צבא מיאנמר תפס הלילה (שני) את השלטון ועצר את מנהיגת המדינה זוכת פרס נובל שלום, אונג סן סו צ'י, הנשיא וין מיין ובכירים נוספים במפלגת השלטון "הליגה הלאומית לדמוקרטיה". הצבא הכריז על מצב חירום למשך שנה ועל העברת סמכויותיה של מנהיגת המדינה למפקד הצבא, מין אונג הלאינג. הם מסרו כי המהלך בוצע כתגובה ל"הונאת בחירות".
בימים האחרונים הלך וגבר המתח בין השלטון האזרחי לצבא בעקבות הבחירות האחרונות שנערכו בנובמבר, שלטענת הצבא זויפו, והעלה את החשש מפני הפיכה. בשבת הגיבו בצבא לחששות, ומסרו כי יגנו על החוקה ויפעלו על פי החוק. ועדת הבחירות של מיאנמר דחתה את טענות הצבא על זיופי קולות, ואמרה כי לא היו טעויות גדולות במידה שתשפיע על אמינות ההצבעה.
השבת השליטה הצבאית במדינה באה כעשור לאחר שהצבא ויתר על אחיזתו בשלטון בתום חמישה עשורים. הוא העביר בהסכמה חלק מכוחו לאזרחים ואפשר לערוך בחירות שאת תוצאותיהן קיבל בשנת 2015 - שבהן ניצחה הליגה הלאומית לדמוקרטיה. עם זאת, הצבא נותר למעשה הגוף החזק במדינה. החוקה שומרת 25% מהמושבים בפרלמנט לצבא ואת השליטה בשלושה משרדים מרכזיים בממשל.
לקריאה נוספת בנושא
רשתות הסלולר והאינטרנט נפלו לפחות בשתי ערים מרכזיות במדינה, וכמה עיתונאים מקומיים הסתתרו מחשש שהדיווח שלהם עלול לפגוע בביטחונם. רשת הטלוויזיה הממלכתית הודיעה בפוסט בפייסבוק כי אינה יכולה לשדר בגלל בעיות טכניות ועד ראייה סיפר כי חיילים הוצבו מחוץ לבית העירייה בעיר המרכזית של מיאנמר, יאנגון. כמו כן, טיסות הפנים הופסקו.
סו צ'י קראה הבוקר לציבור שלא לקבל את נסיון ההפיכה ולצאת למחות. בהודעה שיצאה מטעם מפלגתה והוכנה מראש לפני המעצרים, נכתב בשם המנהיגה העצורה כי "מטרת פעולות הצבא הן להשליט מחדש שלטון דיקטטורי".
מוקדם יותר, דובר מפלגת השלטון, מיו ניונט, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס בשיחת טלפון מעט לאחר המעצרים כי הוא "רוצה לקרוא לעם לא להגיב בפזיזות ורוצה שהם יפעלו על פי החוק", והוסיף כי הוא מאמין שייעצר בעצמו. לאחר מכן, הסוכנות לא הצליחה ליצור עמו קשר.
תומכי הצבא חגגו את ההפיכה, וחצו את העיר יאנגון במשאיות כשהם מנופפים בדגלים, אך פעילים דמוקרטים היו מזועזעים.
"המדינה שלנו הייתה ציפור שרק למדה לעוף. עכשיו הצבא שבר את הכנפיים שלנו", אמר סי ת'ו טון, סטודנט ופעיל למען הדמוקרטיה.
מנהיגת המדינה העצורה, סו צ'י בת ה-75, זכתה בפרס נובל לשלום בשנת 1991. היא עלתה לשלטון לאחר שמפלגתה זכתה בבחירות שנערכו בשנת 2015, לאחר ששהתה עשרות שנים במעצר בית בשל מאבקה למען דמוקרטיה, שהפך אותה לאייקון בינלאומי.
מעמדה בעולם נפגע לאחר שמאות אלפי בני רוהינגיה ברחו מהמדינה בגלל פעילות הצבא במדינת ראכין בשנת 2017, אך היא נותרה פופולרית מאוד בתוך המדינה. סו צ'י הכחישה כי המיעוט המוסלמי עבר רצח עם בידי הצבא, והגנה על המדינה במהלך דיונים בנושא בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
"אנחנו קהילת הרוהינגיה מגנים בתקיפות את הניסיון המרושע להרוג את הדמוקרטיה", אמר מנהיג מקרב קהילת הפליטים דיל מוחמד בשיחת טלפון עם רויטרס. "אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית לפעול ולהשיב את הדמוקרטיה בכל מחיר".
