בג"ץ הוציא הערב (חמישי) צו על תנאי שמורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל נוהל "תוספת הרמטכ"ל" לפנסיה התקציבית של גמלאי צה"ל, כולל השבת כל הכספים ששולמו לפנסיונרים מאז 2012. השופטים דנו הבוקר בעתירה בעניין הפנסיה התקציבית של פורשי צה"ל. נציגי המדינה הודיעו כי הרמטכ"ל אביב כוכבי מוכן להגיע מידית ולטעון בפני השופטים, כדי למנוע הוצאת צו נגד תוספות מסוימות בפנסיה הצה"לית. זאת, אף שהדיון כבר הסתיים.
השופטים לא נעתרו לבקשה להוציא צו ביניים שיקפיא את תשלום התוספת עד להכרעה בעתירה. לכן, גם לא התייחסו לבקשתו של הרמטכ"ל כוכבי לטעון בפניהם במקרה שיחליטו להוציא צו כזה.
מדובר בעתירה שהגיש בשנת 2019 ארגון "צדק פיננסי", שמכוונת נגד "הגדלת הרמטכ"ל" - תוספת לפנסיה התקציבית של פורשי צה"ל. על פי החוק, גובה הפנסיה התקציבית של גמלאי צה"ל נקבעת לפי מספר השנים בהם שירתו בקבע.
עם זאת, החוק מתיר לרמטכ"ל להעניק על פי שיקול דעתו במקרים פרטניים תוספת לפנסיה נגד שנים בהם קצין או נגד לא היה בקבע. בפועל מתברר כי בעשורים האחרונים התוספת מוענק ל-98% מגמלאי צה"ל, ועולה למדינה יותר ממיליארד שקלים בשנה.
בעתירה נטען כי מדיניות הענקת "הגדלת הרמטכ"ל" באופן גורף אינה חוקית, משום שהיא מעוותת את כוונת המחוקק. המדיניות, על פי העותרים, "יוצרת שני עיוותים מהותיים; ראשית, מי שיוצאים נשכרים ממנו הם מי שדחו את גיוסם, אם מחמת לימודים או מסיבה אחרת וכן מי שעזבו את שורות הצבא ושבו אליו בגיל מאוחר. דווקא לוחמים, שעל פי רוב נשארים בשירות רציף אינם יוצאים נשכרים".
העיוות השני, לטענתם, הוא שהענקת "הגדלת הרמטכ"ל" לכל גמלאי צה"ל יוצרת מצב בו הפנסיה שלהם גדלה לעומת משרתי מדינה אחרים כמו שוטרים וסוהרים. "זאת, בניגוד לכוונת המחוקק להעמיד את זכויותיהם בקו אחד", נכתב בעתירה, שהוגשה על ידי עורכת הדין מיקה שיינוק-קרטן ומנכ"לית הארגון, נילי אבן חן.
הבוקר נערך דיון בעתירה, אליו הגיע בין היתר ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז. בדיון רמזו השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ודוד מינץ כי הם עשויים להוציא צו ביניים שיקפיא את חלוקת התוספת לגמלאים. לאחר תום הדיון מסרו נציגי המדינה לשופטים כי אם בכוונתם להכריע בבקשה למתן צו, הרמטכ"ל כוכבי יבקש להופיע בפניהם באופן אישי, וכי הוא נכון לעשות זאת באופן מידי.
השופטים טרם הכריעו בבקשה, אך אם יאפשרו לכוכבי לטעון בפניהם זה יהיה אירוע חריג ביותר. הפעם האחרונה בה טען רמטכ"ל מכהן בפני בג"ץ הייתה ב-1993, כשהמדינה ביקשה לגרש באישון לילה אנשי חמאס ללבנון, והרמטכ"ל דאז אהוד ברק הגיע לטעון בפני השופטים.
מבקר המדינה התייחס לנושא "הגדלת הרמטכ"ל" בדוח שפרסם ב-2016. הוא כתב כי הוא "רואה בחומרה את התופעה של הגדלה גורפת של הגמלאות לאנשי הקבע בלא שתועדה סיבת ההגדלה וללא יכולת לבצע בקרה נאותה על ההגדלות, למרות השפעתן המשמעותית על תקציב הגמלאות של מערכת הביטחון".
עו"ד נילי אבן-חן, מנכ"לית עמותת "צדק פיננסי", מסרה בתגובה להחלטה כי "בבג"ץ קרה היום משהו דרמטי - המדינה הודתה לראשונה בפה מלא ובפומבי כי יש בעיה משפטית מהותית בתשלום הגדלות הרמטכ"ל, והתחייבה להערת אזהרה בעניין מעתה לכל גמלאי צה"ל. זאת אחרי 60 שנה של תשלומים באין תוקף חוקי ובאין מפריע, ואחרי דחיות אין קץ מצד המדינה, ללא כל כוונה אמיתית להסדיר את העניין".
לדבריה, "מקומם שרק 'החרב' של בית המשפט, כהגדרתו של השופט עמית, והחשש שביהמ"ש יוציא צו ביניים גרמו לרמטכ"ל להודיע שהוא מוכן לעזוב הכל, ולעלות מיד ירושלים להגן על ההגדלות. מוטב וראוי לתרגם את הנחישות הזו לתשלום הוגן לגמלאי צה"ל ע"פ חוק".