מבלפור תצא הבשורה: החוט המקשר בין בריאות נפשית לצמיחה כלכלית

    ארגון ה-OECD פרסם תחזיות עגומות לצמיחה כלכלית בשנים הקרובות, וממליץ לממשלות להשקיע בחיזוק רווחתם הנפשית והגופנית של אזרחיהן. ההמלצה חשובה במיוחד כעת, במסגרת תכנון היציאה ממשבר הקורונה. רופאים טוענים: הדרך להתאוששות נוגעת בטיפול בזיהום אוויר ושינויי אקלים

    נועה שטיינר
    צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן

    (בווידאו: ראשת ממשלת ניו זילנד אומרת כי המדינה מיגרה את הקורונה)

    הפורום הכלכלי העולמי פרסם בחודש ינואר האחרון דוח סיכונים, ובו מיפה את האיומים הגדולים ביותר על הכלכלה העולמית בעשור הקרוב. לראשונה, חמשת המקומות הראשונים נכבשו, למרבה הצער, על ידי סוגיות סביבתיות הקשורות למשבר האקלים.

    הדוח רואה אור זו השנה ה-15 ברציפות. הוא נסמך על חוות דעתם של כ-800 מומחים ומקבלי החלטות מרחבי העולם, שהתבקשו לדרג את חששותיהם. הדוח מתייחס לנושאים מרכזיים, ובכלל זה כלכלה, בריאות, סביבה וטכנולוגיה. חמשת הסיכונים שסבירותם היא הגבוהה ביותר בעשור הקרוב הם אירועי מזג אוויר קיצוניים, השלכות המשך פליטות גזי החממה ושינויי אקלים, נזקים סביבתיים מעשה ידי אדם (פשעים סביבתיים) ואסונות טבע דוגמת רעידות אדמה וצונאמי. במקום התשיעי - הסיכון להתפרצות מחלות מדבקות.

    התחזיות מתגשמות מוקדם מהצפוי. הזיהום בנהר אמברנייה (צילום: GettyImages)

    אולם התחזיות הללו מתחילות להתגשם מוקדם מהצפוי. כך למשל, השבוע נרשם שיא של 30 מעלות בסיביר, דבר אשר גרם להפשרת קרקעות קפואות (פרמאפרוסט). כתוצאה מכך, תשתית מתקן נפט גדול החלה לנטות על צידה, ויותר מ-20 אלף טון נפט דלפו לנהר אמברנייה הזורם לאוקיינוס הארקטי.

    המדד הרווח של צמיחה כלכלית של ממשלות כיום - התוצר הלאומי הגולמי - התל"ג אינו כולל בתוכו התייחסות לניצול היתר של בני האדם של הטבע והמערכות האקולוגיות שהאנושות תלויה בהמשך קיומן ותפקודן וכן אינו לוקח בחשבון את המשאבים המוגבלים שיש בכדור הארץ כיוון שהשאיפה היא לצמיחה תמידית.

    "האתוס הישראלי מכיר בכך שהכלכלה אינה חזות הכול"

    גם בישראל מכירים בעובדה שההתייחסות למדד הצמיחה לבדו בתכנון לאומי אינה ראויה. לכן, בתהליך שהחל בשנת 2012 והסתיים ב-2015 בעקבות החלטת ממשלה 5255, פותחו מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, בהתאם לתהליך מקביל במדינות נוספות ב-OECD. התהליך הובל על ידי המשרד להגנת הסביבה, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, הסטטיסטיקן הלאומי וגורמים רבים נוספים. תפקיד המועצה הלאומית לכלכלה, לפי החלטת הממשלה, הוא גם להציג בפניה את המדדים הללו והמגמות המסתמנות.

