הנגיד נגד הבנקים: נבחן סנקציות אם ההנחות על המשכנתא לא יגולגלו ללקוחות

בנק ישראל הודיע היום (שלישי) כי עד כה, ביטול מגבלת הפריים בשוק המשכנאות, שנכנסה לתוקף לפני שבועיים, לא היטיבה עם הצרכנים ברמה מספקת. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הנחה בשבוע האחרון את הצוות המקצועי בבנק, לבחון ולגבש צעדי מדיניות רלוונטיים, אם הצעד אכן לא יגולגל כמצופה מהבנקים לטובת לוקחי המשכנתאות.

המשמעות של ביטול מגבלת הפריים עליה הכריז בנק ישראל בחודש דצמבר בשנה שעברה היא שכעת שני שליש מהמשכנתא יכולה להיות צמודה לריבית פריים, הריבית הזולה ביותר במשק. מדובר בחיסכון של מאות שקלים למשקי בית לחודש, עם זאת הסיכון ללווים יהיה גדול יותר, משום שמדובר בריבית המאופיינת בתנודתיות גבוהה. ריבית פריים היא ריבית בנק ישראל העומדת כיום על 0.1% בתוספת 1.5%.

מאז יוני 2011 ריבית פריים נמצאת במגמת ירידה מהרמה של 4.75% עד לרמתה הנוכחית של 1.6% בחודשים האחרונים. ניתן להניח כי בבנק ישראל לא צופים עליית הריבית בתקופה הקרובה, ולכן מעדיפים להקל על משקי בית על ידי הוזלת התשלום החודשי מתוך הבנה שהסיכוי שהריבית תעלה הוא נמוך יחסית.

השינוי בריבית נכנס לתוקף החל מ-17 בינואר לגבי משכנתאות חדשות ובסוף פברואר ייכנס גם לגבי משכנתאות קיימות. המהלך של בנק ישראל היה אמור להביא בשורה משמעותית לכל משקי הבית נוטלי המשכנתאות בישראל, הרפורמה נועדה לפתוח את השוק לתחרות ולהביא להוזלת ההחזר החודשי במאות שקלים. אלא שבפועל הבנקים העלו את הריביות במסלול הפריים וכן במסלול הריבית הקבועה, כך שבפועל ההוזלה הפכה ללא משמעותית.

אמש פנה ח"כ שלמה קרעי מהליכוד אל המפקח על הבנקים בטענה כי הבנקים "חותרים לערך המטרה של התשלום החודשי טרום הרפורמה, תוך עיוות פערי הריביות, ללא שום קשר לפרמיית הסיכון הרלבנטית". קרעי הסביר כי על פי נתוני איגוד יועצי המשכנתאות שהגיעו לידיו, הבנקים מעלים את הריבית על כל מסלול שני שליש הפריים כך שבפועל התשלום החודשי לא מוזל באופן משמעותי, ולעיתים אף מתייקר.

כך לדוגמה, הריבית הממוצעת שניתנה להלוואה של מיליון שקל ל-25 שנה תחת מגבלת שליש הפריים, עם שליש משתנה כל חמש שנים צמודה ושליש קבועה צמודה, הייתה 2.54% ותשלום חודשי של כ-4,521 שקלים. לאחר הרפורמה, הריבית הממוצעת שניתנה לאותה הלוואה לדוגמה, עם שני שליש פריים ורק שליש קבועה צמודה, הייתה 2.48% ותשלום חודשי של 4,478 שקל. 

בדוגמה הזו הבנק לקח כמעט את כל הפרש הריביות שבין משתנה כל חמש צמודה לבין החלק בריבית הפריים ופרס אותו על פני שני השלישים שנלקחו עכשיו בריבית פריים. כך שריבית בחלק הפריים שהייתה במקור פריים מינוס חצי, כלומר 1.1% על השליש, הפכה להיות פריים פלוס 0.4 שזה 2%. במקום שהתשלום החודשי יקטן במאות שקלים, הוא קטן רק בכמה עשרות שקלים, כשללקוח נוסף מרכיב הסיכון הגלום בחלק הפריים.

לדברי ח"כ קרעי, "אין שום סיבה בעולם, חוץ מניסיון להמשיך את עושק הציבור שהתחיל במגבלת שליש הפריים, להעלות את הריבית ביחס לריבית הפריים. הסיכונים הגלומים בלקיחת שליש מהמשכנתא בפריים הם אותם סיכונים הגלומים בלקיחת שני שליש מהמשכנתא בפריים. העלאת הריבית, היא שימוש ציני בכוח המופרז שיש לשחקנים בשוק הבנקאי, לרעת הציבור".

יונתן ברלינר, מהתאחדות יועצי המשכנתאות, תקף את הבנקים על התנהלותם. הוא אמר כי "זו פעם ראשונה שבנק ישראל מגיב באופן ישיר על נושא של מדיניות תמחור בשוק חופשי. זה מראה שכנראה יש כאן כשל שוק הפעם משמעותי, והבנקים הלכו הפעם צעד אחד רחוק מידי".

"אם בשבוע הראשון הם עוד 'בדקו את השטח' בזהירות, עכשיו, ברוב הבנקים למשכנתאות, זה כבר ממש על השולחן באופן רשמי - לקוח שמבקש יותר משליש במסלול הפריים, הריבית שלו תעלה", אמר והוסיף כי "למעשה, יש כאן ניצול של חוסר ההבנה של הציבור במדיניות התמחור של מסלול הפריים".

לדבריו, "מבחינה שיווקית הבנקים בעצם אומרים לעצמם 'אם הלקוח היה מוכן לשלם על מסלול בריבית משתנה או קבועה 3.5%, אז עכשיו במקום זה הוא ישלם על הפריים 2%' בעוד שלמעשה הריבית במסלול זה אמורה להיות נמוכה בהרבה".