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש גינה בחריפות את מעצרם של סו צ'י ויתר הבכירים וקרא להנהגה הצבאית "לכבד את רצונם של אנשי מיאנמר". דובר הארגון סטפן דוג'ריק הוסיף כי "ההתפתחויות הללו מהוות מכה קשה לרפורמות הדמוקרטיות. כל המנהיגים חייבים לפעול למען האינטרס הגדול יותר של הרפורמה הדמוקרטית של מיאנמר, לנהל דיאלוג, להימנע מאלימות ולכבד באופן מלא את זכויות האדם וחירויות היסוד".
גם מארצות הברית נשמעו גינויים. שר החוץ אנתוני בלינקן הבהיר כי ארצות הברית מוטרדת מהמצב וקרא למנהיגי הצבא "לשחרר את כל פקידי הממשלה ומנהיגי החברה האזרחית, ולכבד את רצונם של תושבי בורמה כפי שהתבטא בבחירות הדמוקרטיות ב-8 בנובמבר". הוא הדגיש כי "ארצות הברית עומדת עם תושבי מיאנמר בשאיפותיהם לדמוקרטיה, חופש, שלום ופיתוח. על הצבא להפוך את הפעולות הללו באופן מידי".
דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי אמרה כי "ארצות הברית מתנגדת לכל ניסיון לשנות את תוצאות הבחירות האחרונות או לעכב את המעבר הדמוקרטי של השלטון", והוסיפה כי יפעלו "נגד האחראים לכך אם צעדים אלה לא יבוטלו".
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון גינה את ההפיכה וקרא לשחרורם של סו צ'י ושל יתר ההנהגה האזרחית הכלואה. "יש לכבד את רצון העם ולשחרר את המנהיגים האזרחיים", צייץ ג'ונסון, שארצו הייתה השליטה הקולוניאלית בבורמה.
ממשלת אוסטרליה הודיעה כי היא "מודאגת מאוד מהדיווחים שצבא מיאנמר מנסה שוב להשתלט על מיאנמר" וקראה לשחרור מידי של המנהיגים העצורים שלא כדין.
מדינות אחרות באזור, בהן תאילנד, קמבודיה והפיליפינים שהשלטונות בהן זוכים לביקורת על כך שהם לא דמוקרטיים, אמרו כי מדובר בעניין פנימי של מיאנמר.
סין מסרה תגובה שקולה. "אנחנו מודעים למה שקורה במיאנמר ואנחנו בהליך של הבנה נוספת של המצב", אמר דובר משרד החוץ של סין בתדרוך יומי. "סין היא שכנה ידידותית של מיאנמר. אנחנו מקווים שכל הצדדים במיאנמר יכולים לגשר על הפערים ביניהם באופן ראוי לפי החוקה והחוק ולהבטיח יציבות פוליטית וחברתית".
"מדינה שנמצאת במלחמה עם עצמה"
מוריי הייברט, מומחה בדרום-מזרח אסיה בצוות החשיבה המרכזי למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, הסביר כי ההתפתחות במיאנמר תהווה אתגר לממשל של נשיא ארצות הברית החדש ג'ו ביידן.
"ארצות הברית הצטרפה בשישי למדינות אחרות בקריאה לצבא שלא להמשיך הלאה עם איומי ההפיכה. סין תעמוד לצד מיאנמר, כפי שקרה כשהצבא גירש את הרוהינגיה מהמדינה", אמר. "ממשל ביידן אמר שיתמוך בדמוקרטיה ובזכויות אדם. אבל על הקצינים הצבאיים הבכירים כבר הוטלו סנקציות ולכן לא ברור מה בעצם ארצות הברית יכולה לעשות במהירות".
ג'ון סיפטון, מנהל אזור אסיה של ארגון זכויות האדם Human Rights Watch, אמר כי צבא מיאנמר מעולם לא נכנע לשלטון אזרחי וקרא לארצות הברית ולמדינות אחרות להטיל "סנקציות כלכליות נוקשות וישירות" על ההנהגה הצבאית והאינטרסים הכלכליים שלו.
"הדלתות פשוט נפתחו לעתיד אחר, כמעט באופן ודאי אפל יותר", אמר ת'אנט מינט-יו, היסטוריון של מיאנמר שכתב כמה ספרים על המדינה. "מיאנמר היא מדינה שנמצאת במלחמה עם עצמה, שטופה בנשק, ומיליונים בקושי מסוגלים להאכיל את עצמם. ונמצאת במחלוקת עמוקה בנושאים דתיים ואתניים".