    הצורך במדדי איכות חיים, על פי הדוח "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי" שהוגש לממשלה בשנת 2015, בא לידי ביטוי דרך משל. "קבלת החלטות לאומית המבוססת על מדד אחד, תמ"ג או תמ"ג לנפש, משולה לנהיגה ברכב תוך שימוש במד מהירות בלבד. מד המהירות חשוב. הוא מד חיוני - הוא מלמד על המהירות הכללית של הרכב, אבל הוא אינו מציין כמה רחוק ניתן להגיע במהירות הנוכחית ומה הן ההשלכות של נסיעה במהירות זו. כפי שהמהירות אינה תכלית הנסיעה אלא אמצעי הגעה ליעד, כך גם הצמיחה הכלכלית אינה תכלית המדיניות. שיפור באיכות החיים הוא תכליתה".

    ד"ר גיל הרש מהתכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת וירג'יניה טק, מדגיש כי "האתוס הישראלי מכיר בעובדה שהכלכלה אינה חזות הכול. בין אם זה הדגש על הביטחון, תחושת הערבות ההדדית, או החיבור לטבע, כל אלה משפיעים באופן מובהק על איכות החיים של אזרחי ישראל. מדדים כלכליים סטנדרטים לבדם אינם יכולים לשקף את כל האלמנטים האלה, וראוי שקובעי מדיניות יוכלו לעשות שימוש במדדים שכן משקפים אותם".

    "הקורונה שינתה את חיינו". חוף בוויילס לאחר ההקלות על הסגר (צילום: רויטרס)

    בחודש שעבר מדינת ויילס בבריטניה עשתה צעד משמעותי בכיוון, וחשפה כי היא מתכוונת להתמקד במדיניות כלכלית אשר שמה לה למטרה לשפר את איכות החיים של הסביבה ושל אזרחיה, ורווחתם (Well-being), או בעברית צחה ,שְׁלוֹמוּת - כאשר שלומות מוגדר כמצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית. גורם בכיר בממשלת וילס מסר כי "וירוס הקורונה שינה את חיינו, אך איננו יכולים לחזור לעסקים כרגיל ואנו צריכים תכנית עבור המדינה, שתהיה צודקת, ירוקה יותר ותוביל לשגשוג".

    המדינה מצטרפת לשורה של ממשלות החברות ב-"Well-being Economy Governments". בבסיסה של יוזמה זו עומדת התובנה שהכלכלה צריכה לשרת את האנשים והקהילות ולא להפך. ממשלת ויילס נכנסה לפורום זה על מנת ליישם ביחד עם ניו זילנד, סקוטלנד ואיסלנד את השאיפה המשותפת לספק ולשפר את איכות החיים של תושביהן באמצעות שינוי התפיסה הכלכלית, ועוד מדינות צפויות להצטרף.

    ויילס, כמו גם העיר אמסטרדם, בוחנת את השימוש במודל "כלכלת הדונאט", שהגתה פרופ' קייט רוורת' מאוניברסיטת אוקספורד, שאכן נראה בצורה של סופגניית דונאט. מודל זה מכיר בכך שמשאבי כדור הארץ מוגבלים וסופיים ולכן יש לפעול במסגרתם ולהציב "תקרה אקולוגית" לפעילות האדם על פני כדור הארץ. עם זאת, המודל גם מדגיש את הגבול התחתון שאין לחרוג ממנו - תשתית חברתית ראויה שהינה הבסיס והזכות הקיומית של כל אדם באשר הוא.

    "נשקיע בבריאות הנפש". ראשת ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן (צילום: אי-פי)

    ארגון ה-OECD יצא השבוע עם דוח המשקף תחזיות עגומות לצמיחה הכלכלית בשנים הקרובות. עם זאת, אחת ההמלצות המרכזיות בדוח לממשלות היא לתכנן עכשיו ולהמשיך להשקיע בהתאוששות הכלכלית על ידי הכוונת כספי ציבור עבור חיזוק השלומות והרווחה של האזרחים.

