מומחי בטיחות נגד יוזמת משרד התחבורה לטסט דו-שנתי: "עלול לעלות בחיי אדם"

יוזמת משרד התחבורה לעבור לביצוע מבחני רישוי אחת לשנתיים התקבלה תחילה בתחושת הקלה אצל בעלי המכוניות בישראל. היוזמה החלה בתקופתו של שר התחבורה הקודם בצלאל סמוטריץ', יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, והייתה אמורה לעזור עם טקס מבחן הרישוי השנתי, מהחוויות הפחות נעימות בנושא הבעלות על רכב.

אלא שתחושת ההקלה התבררה כמוקדמת מדי, לאחר שהתברר כי התקנה תחול רק על כלי רכב משנת הייצור 2018, וכי אגרת הרישוי השנתית הגבוהה תמשיך להיגבות כמדי שנה. כתוצאה מכך, החיסכון בפועל הוא של כמה עשרות שקלים בלבד, וכך גם של מספר השעות בשנה אותם נדרשים הנהגים להשקיע במכוני הרישוי.

מנכ"ל עמותת אור ירוק, ארז קיטה, מעריך כי "ההחלטה להאריך את משך הזמן שהמדינה בודקת את תקינות כלי הרכב משנה לשנתיים היא מסוכנת, ואף עלולה ליצור מצב שבו ייסעו בכביש לידנו פצצות מתקתקות של ממש". לדבריו, "המציאות היא שכל כלי רכב שני עולה על הכביש כשהוא לא תקין, חלקם אף נוסעים עם ליקויי בטיחות חמורים ומסוכנים".

מנכ"ל אור ירוק הוסיף כי "לתקינות כלי הרכב משמעות גדולה בצמצום תאונות הדרכים. במקרה חירום כלי הרכב חייב להיות בשיא תקינותו, וכל המערכות צריכות להיות תקינות כדי למנוע תאונות דרכים או להקטין את עוצמת ההתנגשות ולשמור על חיי הנוסעים".

אולם מי שעומדים להיפגע יותר מכל מהמהלך הם מכוני הרישוי, שהפחתת תדירות הביקור בהם הולכת לצמצם משמעותית את הכנסותיהם. בתקופה האחרונה פתח איגוד מכוני הרישוי במהלך לסיכול היוזמה, ובמסגרתו ביקש את התייחסותם של שני מומחי תחבורה בכירים בישראל להצעה המתגבשת.

חוות דעתם של השניים - ד"ר משה בקר, יועץ מדעי והנדסי בתחום התחבורה והבטיחות בדרכים, ושל שמואל בן ארי, מהנדס בעל וותק של יותר מ-50 שנים בתחומי הרכב והתחבורה - הגיעו לידי וואלה! NEWS.

מחוות דעת אלו עולות כמה נקודות המאירות באור שונה את היוזמה של משרד התחבורה ומגלות את הצדדים הבעייתיים בה. על הנקודה הראשונה מצביע ד"ר בקר, כשהוא מנתח את הצפי לגידול במצבת כלי הרכב בשנים הקרובות בישראל, ובתוכו את העלייה בכמות כלי הרכב המזדקנים בכבישים בקרב אוכלוסיות בעלות מודעות טכנית נמוכה ואמצעים מוגבלים. "בקרה בטיחותית נמוכה יותר תגרום ליותר נהגים ויותר כלי רכב שינועו בכבישים, ושמצבם הבטיחותי יעורר יתר מעורבות בתאונות הדרכים", כתב.

ד"ר בקר התייחס גם להיבט של המסר שתשלח הממשלה עם שינוי התקנה: "בשלב זה, דילול ה'טסט' מפעם בשנה לפעם בשנתיים עלול לאותת שהממשלה לא מייחסת לנושא זה את המשמעות הבטיחותית המלאה, ומכאן שבעיות תקינות הרכב עלולות להחמיר בקנה מידה מערכתי ואיתם הגידול בתאונות הדרכים עקב השפעת אי התקינות של כלי הרכב".

מהנדס הרכב, שמואל בן ארי, ציין בהקדמה לחוות הדעת שלו כי "מכוני הרישוי מהווים את הזרוע המפקחת והבודקת של משרד התחבורה, בזכות המבחנים הממשלתיים השנתיים, אותם מבצעים מכוני הרישוי, ומדווחים תוצאותיהם 'on line' למשרד התחבורה, מבטיח משרד התחבורה את תקינותם (בעת היציאה מהמבחן) של כלי הרכב הנעים על כבישי ישראל".

