרמנים במשפט שנערך לו לאחר המלחמה.
השופטת קבעה כי החוקרים חייבים לכתוב התנצלות על "מתן מידע לא מדויק" ועל פגיעה בכבודו של דודה. השופטת התייחסה לסתירות בעדויות שניתנו, בזמנים שונים, על ידי האישה היהודייה שדבריה היו הבסיס לתיאור התנהגותו של מלינובסקי. היא דחתה את בקשת הפיצויים בסך מאה אלף זלוטי (27 אלף דולר) שתבעו עורכי הדין של של האחיינית פילומנה לשצ'ינסקה בת ה-81.
"אני מכבד את החלטת השופטת, אבל קשה לי להסכים עם זה", אמר גראבווסקי לעיתון מקומי אחר ההחלטה. "אני מקווה שהטיעונים שלנו יוכרו בערעור", הוסיף ההיסטוריון מאוניברסיטת אוטווה, המחזיק גם באזרחות קנדית. אנגלקינג, מהמרכז הפולני לחקר השואה בוורשה, אמרה כי "אין ספק שזהו ניסיון ליצור אפקט מקפיא, להראות לאנשי אקדמיה שיש נושאים שלא שווה להם להתמקד בהם".
חוקרים וארגונים יהודיים, כמו מוזיאון יד ושם, הביעו חשש שהמשפט עלול לפגוע בחופש המחקר. הקונגרס היהודי העולמי אמר כי הוא "נחרד" מהפסיקה.
זה התיק המתוקשר הראשון העוסק בלימודי השואה במדינה מאז שהממשלה בוורשה ניסתה ב-2018 להעביר חוק הכולל עונשי מאסר למי שיאשים את המדינה באחריות לשואה. עונשי המאסר בוטלו בשל לחץ בינלאומי ומשבר עם ישראל, והוחלפו בקנסות. המקרה הנוכחי הוא תביעה אזרחית שהוגשה במסגרת חוק קודם, אך מומחים רבים מאמינים כי הוא יקבע תקדים חשוב עבור חופש מחקר השואה במדינה.
העבודה שעומדת לתביעה היא מחקר בשפה הפולנית בן שני כרכים, הכוללים 1,600 עמודים, ששמו "ללילה ללא סוף: גורל היהודים במחוזות נבחרים בפולין הכבושה". המחקר חובר על ידי גראבווסקי ואנגלקינג, יחד עם כמה חוקרים נוספים, ובעוד כמה חודשים תפורסם מהדורה אנגלית מקוצרת. שני ההיסטוריונים אומרים כי יש ניסיון להכפיש אותם באופן אישי ולהרחיק חוקרים אחרים מחקר האמת סביב השמדת יהדות פולין. גראבווסקי, שאביו שרד את השואה בפולין, ספג עלבונות אנטישמיים רבים מצד גורמים לאומניים, הן ברשת והן בהרצאות בקנדה, בצרפת ובמקומות אחרים.
עורכת הדין של התובעים, מוניקה ברזוזובסקה-פסיקה, הכחישה כי זה ניסיון לדכא את חופש המחקר או הביטוי, כפי שחוששים גורמים שונים בפולין ובעולם. "הפסיקה תקבע אם החוקרים בחנו כראוי את המקורות, נתנו הערכה מדויקת לאותם מקורות ויישמו שיטת מחקר מתאימה", היא מסרה בהצהרה לסוכנות הידיעות אי-פי לפני ההחלטה.
האחיינית נתמכת על ידי הליגה הפולנית נגד השמצה, קבוצה המקורבת לממשלת פולין הלאומנית ושבעבר קיבלה ממנה מענקים. הקבוצה טוענת כי שני ההיסטוריונים אשמים ב"הכפשת שמו הטוב" של גיבור פולני, שלדבריה לא היה מעורב בפגיעה ביהודים, ובכך הם למעשה פוגעים בכבוד של כל הפולנים.
גרמניה כבשה את פולין ב-1939, סיפחה חלקים ממנה ושלטה ישירות בשאר השטח שלה, ומיליונים נהרגו - כשלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון יהודי המדינה, ויותר משני מיליון איש נוספים, רובם נוצרים. בשונה ממדינות אחרות שנכבשו בידי הנאצים, לא הוקמה ממשלה של משתפי פעולה בפולין. הממשלה והצבא של פולין יצא לגלות עם פרוץ המלחמה, פרט למחתרת התנגדות שנאבקה בנאצים בתוך המדינה. אלפי פולנים הוכרו על ידי מוזיאון "יד ושם" בתור חסידי אומות עולם.
למרות זאת, חלקים מהאוכלוסייה שיתפו פעולה עם הנאצים ברדיפה ובהרג של יהודים, במקרים רבים של מי שברחו מהגטאות וחיפשו מחבוא באזורים הכפריים. הנושא היה טאבו בתקופת המשטר הקומונסיטי שקם אחרי המלחמה, וכל חשיפה חדשה בשנים האחרונות על פשעים שבוצעו בידי פולנים הוביל לסערה.
בשבוע שעבר זומנה לחקירה העיתונאית קטרינה מרקוס בחשד ל"העלבת האומה הפולנית", בשל מאחר שבו הזכירה את "המעורבות הפולנית בשואה". העונש המקסימלי על כך הוא שלוש שנות מאסר.