בית המשפט המחוזי בחיפה קבע אתמול (רביעי) כי השימוש שנעשה בחוק הלאום בדחיית תביעת התלמידים הערבים מכרמיאל "שגוי מהיסוד". נשיא בית המשפט, השופט רון שפירא, הבהיר כי פסיקת בית משפט השלום בקריות על תשלום הוצאות הנסיעה של התלמידים לבתי ספר מחוץ ליישוב הייתה שגויה, הן מעצם קשירתו של חוק היסוד לבירור המחלוקות בהליך בעוד הצדדים לא הזכירו אותו, והן בפרשנות לתכלית החוק והחלת הוראותיו. עם זאת, דחה השופט את ערעור התלמידים מסיבות אחרות.
בכרמיאל ישנם מאות תלמידים ערבים, שחלקם לומד בעיר וחלקם יוצא ליישובים הסמוכים. ב-2018 הוגשה תביעה נגד העירייה מטעם תלמיד יסודי בן 8 ותלמידת גן בת 4, בדרישה להשיב את הוצאות הנסיעה ליישובים סמוכים כדי שיוכלו ללמוד בערבית, שפת האם שלהם, אפשרות שאינה קיימת בעירם.
לקריאה נוספת על חוק הלאום
בבית משפט השלום בקריות, הרשם הבכיר יניב לוזון דחה את התביעה מכמה נימוקים, ואת טענותיהם לאפליה ביטל תוך שציין כי "כרמיאל הינה עיר יהודית שנועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל, והקמת בית ספר בשפה הערבית או מימון הסעות לתלמידים ערביים לכל דיכפין ובכל אתר עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר".
לוזון הפנה לחוק הלאום וקבע כי פיתוח ההתיישבות היהודית וביסוסה הוא ערך לאומי המעוגן בחוק יסוד, שצריך להוות חלק משמעותי במערכת השיקולים העירונית, כולל בנוגע להקמת בתי ספר וקביעת מדיניות במימון הסעות אל מחוץ לעיר. הוא פסק להם הוצאות בסך 2,000 שקלים.
ההחלטה עוררה סערה ציבורית. ועדת הכנסת לזכויות הילד בראשותו של ח"כ יוסף ג'בארין קיימה בעניין דיון מיוחד, אליו זומנו נציגים של עיריית כרמיאל, משרד החינוך, משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי, הנהגת ההורים הארצית, מרכז עדאלה, מרכז מוסאוא, הנהלת בתי משפט, המשמר החברתי, קרן אברהם, המרכז לפלורליזם יהודי והמועצה הלאומית לשלום הילד.
תנועת "עומדים ביחד" קיימה בכרמיאל צעדה ועצרת, בה נישאו נאומים במחאה על ההחלטה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בתשובה לבג"ץ מול בקשה לצרף את פסק הדין המקומם לעתירה כנגד חוק הלאום, ציין כי מדובר ב"פרשנות חוקתית שגויה של חוק הלאום" ואמר כי אין לבטל בשל כך את החוק, אבל יש לערער על קביעת הרשם.
הביקורת הושמעה, הערעור נדחה
השופט רון שפירא דחה את הערעור שהגישו התלמידים על החלטתו של הרשם לוזון, ואמר כי אין סיבה לממן את ההסעות במקרה זה. עם זאת, הוא קבע כי יש להבהיר את פסק הדין ולתקן טעויות שנפלו בו, תוך שהזכיר כי "לא היה מקום להוסיף לעיריית כרמיאל שיקולי מדיניות שהעירייה לא טוענת להם, לא התבססה עליהם ואף מסתייגת מהם בצורה ברורה וחד משמעית".
"לא היה כל מקום לדון במסגרת הליך זה בהוראות חוק הלאום ולעורר מחלוקת שאינה מן העניין", ציין. "למרבה הצער האופן שבו נכרך הדיון בחוק הלאום לפסק הדין נשוא הערעור, מבלי שהצדדים טענו לעניין, עלול לעורר תחושה בקרב הציבור כי מטרת אזכורו של חוק הלאום בפסק דינו של בית משפט קמא, כאמור בצורה שגויה, לא נעשתה למטרת ההכרעה במחלוקת המשפטית שבין הצדדים. האופן שבו מצא לנכון בית משפט קמא לעשות שימוש, שגוי כאמור, בהוראות חוק הלאום עלול גם לגרום לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט".
