"רגרסיה והתקפי זעם": הסגר הוארך, וההורים לילדים בגן אובדי עצות

הורים לילדים בגילאי גן הביעו היום (שני) תסכול וכעס על החלטת הממשלה אמש להאריך את הסגר עד ליום שישי הקרוב. לצד העובדה שהסגר מצריך מהם לשמור על הילדים בעצמם, לעתים על חשבון העבודה ואף לרדת בהיקף המשרה - ההורים מודאגים גם מההשלכות הנפשיות של הסגרים הממושכים. בנוסף, הדיון על למידה מרחוק מעורר מחלוקת חריפה בין משרד החינוך והגננות למשרד האוצר, שמאשים את שר החינוך יואב גלנט בפתרונות שווא.

בישראל יש כחצי מיליון ילדים בני 6-3 שייעדרו מהגנים העירוניים במהלך הסגר. כמו יתר הילדים ובני הנוער, הם לומדים מרחוק. אלא שבניגוד לבתי הספר, שם הלמידה מתקיימת בפועל וניתן להתווכח על יעילותה, בגילאי הגן שיעור ההשתתפות של הילדים הוא נמוך במקרים רבים, ולעתים אף מדובר בילדים בודדים המתחברים לזום.

"לילדים יש התפרצויות בכי והם מתעוררים יותר בלילה, מה שלא היו לפני כן", מספרת אפרת ארבל, אם לארבעה ילדים בגילאי הגן. היא מספרת על רגרסיה בגמילה מחיתולים וצריכה עודפת של ממתקים וג'אנק פוד. "הילדים נחשפים המון למסכים, כי אנחנו צריכים לעבוד במקביל. הם שואלים כל הזמן מתי חוזרים לגן ולמה אי אפשר ללכת לכל מיני מקומות שהיינו מבלים בהם בעבר. באופן כללי קשה לנו ההורים לגלות סמכות הורית כמו שהיינו רוצים. אנחנו עייפים, מותשים ומיואשים".

מיטל רון אל, אמא לשתי בנות בגילאי הגן, זיהתה גם היא רגרסיה אצל ילדיה. "הנזקים הנפשיים של הילדים הם נוראיים בעיניי. יש רגרסיות בכל התחומים, אני מרגישה את זה בחצי שנה האחרונה מבחינת הגמילה ממוצץ, מחיתולים, מכל הבחינות. הילדים מתחרפנים. המצב הוא לא נורמלי. בעלי בחל"ת ומחפש עבודה, וזה מאוד קשה כשהילדים הקטנים כל היום בבית".

ברוב מדינות העולם מערכת החינוך פועלת גם כשיש סגר. זאת מתוך הבנה כי התחלואה נמוכה יותר בגילאים הצעירים, נגרם נזק רגשי משמעותי לילדים שסגורים בבית לתקופה ממושכת וכי סגירת מערכת החינוך מזיקה למשק שכן היא משביתה את ההורים ופוגעת ביכולתם לעבוד.

"כנראה שלרוב הילדים לא קורים דברים טובים מזה שהם סגורים בבית, בזמן שהוריהם צריכים להיות גם וגם", אמרה אורית דרור-לוי, מנהלת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך. "ברור שזה לא מצב מועיל לילדים. סביר להניח שלרוב הילדים זה מזיק מהבחינה הנפשית. אבל יש גם לקחת בחשבון את מצב התחלואה, אני לא אומרת שצריך לפתוח את הכל".

דרור-לוי מפרידה בין שתי שכבות הגיל - לידה עד גיל 3 היא שכבת הילדים שנמצאים ברובם במסגרות הלא מפקוחות, וגילאי 6-3 היא שכבת הילדים השייכים לגנים עירוניים תחת הפיקוח של משרד החינוך. "בעוד שבגילאים האלה אני רואה שהמערכת מתפקדת, בגילאי לידה עד שלוש אני רואה קריסה טוטאלית של המערכת, והילדים וההורים קורסים איתם".

"עד שגילאי לידה עד שלוש לא יהיו במערכת חינוכית של משרד החינוך לא נצליח לטפל לא ברמה שיטתית ולא ברמה המעמיקה בבעיות שנוצרות בגיל הרך", היא אומרת. "מה שאנחנו רואים עכשיו זה חוסר האונים של ההורים בסגרים ללא שום הדרכה מקצועית - איך מתמודדים נכון עם שעות מרובות של בית בלי להיות בחוץ".

"אם הילדים בגילאים האלה היו בתוך מערכת החינוך עם המעטפת המחשבתית של הצוות הפסיכולוגי והפדגוגי, של אנשי מטה של גננות מקצועיות, אז אפשר היה לראות איך להיענות לחוסר האונים הזה", דרור-לוי מוסיפה. "בהינתן המצב שמדובר במערכת כל כך מפוצלת ולא מספיק מקצועית אי אפשר להגיד מה עושים".

