שני היסטוריונים פולנים עומדים בפני משפט דיבה על מחקר שבחן את התנהגות המדינה בזמן מלחמת העולם השנייה. תוצאות המשפט, שצפוי להתקבל על ידי בית המשפט המחוזי של ורשה ביום שלישי, צפויות להכריע את גורל המחקר העצמאי של השואה תחת שלטון הממשלה הלאומנית בפולין כיום. שני ההיסטוריונים שנתבעים הם ברברה אנגלקינג, מהמרכז הפולני לחקר השואה בוורשה, ויאן גראבווסקי, פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת אוטווה.
זה התיק המתוקשר הראשון העוסק בלימודי השואה במדינה מאז שהממשלה בוורשה ניסתה ב-2018 להעביר חוק הכולל עונשי מאסר למי שיאשים את המדינה באחריות לשואה. עונשי המאסר בוטלו בשל לחץ בינלאומי ומשבר עם ישראל, והוחלפו בקנסות. המקרה הנוכחי הוא תביעה אזרחית שהוגשה במסגרת חוק קודם, אך מומחים רבים מאמינים כי הוא יקבע תקדים חשוב עבור חופש מחקר השואה במדינה.
מאז שמפלגת חוק וצדק השמרנית ניצחה בבחירות ב-2015, היא ניסתה להניא מהתעמקות מפשעיהם של אזרחי פולין בתקופת הכיבוש הגרמני, ובמקום זאת התמקדה כמעט לחלוטין רק בהדגשת הגבורה והסבל של המדינה. מטרתה המוצהרת היא קידום גאווה לאומית, אך מבקריה אומרים כי הממשלה מנסה לטייח את העובדה שחלק מהפולנים שיתפו פעולה עם הגרמנים בהשמדת היהודים.
מוזיאון יד ושם אמר כי מדובר ב"מתקפה חמורה על המחקר החופשי והפתוח", וכמה מוסדות היסטוריים נוספים גינו את התביעה לקראת ההכרעה. קרן זיכרון השואה, שיושבת בפריז, תיארה זאת בתור "ציד מכשפות" ו"פלישה הרסנית ללב לבו של המחקר".
לקריאה נוספת
העבודה שעומדת לתביעה היא מחקר בשפה הפולנית בן שני כרכים, הכוללים 1,600 עמודים, ששמו "ללילה ללא סוף: גורל היהודים במחוזות נבחרים בפולין הכבושה". המחקר חובר על ידי גרבווסקי ואנגלקינג, ובעוד כמה חודשים תפורסם מהדורה אנגלית מקוצרת.
ההיסטוריונים אומרים כי יש ניסיון להכפיש אותם באופן אישי ולהרחיק חוקרים אחרים מחקר האמת סביב השמדת יהדות פולין. "זה מקרה של המדינה הפולנית נגד חופש המחקר", אמר גרבווסקי לסוכנות הידיעות אי-פי בשבוע שעבר.
גרבווסקי, פולני-קנדי שאביו שרד את השואה בפולין, ספג עלבונות אנטישמיים רבים מצד גורמים לאומניים, הן ברשת והן בהרצאות בקנדה, בצרפת ובמקומות אחרים.
גורמים רשמיים בפולין, כולל השגריר בישראל, טוענים כי מדובר רק בתיק אזרחי וכי אין איום לחופש הביטוי. השגריר, במכתב לנציגי ניצולי השואה בישראל, הביע דאגה מהקללות האנטישמיות שעלו בנוגע למקרה הזה.
התביעה הוגשה על ידי אחיינית של תושב העיירה מלינואו, שמעשיו בזמן המלחמה הוזכרו בקצרה, והיא דורשת פיצויים בגובה מאה אלף זלוטי (27 אלף דולר) והתנצלות בעיתונים.
לפי העדויות במחקר, אדוארד מלינובסקי, מזקני העיירה, הציל אישה יהודיה כשהרשה לה לעבור בתור לא יהודיה. עם זאת, בעדותו הוא הודה כי היה שותף במותם של עשרות יהודים אחרים. הוא זוכה משיתוף פעולה עם הגרמנים במשפט שנערך לו לאחר המלחמה. האחיינית, פילומנה לשצ'ינסקה בת ה-81, נתמכת על ידי הליגה הפולנית נגד השמצה, קבוצה המקורבת לממשלת פולין ושבעבר קיבלה ממנה מענקים.
הקבוצה טוענת כי שני ההיסטוריונים אשמים ב"הכפשת שמו הטוב" של גיבור פולני, שלדבריה לא היה מעורב בפגיעה ביהודים, ובכך הם למעשה פוגעים בכבוד של כל הפולנים.
מארק וייצמן, ממרכז שמעון ויזנטל, אמר כי המחקר של שני ההיסטוריונים הוא "ספר המבוסס בקפדנות על מקורות ועל מחקר, המפרט אלפי מקרים של שיתוף פעולה של פולנים ברצח של יהודים במהלך השואה". לדבריו, "ההליכים נגד שני המומחים האלו, שלהם שם בינלאומי, הם לא פחות מניסיון להשתמש במערכת המשפט להשתקה ולהפחדה של חקר השואה בפולין".
גרמניה כבשה את פולין ב-1939, סיפחה חלקים ממנה ושלטה ישירות בשאר השטח שלה, ומיליונים נהרגו. בשונה ממדינות אחרות שנכבשו בידי הנאצים, לא הוקמה ממשלה של משתפי פעולה בפולין. הממשלה והצבא של פולין יצא לגלות עם פרוץ המלחמה, פרט למחתרת התנגדות שנאבקה בנאצים בתוך המדינה.
למרות זאת, חלקים מהאוכלוסייה שיתפו פעולה עם הנאצים ברדיפה ובהרג של יהודים, במקרים רבים של מי שברחו מהגטאות וחיפשו מחבוא באזורים הכפריים.
גרבובסקי אמר כי המחקר הוא "בעל פנים רבות, והוא מדבר במידה שווה גם על הגבורה הפולנית. הוא מצייר תמונה אמיתית". לדבריו, "השואה לא נמצאת כאן כדי לעזור לאגו ולמורל הפולני, זאת דרמה הכוללת מוות של שישה מיליון אנשים, מה שככל הנראה נשכח על ידי הלאומנים".
פאבל יבלונסקי, סגן שר במשרד החוץ, תיאר את המקרה כנושא פרטי. "לכולם יש זכות חוקית לבקש פיצוי כזה מבית המשפט אם הם חשים שזכויותיהם נפגעו על ידי אדם או גוף", אמר בהצהרה שמסר לסוכנות הידיעות אי-פי. "הממשלה לא מעורבת בהליכים, זה תיק פרטי שיוכרע על ידי בית המשפט".
עם זאת, אלו החוששים שהמקרה הזה ידכא את המחקר העצמאי רואים זאת אחרת. "המעורבות במשפט של ארגון הזוכה לסבסוד משמעותי של כספי ציבור יכולה להתפרש בקלות כסוג של צנזורה וניסיון להפחיד חוקרים מפרסום תוצאות מחקרים שלהם מחשש לתביעות ולהליכים המשפטיים היקרים הנלווים", אמר זיגמונט סטפינסקי, מנהל מוזיאון "פולין" להיסטוריה של יהדות פולין בוורשה.
מצ'אי סבירסקי, שעומד בראש הליגה הפולנית נגד השמצה, אומר כי לא היה שימוש בכספי ציבור למימון ההליך המשפטי בתיק הזה.