"רכיב זה של פסק הדין מבוטל", קבע, והוסיף כי "זכותם של המערערים והוריהם לבחור בחינוך בשפה הערבית". לדבריו, אם היו ההורים רושמים את ילדיהם ללימודים מחוץ לכרמיאל במוסדות חינוך רשמיים המצויים ביישובים שבמיפוי הבין-יישובי, לרבות בענה וראמה שם נרשמו, הם היו זכאים למימון הסעותיהם בהתאם להנחיות בחוזר המנכ"ל. אך משבחרו הורי המערערים משיקוליהם שילדיהם ילמדו דווקא במוסדות חינוך לא רשמיים, עליהם לשאת במימון הסעתם ואין בבחירתם כדי לחייב את עיריית כרמיאל להסיעם או לממן את הוצאות נסיעתם. הוא החליט כי לפנים משורת הדין אין צו לתשלום הוצאות בערעור.
ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא, לא התרצה מפסק הדין. "מצער שהשופט שפירא לא העז להעניק לילדים הערבים את זכותם לחינוך שוויוני, משיקולים מפלים", אמר לוואלה! NEWS. "פסק הדין מנסה להתחמק מהכרעה במניעת אפליה. חוק הלאום מעמיק את האפליה, שלא התחילה עם חקיקתו".
ח"כ ג'בארין, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, מסר בתגובה כי "הילדים הערבים בכרמיאל, ובכל היישובים, זכאים לחינוך שוויוני ונגיש בשפת אמם. מצער שפסיקת השופט שפירא אינה מאששת את זכות ברורה זו, אך טוב שבית המשפט המחוזי ביטל חלק בפסק הדין שמסתמך על חוק הלאום הגזעני. אנחנו נמשיך להיאבק למען זכויות האזרחים הערבים והילדים הערבים מול מדיניות גזענית ולביטול חוק הלאום הגזעני והמפלה מספר החוקים".
מארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, נמסר כי: "התיקון שמנסה לעשות השופט רון שפירא למה שראה כפרשנות שגויה של חוק יסוד: הלאום, אינו הופך את החוק ללגיטימי. חוק יסוד זה מעגן משטר של עליונות יהודית, ודי בפרשנות לחוק שהציג היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו לבג"ץ כדי להבין שהוא פסול מיסודו. החוק קובע כעיקרון חוקתי שהגדרת יישוב כבעל אופי יהודי הוא לא רק מתקבל על הדעת, אלא גם רצוי והוא מעודד הקמת יישובים שהוגדרו ככאלה".
עוד הוסיפו כי "לשיטתו של היועמ"ש, זכויות הפרט של האזרח הערבי לא תיפגענה והוא יורשה להתגורר ביישוב יהודי כל עוד אינו מאיים לשנות את אופיו. הדברים נכונים גם באשר לזהותה החוקתית של המדינה, ממנה מודרים האזרחים הערבים כליל - דבר המפר האיסורים המוחלטים של המשפט הבינלאומי, והופך את ישראל הלכה למעשה למדינת אפרטהייד".
מעמותת יוזמות אברהם נמסר כי "כרמיאל היא עיר מעורבת בה חיים יהודים בצד ערבים, ובדיוק כפי שהעירייה דואגת לשירותי חינוך לתלמידיה היהודים כך עליה לדאוג לתלמידיה הערבים. בכל עיר מעורבת צריכים לפעול מוסדות חינוך ערבים עבור התלמידים הערבים תושבי העיר. עד שיקומו מוסדות כאלה, על העירייה להיות אחראית לשיבוצם ולימודיהם של ילדי העיר הערבים במוסדות מחוץ ליישוב. עליה לממן כמובן את כל ההוצאות על הסדר זה. אני מברכים על פסילת השימוש בחוק הלאום להצדקת התנערות העירייה מחובותיה, אולם קוראים לבטל כליל את חוק היסוד הגזעני הזה כולו".