לטענתו, הגדלת המרווח בו יבדקו כלי הרכב אחת לשנתיים תעלה את הסבירות בה תיפגע רמת הבטיחות של כלי הרכב, כשאלו יטופלו מטעמי חיסכון בעלויות במוסכים בעלי הכשרה או יכולות טכניות נמוכות ובאמצעות חלפים ירודים באיכותם.

"חמור הדבר במיוחד בכלי רכב שנרכשו על ידי בעלים פרטיים מחברות השכרה או מרכבי מפעלים. כלים אלו צברו קילומטראז' גבוה במיוחד בעת שירותם בחברות אלו, (נתון בו מודה משרד התחבורה בעצמו, כפי שעולה ממסמכי חקיקת המשנה שפרסם בעצמו - ק"כ) וברגע שהבעלות עליהם עוברת לידיים פרטיות, בכוונת משרד התחבורה לאפשר לבעליהם לבצע מבחן אחת לשנתיים. על כל המשתמע, בכלי רכב ה'מזקנים' בקצב מהיר בהרבה מכלי הרכב בבעלות פרטית".

כדוגמאות, מביא בן ארי מקרים של בלמים שחוקים יתר על המידה ואת פנסי הרכב שעשויים להיות תקינים בזמן מבחן הרישוי האחרון, אולם לא לעמוד בתקן הנדרש במרוצת השנתיים שאחריו. להערכתו דווקא בין השנה השלישית לעשירית (השנים אליהם מכוונת התקנה - ק"כ) מחליפים כלי הרכב בעלות כל מספר שנים, ודווקא שם נמצאים רוכשים שיבקשו לחסוך בהוצאות על כלי הרכב.

נקודה נוספת עליה מצביע בן ארי היא נושא ה'ריקולים', קריאות יזומות לתיקון בטיחותי שמפעילות יצרניות הרכב. במצב הנוכחי, רכב שקריאה לתיקון מסוג זה פתוחה עבורו במערכת, לא יוכל לעבור את מבחן הרישוי השנתי מבלי שטופלה. במעבר למבחן רישוי דו שנתי, גדל הסיכוי שקריאה כזו תישאר ללא מענה או יכולת לפקח על ביצועה באחוזים מסוימים מכלי הרכב. לזו מוסיף בן ארי גם את סוגיית זיהום האוויר, שאי פיקוח עליה במבחני הרישוי עשויה להביא לכך שמכוניות מזהמות ינועו על הכבישים ללא פיקוח וניטור.

ההמלצות של ד"ר בקר ובן ארי מצביעות על כך שבמהלך טמון יותר נזק מתועלת. "שינוי תקנה 273 המחייבת כיום מבחן שנתי לרכב פעם בשנה לקיום המבחן פעם בשנתיים, תגביר את היקף הליקויים ברכב" כותב ד"ר בקר. "רמת הסיכון לתאונות תגדל, ונזקיה החברתיים בנפגעים באופן חמור, בהרוגים ופצועים קשה עלולים לגדול ואיתם הנזקים הכלכליים החמורים".

בן ארי מוסיף כי "ברור שהבלאי הגדל במערכות הרכב עם גילם והקילומטארז' המצטבר שלהם, מחייב את ביצוע המבחן הממשלתי השנתי, בכלי רכב שגילם עולה על שלוש שנים ועד לעשר שנים בתדירות גבוהה ככל האפשר, ולכן, לדעתי יש להותירו על אחת לשנה".

"ההחלטה של שרת התחבורה, מירי רגב, היא בשורה רעה מאוד לבטיחות בדרכים ולא חוסכת לציבור כסף מעבר לכמה עשרות שקלים בשנה" אומר קיטה.

"המדינה למעשה מסירה אחריות מתקינות כלי הרכב ומעבירה אותו לאזרחים. זוהי פשיטת רגל של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. אסור שתקנה כזאת תעבור כי היא עלולה לעלות בחיי אדם. במקביל, חייבים להגביר את האכיפה ואת בדיקות תקינות כלי הרכב על ידי תוספת ניידות בדיקה, בוחנים ואנשי מקצוע שיאמדו את כלי הרכב הלא תקינים והמסוכנים ויורידו אותם מהכביש לפני שמתרחשת תאונת דרכים".