לימודים בימי קורונה

לא רק הזום: שחיקה, פערים ותוכנת מעקב הופכים את הבחינות לסיוט לסטודנטים

תחת משטר הלמידה מרחוק, כשבעיות תשתית והיעדר תנאים מקשים עוד יותר על הלמידה למבחנים מבשנים רגילות, הסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה מלינים גם על תוכנה חדשה שהם נדרשים להתקין במחשביהם הפרטיים כדי למנוע העתקות. "נכנסנו לתקופת בחינות בסגר - והפערים החמירו"

בווידאו: הפגנת סטודנטים בדרישה להפחית את שכר הלימוד (צילום: "שכחו אותי בבית")

תקופת הקורונה שינתה את שגרת הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות מקצה לקצה והפכה את תקופת מבחני סוף הסמסטר - שכבר בעיצומן - למשימה מאתגרת במיוחד. הסטודנטים מספרים על קושי להתמודד עם כמות החומר שמועבר באמצעות הוראה מקוונת, בעיות תשתית במעונות ושחיקה כללית מהלמידה מרחוק לאורך פרק זמן משמעותי בתואר.

גם המבחנים נערכים בתקופה זו מרחוק, בבתיהם של הסטודנטים, ובחלקם תוכנת המעקב "תומקס" החליפה את המשגיחים המסורתיים. ארגוני סטודנטים מוחים על השימוש בתוכנות בטענה כי הן פוגעות בצורה לא מידתית בפרטיותם, מסכנות את אבטחת המידע האישי שלהם ואת מחשביהם ושחובת השימוש בהן עומדת בניגוד לזכויותיהם.

"התסכול מאוד מובן", אמרה שי פודולר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. "לא נרשמנו לאוניברסיטה בשביל שיגידו לנו להתקין על המחשבים האישיים שלנו תוכנות שאנחנו לא בטוחים מה טיבן ושעוקבות אחרי לאן שהעיניים שלי הולכות".

עוד בוואלה!

ותודה לקורונה: ההזדמנות הגדולה של מערכת החינוך ביום שאחרי המגיפה

לכתבה המלאה
שגרת הלימודים השתנתה מקצה לקצה. הפגנת סטודנטים בתל אביב, אוקטובר (צילום: ראובן קסטרו)

התוכנה נועדה לסייע למוסדות ולמרצים לשמור על "טוהר הבחינות", או במילים אחרות - למנוע העתקות. על מנת להשתמש בה, נדרש הנבחן להתקין את התוכנה על המחשב, ובזמן הבחינה היא חוסמת את הגישה לאתרים או יישומים שלא הוגדרו על ידי המרצה כנגישים בעת הבחינה, ומתעדת וידאו ואודיו של כל משך הבחינה. עם סיום הבחינה, היא מאפשרת ניתוח של הצילום והתיעוד והצפת התראות למשגיח האנושי.

לפי מיפוי שפרסמה התאחדות הסטודנטים הארצית, שלוש אוניברסיטאות - הפתוחה, בר אילן והעברית - עושות שימוש בתוכנות בקרה לשם פיקוח על בחינות, שאינן זום. זאת בנוסף לשמונה מכללות ציבוריות. מהמסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי פחות מ-10% מהבחינות המקוונות בכל המוסדות נעשות תוך שימוש בתוכנת חסימה כלשהי.

הטענות הגיעו לכנסת

תלונותיהם של הסטודנטים הושמעו בסוף ינואר בהרחבה בוועדת החינוך, התרבות והספורט, שדרשה מהמוסדות האקדמיים לא לעשות שימוש בתוכנת תומקס לצורך פיקוח על הנבחנים. ההחלטה התקבלה בעקבות דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הנושא, בו הובאה התנגדות הרשות להגנת הפרטיות לבחינות דרך התוכנה.

"יש לבחון את השימוש בחלופות אחרות לבחינה ככל שהדבר ניתן", נכתב. "אם לא ניתן לקיים חלופת בחינה, יש לבחון את המידתיות של היישום הטכנולוגי שנועד לפקח על טוהר הבחינה אל מול פוטנציאל הפגיעה שלו בפרטיות הנבחנים. בין השיקולים: חשיבות הבחינה לציון בקורס, רמת החשש להעתקה ותרמית ועוצמת הפגיעה בפרטיות".

"יש לבחון את המידתיות של היישום הטכנולוגי". יו"ר ועדת החינוך שפע, השבוע (צילום: אתר רשמי, שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

לדברי ח"כ קטי שטרית (הליכוד), שיזמה את הדיון, אין נוהל אחיד וכל מוסד אקדמי עושה כראות עיניו, ללא התחשבות בסטודנטים. "מדובר בתוכנת מעקב שמזהה צללים. יש סטודנטים שהם הורים, ואם הילדים או הכלב או החתול נכנסים בטעות לפריים, הסטודנט יוצא באופן אוטומטי מהמבחן. יש לי גם עדויות של סטודנטים שהתוכנה הרסה להם את המחשב". עוד אמרה כי סטודנטים מבוגרים מתקשים בהפעלת התוכנה, ושקיימת אפשרות שמידע סודי ששמור במחשב ידלוף לחברה החיצונית.

ממשרד המשפטים נמסר בישיבה כי הסטודנטים נדרשים לחתום על הסכמה לשימוש בתוכנות מעקב במבחנים, אך המוסד צריך להציע להם חלופות. אם אין חלופות, מדובר בהפרת הסכם ובפגיעה בפרטיות.