לדברי דרור-לוי, "גם בקרב גילאי 6-3 יש מצוקות, וזה נכון שאנחנו נמצאים בסגר מרוב מדינות ה-OECD - אבל אני חושבת ששם לפחות יש מי שמפקח ומתווה מה עושים. יש שירות פסיכולוגי, יש גננות שלמדו לפחות לתואר ראשון, אני דווקא מתפעלת מהדרכים היצירתיות בהן הגננות פועלות בימי סגר, יש פיקוח והדרכה, הגננת לא לבד. יש מערכת שלמה שעובדת על הדבר הזה. אני מתרשמת לטובה. אני רואה שם מערכת מתפקדת".

למרות המאמץ של הגננות, ילדים רבים בגילאים 6-3 לא ששים לשתף פעולה עם שיחות הזום שמתקיימת פעם בשבוע. בנוסף לכך, גננות שולחות מדי יום סרטונים קצרים עם הפעלות שונות. "מתחילת הסגר היו שני זומים של קבלת שבת. בשבוע האחרון, הבת שלי לא רצתה להתחבר וויתרתי. פעם אחת היא התחברה, אבל אפילו לא רצתה להסתכל על התמונה", מוסיפה אל רון. "פעם אחת הייתה שיחת וידאו עם הגננת, והילדה לא רצתה לדבר, אז אני דיברתי".

זה כמובן לא המקרה היחיד. הורים רבים מספרים על חוסר היעילות של הלמידה מרחוק לגיל הרך ומבקשים לבטל אותה על חשבון הימים בקיץ או בחגים כשהמשק ייפתח. לדברי הנהגת ההורים, בידיהם סקר שמצביע על כך כי 80% מההורים סבורים שיש לעשות כך. סיגל שפיץ טולדנו, יו"ר ועד הגנים בהנהגת ההורים הארצית, אמרה כי "הסקר שהרצנו בקרב הורי הגנים שהראה בצורה ברורה כי עיקר ההורים מעדיפים למידה בגנים בהמשך ועצירת הלמידה מרחוק בגנים לאלתר".

היא מוסיפה: "ההורים לא מאמינים בלמידה מרחוק בגנים, היתרונות שלה קטנים מאוד, אם בכלל. הורים מדווחים שהיא אף מקשה עליהם ביומיום, בהתנהלות המשפחתית, בייחוד אם יש כמה ילדים ותלמידי בית ספר. לחלק נכבד מהמשפחות גם אין מחשב לתת לילד ובכל מקרה הלמידה מרחוק בגנים לא יכולה להצליח ללא עזרת ההורים שנאלצים גם לעבוד במקביל. זהו מצב בלתי אפשרי לאף אחד מן הצדדים. בפועל גם לא אפשרי עבור הגננות".

למרות זאת, הגננות מועסקות בהיקף משרה מלא ולא הוצאו ל"הסדר" עם המדינה (חל"ת לעובדי המדינה). במשרד החינוך הסבירו כי השמירה על הקשר הרגשי עם הילדים בזמן הסגר היא קריטית. באוצר טוענים כי מדובר בחוסר הרצון ואי היכולת להתמודד עם ארגוני המורים שהתחייבו כי המורים, הגננות והסייעות לא יוצאו לחל"ת בזמן הסגרים, יקבלו שכר מלא ולא יצטרכו להשלים יום אחד בחופשים מהלימודים.

באוצר הבינו את מורכבות המצב. לדברי גורם במשרד, "גם אם הגננת עובדת במשרה מלאה כדי להעביר את כל הפעילויות, זה לא משהו שיורד להורים. זה כמו פול גז בניוטרל. המדינה היתה צריכה לאפשר למידה בגילאים הצעירים. ברגע שהחליטו לא לעשות את זה, אין מה להפעיל את המערכת בגילאים הצעירים, זה מיותר לחלוטין. היה צריך להוציא את המורים ואת הגננות להסדר של המדינה. זה משהו הזוי ולא קשור בעליל שסייעת או גננת צריכה לעבוד בזום".

באוצר מזכירים כי כאשר המשק ייפתח ויתעורר הצורך במסגרות הקיץ, קיים חשש כבד שלא יימצא לכך תקציב. לפני כמה ימים הודיע שר החינוך יואב גלנט כי הוא מתכוון להפעיל מסגרות לימודיות לגיל הרך ולגייס לצורך כך אלפי עובדי הוראה, שכן המורים והגננות של משרד החינוך יהיו בחופשת קיץ.

לדברי גורם באוצר, "לכל השיח של גלנט אין שום כיסוי. אם הוא היה מספיק רציני הוא כבר היה מעלה מזמן את העניין הזה ומחפש פתרונות כמו שהצענו לו. הוא נמנע מלחפש פתרונות יותר יצירתיים, הוא יכול היה לקבל החלטה שמפסיקה את הלמידה מרחוק ואז לא הייתה ברירה אלא להגיע להסכמה עם ארגוני המורים, אבל בטח הם לא היו מקבלים את השכר המלא. היו מלמדים בחופשות".

לפי הערכות במשרד האוצר, משרד החינוך היה יכול לחסוך כמיליארד שקל אם היה מוציא לחל"ת את הגננות, הסייעות ואת המורים בכיתות א'-ב'. גם במקרה של "הסדר" עם הגננות, המדינה הייתה משלמת דמי אבטלה בגובה 70%, אלא שאז לא היה צורך לגייס אלפי עובדי הוראה שמסתמן כדי שיעבדו בקיץ, כי המורים והגננות של משרד החינוך היו יכולות להחזיר שעות.

לדברי ענת דדון, יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים: "מתווה הלמידה מרחוק הוכיח את עצמו בבתי הספר ובגני הילדים. המתווה מאפשר לילדים להישאר במסגרת חינוכית, לשמור על רצף של מגע עם ילדים בני גילם ועם צוות חינוכי קבוע, מאפשר הקנייה של ערכים ורכישת ידע בסיסי - דבר שנחוץ הן ברמה הפדגוגית והן ברמה הפסיכולוגית. כל הגורמים המקצועיים רואים בלמידה מרחוק גלגל הצלה לילדים שיושבים בבית, ורק במשרד האוצר מתנגדים משיקולים כלכליים. הם מעוניינים לבטל חופשות במקום להפעיל את בתי הספר של החופש, שהוכיחו את יעילותם, אך ורק כדי לחסוך על גבן של הגננות. לא נאפשר זאת ולא נוותר על ימי חופשה".

שרון רוגוז'ינסקי, גננת וחברה בארגון הגננות מבית ההסתדרות הלאומית, הצטרפה לגברי דדון: "אני חושבת שהלמידה מרחוק חיונית ביותר במצב הקיים ואפשר גם ליהנות ממנה. הילדים מחכים לשוחח איתי ולפגוש את החברים בזום. לעתים זה בקבוצות קטנות ולעתים רובם נמצאים. אני חייבת לציין שלרוב לא כולם מצטרפים. ההורים בגן שלי משתפים פעולה, ומי שלא - אני דואגת לשוחח באופן אישי ולבדוק שהכול בסדר ולהסביר את החשיבות. חיוך אחד של ילד שווה לי הכול".

לדבריה, "ההכנות לזום ולפעילות הם לא פשוטות וגם השיחות אבל המחיר משתלם מפני שתארו לכם חודש שלם בלי קשר של הגננת עם הילדים ובלי שיפגשו את החברים אפילו במסך. הם יוצרים, מראים, משתפים ושומרים על קשר. הלמידה מרחוק הכרחית במיוחד בגיל הרך".

ממשרד החינוך נמסר בנוגע לבתי הספר של החופש הגדול, והטענה כי מוטב היה להפסיק את הלמידה מרחוק לגיל הרך ובכיתות הנמוכות ולקיים את הלמידה בחופשות ובחגים, כי "במשרד החינוך גינו את דבריו של הגורם עלום השם, אשר בוחר במכוון להתעלם מעבודתם של מורי ישראל שמעת שפרץ נגיף הקורונה עושים לילות כימים כדי לתת מענים לבעיות רגישות ומצוקות חברתיות שנפערו עקב משבר הקורונה.

"לצד זה, הם עובדים במסירות ובנחישות כדי לתת להם מסגרת לימודית רציפה וסדירה. מצער שאותו גורם בחר להסתתר ולהשמיע קולות חורקים, סיסמאות ואמירות פופוליסטיות שנועדו לפגוע בעבודתם של עובדי ההוראה. ראוי שאותו גורם עלום יתגייס לקדם את ילדי ישראל, במקום לחבל בעבודת החינוך".

בנוגע לטענות ההורים כי הלמידה מרחוק לגיל הרך אינה יעילה, נמסר בתגובה: "במשרד החינוך דוחים את הטענות על הסף, ומציינים כי הלמידה מרחוק אשר מתקיימת בגנים הותאמה לצרכים של הילדים, ולכן היא מתבססת על שמירת קשר אישי. בהתאם לזאת, הגננת שוקדת על תכניות עבודה קבוצתיות ופרטניות, מקיימת מפגשים עם הילדים בקבוצות קטנות או במתכונת של מפגש פרטני לשם השלמת פערים. כמו כן, היא מקיימת מפגשים ועדכונים עם ההורים ומשלימה את המענים בהתאם לצרכים המשתנים בכיתת הגן. מתכונת זו הוכיחה כבר בסגרים הקודמים שיש בה כדי לתרום להשתלבותו המחודשת של הילד בפעילויות הגן מיד עם החזרה מהסגר".