במרץ האחרון, עם התפרצות נגיף הקורונה, הטילה הממשלה מגבלות נוקשות על העסקת עובדים לא חיוניים. באותו חודש נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות למשרד האוצר ולנציבות שירות המדינה, שאישר הוצאה לחופשה כפויה של עובדי מדינה שלא הגודרו חיוניים. בהסכם נקבע כי אותם עובדים יאלצו לקחת 16 ימי חופשה במרץ-אפריל, על חשבונם. עובדים שלא צברו מספיק ימי חופשה, כך נקבע, יוכלו להיכנס ל"מינוס" על חשבון ימי חופשה עתידיים.
אלא שהנטל לא התחלק בצורה שווה בין כל העובדים. המתמחים, ששכרם נמוך יחסית, מגיעים לתקופה של שנה אחת בלבד, ולכן הם לא יכלו לקחת מקדמה על חשבון ימי החופשה של השנה הבאה. המתמחים היו זכאים ל-16 ימי חופשה שנתית, כך שהחופשה הכפויה במרץ סיימה עבורם את המכסה. אלא שבאפריל נחתם הסכם נוסף שחייב את העובדים הלא חיוניים, ובהם המתמחים, לקחת שישה ימי חופשה נוספים על חשבונם, ושישה נוספים על חשבון המדינה. כמו כן, כפי שקורה בכל שנה, גם בחגי תשרי נדרשו המתמחים לקחת כמה ימי חופשה נוספים.
התוצאה הייתה שמתמחים שהחלו את התמחותם בספטמבר ובמרץ 2020 מצאו עצמם בגירעון של ימי חופשה, גם אם לא לקחו ולו יום חופשה אחד מיוזמתם. כשסיימו את ההתמחות, המדינה ביקשה להתחשבן איתם על גירעון ימי החופשה, והם נדרשו להחזיר מאות שקלים על כל יום חופשה מעבר למכסה. כעת גם המתמחים של מחזור מרץ נדרשים לעשות זאת. מדובר במאות בני אדם, כשכיום יש בשירות המדינה כ-900 מתמחים, מרביתם במשרד המשפטים.
בשיחה עם מתמחה באחד ממשרדי הממשלה, שהחל את התמחותו במרץ 2020, הוא אישר כי נכון לעכשיו הוא יידרש להחזיר כאלפיים שקלים למדינה. נקודה נוספת שמדאיגה את המתמחים היא שעם סיום התמחותם הם נאלצים לא לעבוד במשך כמה חודשים נוספים כדי ללמוד לבחינות ההסמכה - תקופה שרק בחלק ממנה הם זכאים לדמי אבטלה.
יו"ר איגוד המשפטנים בהסתדרות, עו"ד יצחק (יצי) גורדון, פנה בעניין עוד באפריל לנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, לממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. הוא ביקש למצוא פתרון למצוקת המתמחים. "ככל שיימשך המצב ותתארך החופשה, הבעייתיות גדלה", כתב גורדון. "לעניין שכרם של המתמחים, הם נופלים בין הכיסאות, בהיעדר ימי חופשה צבורים שניתן לקזז מהם. ככל שלא יימצא הסדר כולל ראוי לגביהם, בסוף שנת ההתמחות או במהלכה יצטרכו לקזז את ימי ההיעדרות הרבים משכרם, שהוא גם ככה שכר נמוך סביב שכר המינימום".
ממכתבו של גורדון עולה כי הבעיה הייתה ידועה כבר לפני חודשים, אלא שדבר לא נעשה. ההסכם הקיבוצי שנחתם במרץ אמור היה לספק לפחות פתרון חלקי, על ידי הקמת קרן ימי חופשה שתסייע לעובדים שייקלעו לגירעון. אלא שעד היום הקרן הזו טרם הוקמה, וממילא היא תספק פתרון חלקי בלבד, שכן היא נוגעת רק לתקופת החופשה הכפויה הראשונה. המדינה וההסתדרות מאשימות זו את זו במצב שנוצר.
"ההסתדרות פנתה בנושא זה למשרד האוצר והעלתה מספר הצעות כדי לתת מענה למצוקתם של העובדים הארעיים, בהם סטודנטים ומתמחים אשר אמורים לסיים את עבודתם תוך כדי המשבר", מסרו בהסתדרות. "לצערנו, האוצר סירב לקבל הצעות אלו. אנו סבורים כי הפתרון הראוי מצד המדינה הוא להגיע להסדר מיוחד לאוכלוסיות אלו על ימי החוסר שנכפו עליהם".
מנגד, באוצר אומרים כי "המדינה פנתה מספר פעמים להסתדרות עובדי המדינה בנוגע להקמת קרן ימי חופשה ואף הציעה הצעות קונקרטיות לטובת הסדרת ימי חופשה של עובדים בשירות המדינה שנכנסו לגרעון של ימי חופשה, לרבות מתמחים במשפטים וסטודנטים. לצערנו, עד כה אנו ממתינים להתייחסותם לאחר שכל הצעותינו נענו בשלילה או לא נענו כלל".
נציבות המדינה: "עקרונות קרן ימי חופשה סוכמו, אך ההסכם טרם נחתם"
בנציבות שירות המדינה מסרו כי "נושא קרן ימי חופשה עבור כלל עובדי המדינה, לרבות אוכלוסיית המתמחים, הוא חלק מההסדרה הקיבוצית עם ההסתדרות הכללית ביחס לכל המגזר הציבורי, ומטופל על ידי אגף הממונה על השכר במשרד האוצר. עקרונות קרן ימי חופשה סוכמו בעבר, ככל הידוע לנו, אך ההסכם טרם נחתם. עם חתימתו יועברו הנחיות מסודרות והוא יוחל על העובדים".
עוד מסרו בנציבות כי "כל עוד לא קיים הסכם בדבר קרן ימי החופשה, לא ניתן לקבוע הסדרים אחרים ועל כן עובדים בעלי יתרה שלילית של ימי חופשה המסיימים העסקתם, נדרשים עם סיום העסקתם לשלם את החוב שנוצר במסגרת גמר חשבון. נציבות שירות המדינה בעד החלתו של הסכם כאמור, אך ממה שנמסר לנו פעמים רבות על ידי אגף השכר במשרד האוצר, הם טרם הגיעו להסכמה עם ההסתדרות הכללית. ככל שיוחלט להחיל את ההסכם שייחתם בעניין קרן ימי החופשה רטרואקטיבית, הדבר יחול גם על עובדים שסיימו העסקתם טרם חתימת ההסכם, והכל בהתאם לכללים שייקבעו בנושא".