    יישום מדיניות מדדי איכות החיים בפועל מתבטא בחיבור נושאים סביבתיים כלכליים וחברתיים בכל שלבי התכנון, החל מתקציב המדינה וכלה בתכנון פרויקטים ברמה מקומית. למשל, ראשת ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן הדגישה כי ממשלתה "תמשיך להשקיע בפרויקטי תשתית בצורה סביבתית שמורידה את טביעת הפחמן שלהם, כמו גם בפרויקטים של בריאות הנפש, על מנת לתמוך באזרחים ולדאוג שניו זילנד תהיה המקום הכי טוב שהיא יכולה להיות, שהכי טוב לחיות ללמוד ולעבוד בו".

    עוד בוואלה! NEWS

    רה"מ ניו זילנד: מיגרנו את הקורונה, נסיר את כל המגבלות

    לכתבה המלאה

    אין בריאות ללא בריאות נפשית

    לפי עורכת הדין והעובדת הסוציאלית לירון דוד, מנהלת קשרים בינלאומיים בעמותת אנוש, בריאות הנפש הוא אכן נושא שהולך ותופס מקום גם בשיח הציבורי בישראל. "בריאות הנפש מהווה רכיב משמעותי שמשפיע על מדדי איכות החיים ומושפע מהם. עם זאת, לצערנו החיבור של סביבה ברת-קיימא כתומכת בבריאות נפשית פחות מדובר".

    עמותת אנוש מובילה את הדרך ומחברת בין נושאי הסביבה ובריאות הנפש בפרויקטים ייחודיים ברחבי הארץ, למשל פרויקט גינה קהילתית אורבנית אקולוגית בשיתוף החברה להגנת הטבע על גג מרכז העמותה בלב בת ים, "הבית בבלפור". לדברי דוד, "המרכז מספק שירותי שיקום בתחומי החברה, הדיור והתעסוקה לאנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית במימון ובפיקוח משרד הבריאות. המרכז הוא גם מקום מפגש קהילתי. בגינת הגג מתקיימים מפגשי למידה, תהליכי גינון שיקומי, מפגשי חינוך לקיימות, ובמקום אף פועלת חנות חברתית למכירת מוצרים טבעיים מתוצרי הגינה. הפרויקט מאפשר מרחב משמעותי להכלה קהילתית של אנשים עם מוגבלות באמצעות הזדמנויות תעסוקה, חיזוק תהליכי החלמה, אחריות תאגידית וחינוך לקיימות".

    יו"ר ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברהיסוס (צילום: רויטרס)

    האו"ם וארגון הבריאות העולמי קראו לאחרונה לממשלות להשקיע משאבים בבריאות הנפש מתוך תפיסה שאין בריאות ללא בריאות נפשית. דוד טוענת כי "נושא זה חשוב במיוחד כעת כשממשלות מתכננות את היציאה ממשבר הקורונה, שכרוך גם במשבר בריאות נפש מהמשמעותיים שידענו".

    קריאה זו מתחברת גם לקריאה של כ-40 מיליון אנשי רפואה ברחבי העולם, המייצגים יותר ממחצית מהצוותים הרפואיים, להתאוששות כלכלית ירוקה ובריאה מהמשבר בה נכללים תמריצים להתמודדות עם נושאים כגון זיהום אוויר ושינויי אקלים.

    מדינות שפעמים רבות נתפסות כמקור השראה למדיניות ציבורית טובה כמו סקוטלנד, פינלנד ואיסלנד כבר החלו להשתמש במדדי איכות חיים בצורה נרחבת לקבלת החלטות מדיניות. בניו זילנד פרסמו בחודש שעבר את תקציב המדינה תחת הכותרת "תקציב 2020 לרווחה נפשית - בונים מחדש ביחד", ששם במרכזו את נושא הרווחה ואיכות החיים, ובכך מתעדף נושא זה על פני מדדי הצמיחה הכלכלית. פרויקטים ויוזמות הממומנים מתקציב המדינה נדרשים גם להראות כיצד הם תורמים למדדי השלומות, לאיכות החיים ולרווחת האדם, כולל היבטים סביבתיים. לפי ד"ר הרש, "ישראל בהחלט יכולה להצטרף למגמה זו - ואף לקחת חלק פעיל בהובלה".

    הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון

    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully