"שר הגז", תוריד את הטלפון ותפסיק לזהם

בעוד שמדינות רבות בעולם מפנימות את הצורך לעבור מאנרגיות מזהמות לאנרגיות מתחדשות - במטרה לבלום את משבר האקלים, לצמצם את זיהום האוויר ולהיערך לצרכי העולם המשתנים - משרד האנרגיה, בהובלת השר יובל שטייניץ והמנכ"ל אודי אדירי, מתעקש לדבוק באנרגיות מזהמות. הם עושים זאת תוך התעלמות בוטה מהנזקים הבריאותיים, האקולוגיים, הכלכליים והביטחוניים שהם גורמים.

שטייניץ מכריז מעל לכל במה על תמיכה ומעבר לאנרגיות נקיות. אלא שעל פי האג'נדה השטייניצית, הנוגדת כל היגיון אקלימי אחראי, גז הוא אנרגיה נקייה, ולא כך הוא. הגז אמנם נקי מפחם ומזוט, אולם הליך הפקת והשימוש בגז פולטים כמויות אדירות של מתאן, שהוא גז מסוכן לאקלים הרבה יותר מהפחמן, ולכן יש לצמצם את השימוש בו כאנרגיה לתקופת מעבר בלבד, עד שאפשר יהיה להסתמך לגמרי על אנרגיה מתחדשת.

השר מיתג את עצמו כ"שר הגז", תואר שמפגין בורות אקלימית מביכה, ופועל לקידום השקעה של מיליארדים מכספי משלם המסים ומהחסכונות שלנו המופקדים בגופים הפיננסיים, בהקמת תשתיות אנרגטיות המותאמות לעשורים קודמים, במקום לייצר חזון אקלימי קדימה. לא רק שהשר טועה, הוא גם מטעה בשאלה מהי אנרגיה נקייה. לפעמים הוא "מתבלבל" וקורא לגז אנרגיה מתחדשת.

בימים אלה ניטש קרב ענק בין משרד האנרגיה להגנת הסביבה, שמקדם תכנית ממשלתית להפחתת פליטות פחמן ולהבטחת שלומם של תושבי ישראל וחוסנה של המדינה לדורות. שטייניץ מפעיל את כל כוחו, פועל כפי שעשה במאבק להרחקת אסדת לוויתן מהחוף, אז פעל בשירות התעשיה הפטרוכימית ובניגוד לטובת תושבי מישור החוף.

השר מצלצל אישית לראשי רשויות, למדענים, לתעשיינים, לעיתונאים, לוחץ לקבל את תמיכתם במאמץ שלא להפחית פליטות, ובכך למעשה לגרום לישראל להיות המדינה המערבית היחידה שחוזרת בה מהתחייבויות אקלימיות בפורומים בינלאומיים. הצהרה שרק באחרונה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חזר עליה בפורום בינלאומי במלאת חמש שנים לוועידת האקלים בפריז.

בימים אלה נמצאים על שולחנות התכנון מאות פרויקטים פטרוכימיים בעלויות של מיליארדים, שכוללים בין השאר צינור גז ענק מהים התיכון דרך הערבה לאילת, שבקצהו מתקן הנזלה מזהם ומסוכן למטרות יצוא הגז. הפרויקט הזה יהרוס את מאמצי תושבי הדרום להפוך את הערבה ואילת לדוגמה עולמית של הסתמכות מלאה על אנרגיה סולארית, ועלול לזהם ולפגוע בשמורות טבע ואף לסכן ביטחונית את אילת ואשקלון.

נוסף על כך, מקודמות תחנות כוח גזיות מעל מי תהום יקרי ערך ובקרבת ציבור, חברות אנרגיה מוזמנות לקדוח עוד גז וגם נפט בים, מבלי שעדיין הסדירו מוכנות לטיפול חירום בדליפות וזיהומים. כמו כן, משרד האנרגיה דוחף בכל הכוח להשאיר את התעשיה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה ואף להרחיב אותה ואת הזיהום שהיא יוצרת, למרות התחלואה והמוות הנרחבים שנגרמים לאלפי אנשים.

כל זאת, הפוך מהמגמה העולמית, שם אנו עדים לחברות אנרגיה פוסילית ובתי זיקוק שנסגרים, בעקבות התרחבות המעבר של מדינות וגופים פיננסיים גדולים להשקעה והעדפה של אנרגיה מתחדשת (שמש, רוח, מים) והירידה בביקוש לדלקים מאובנים (נפט, גז, פחם, פצלי שמן). טריליוני דולרים כבר הוסטו ממימון דלקים מאובנים, ומגמה זאת הולכת וצוברת תאוצה. בישראל, ארגוני סביבה ופעילים, ובהם אנו בעמותת צלול, הקימו את "פורום כסף נקי", אשר מאיץ מגמה זאת גם בארץ, ובעקבות זאת הושק בדצמבר האחרון בבורסה הישראלית "מדד ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים".

ראוי היה שהשר שטייניץ ינצל את הקשר החדש עם מדינות המפרץ ועם ענקיות אנרגיה עולמיות לקידום חיבור ביניהן לבין יכולות הסטארט-אפ ניישן, ליצירת בשורה עולמית של מהפך אנרגטי בדגש על נטישה מיידית של הדלקים המזהמים. שטייניץ הספיק לסחוט את הדולרים האחרונים של התעשייה המזהמת על חשבון הבריאות האדם והטבע בישראל ועל חשבון הקופה הציבורית והחסכונות שלנו.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "צלול"