"הקורונה מגדילה את הפערים"

במקביל, הסטודנטים מלינים על הקושי הכרוך בלימודים לתואר אקדמי באופן מקוון. "כבר סמסטר שלישי שאנחנו לומדים מרחוק, אנחנו מכשירים כאן דור קורונה. יש כאן סטודנטים שהתחילו במרץ ולא ראו את הקמפוס, ואלה הסטודנטים שיש להם אתגרי למידה הכי גדולים כי הם לא יודעים מה זה אוניברסיטה. גם אין את היכולת ליצור חברויות, להכיר אנשים ללמוד איתם, וגם הלמידה בזום היא מאוד קשה", סיפר נתנאל פל, יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן.

"הקורונה מגדילה את הפערים בין סטודנטים בתוך הקמפוס, כמו סטודנטים הורים, סטודנטים שאין להם תשתית טכנולוגית טובה או תנאי בחינה שקטים בבית. המצב החמיר כשנכנסנו לתקופת בחינות כשיש סגר. ולכן הייתה חשיבות גדולה לצמצם פערים ככל הניתן. חוסר האחידות יוצר אי-שוויון גם בין סטודנטים בקמפוסים שונים. ובטווח הרחוק הדבר החשוב ביותר יהיה לסגור את הפער וליצור אחידות בהתאמות ובסיוע לציבור הסטודנטים", הוסיף פל.

לדבריו, האתגר הגדול ביותר ניצב בפני סטודנטים עם ילדים. "איך אפשר ללמוד לבחינה ולהיבחן כשאין מסגרות לילדים קטנים? אנחנו לא רוצים להגיע למצב שציוני הסטודנטים של 'מחזור קורונה' ייפגעו".

"אנחנו מכשירים כאן דור קורונה". פל (צילום: באדיבות המצולמים)

גם פודולר, סטודנטית למשפטים, מודאגת מאי-השוויון בין הסטודנטים שהפך בולט יותר בתקופת הקורונה. "מי שהכי מתקשה בלימודים אלה הסטודנטים שאין להם את האמצעים הטכנולוגיים לרשותם, נגיד כאלה שגרים אצל ההורים ואין להם בהכרח חדר ללמוד בו או מחשב שהוא שלהם. יש גם את סוגיית הסטודנטים ההורים - כמעט בלתי אפשרי ללמוד כעת למבחנים כשיש ילדים קטנים בבית ללא מסגרות".

בנוסף לכך, היא טענה כי במעונות הסטודנטים של האוניברסיטה עדיין קיימות בעיות תשתית ולא מעט מהמתגוררים בהם חווים בעיות חיבור מפעם לפעם. "התשתית במעונות כרגע לא מאפשרות חיבור של כל הסטודנטים שגרים שם להיות במקביל. בחלק מהמקומות נעשתה עבודת תשתיות שהצליחה לפתור את הבעיה ובחלק עדיין לא סיימו את עבודות התשתיות", סיפרה.

הדיווחים המתקבלים באגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית מצביעים על בעיות חיבור קשות בכפר הסטודנטים ובמעונות גבעת רם, הפוגעות לפי ההערכות באלפי סטודנטים. "כשהאינטרנט קורס בזמן הלימודים, או יותר גרוע באמצע המבחן, זה ממש מפחיד, כי כל דקה חשובה", הסבירה פודולר. "אין כזה דבר תוספת זמן, אבל לפחות הגענו למצב שלא פוסלים מבחנים כמו שקרה בשנה שעברה".

"כמעט בלתי אפשרי ללמוד כעת למבחנים". פודולר (צילום: אתר רשמי, דנה קציר)

באוניברסיטת בר אילן מסרו כי "רוב הקמפוס לא נבחן בתומקס, ורק 4,000 מתוך 18 אלף מבחנים נערכים באמצעות תומקס, שאמורה לתת פתרון בפקולטות שבהן צריך שקט בזמן הבחינה וחומר פתוח, כמו רפואה, משפטים ומחשבים. הציונים בפקולטות האלה מאוד חשובים ולא ניתן להסתפק בציון עובר או לא עובר. הכמויות של התקלות בתומקס הן מזעריות".

"לצערנו עיקר התקלות הן דווקא בתוכנת המודל (בה מרבית הקמפוס שלנו נבחן) שהשבוע שובחה בוועדת החינוך, על אף שאין הבדל משמעותי מבחינת הפגיעה בפרטיות בין תומקס למודל, התוכנה אליה הסטודנטים כבר רגילים", הוסיפו, וציינו כי בימים האחרונים האוניברסיטה שכרה מאות מחשבים ושלחה אותם לבתי הסטודנטים שבחרו שלא להתקין תומקס.

מהאוניברסיטה העברית נמסר כי "שיעור השימוש בתוכנת תומקס הוא מזערי - מתוך כ-2,000 בחינות סמסטר בכ-70 בלבד, כ-3%. לכל סטודנט שחושש מהתקנת התוכנה הוצע להיבחן בקמפוס. האוניברסיטה מסבסדת רכישת נטסטיקים כדי שהסטודנטים יוכלו לגבות את עצמם במידה ויש תקלות חיבור במעונות".

בנוגע לבעיות התשתיות במעונות הסטודנטים נמסר כי "האוניברסיטה העברית משקיעה מזה תקופה מעל שני מיליון שקל בשדרוג תשתיות התקשורת במגורי המעונות בכל הקמפוסים, כולל מימון וסבסוד של רכישת ציוד היקפי. נפילות ברשת קיימות בכל רחבי הארץ ולעיתים לא תלויות בתשתית האוניברסיטה ולשמחתנו הן נדירות. לאחר בדיקה, מספר הפניות על קשיים בחיבור רציף לאינטרנט שהגיעו למוקד התמיכה נמוכות מאוד. כל סטודנט/ית יכול לבקש להיבחן בקמפוס וכל הבקשות שהוגשו עד כה - אושרו. וכמובן ששום בחינה לא תפסל בשל קושי הנובע מהתחברות לאינטרנט".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully