רגע לפני הבחירות, נתניהו וכץ שוב שופכים כסף טיפש על הציבור

על אף שהיקף התכנית עומד על כ-15 מיליארד שקל, הצעדים כמעט ולא נדונו עם הגורמים המקצועיים באוצר. תכנית המענקים לא תוכל באמת להאיץ את הצריכה, ועלולה להחמיר את הגירעון העמוק ממילא. מעל הכל נותרת השאלה מדוע דווקא עכשיו, חודשיים לפני הבחירות, יש צורך במענק

בווידאו: בניגוד לעמדת היועמ"ש: נתניהו וכץ הציגו תכנית סיוע כלכלית (קונטקט)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ הציגו אמש (ראשון) תכנית סיוע כלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה. לפי ההערכות, היקף התכנית עומד על כ-15 מיליארד שקל. ניתן היה לצפות כי הפקידות המקצועית במשרד האוצר עבדה על התכנית בהיקף נכבד, יום וליל, בכדי להציגה תוך זמן כה קצר. אך זה לא קרה.

אחד הגורמים במשרד אמר כי קיבל את פרטי התכנית בווטסאפ כשעה קלה לפני שהוצגה. גורם אחר אמר שמלבד כמה דיונים שהתקיימו בשבוע שעבר, התכנית לא נידונה עם גורמי האוצר. לדבריו, בדיונים עם גורמי המקצוע לא התקבלו החלטות בנושא, ופרטי התכנית המדויקים כלל לא נידונו.

"נזרקו כמה הצעות באוויר, אבל בגדול התכנית נבנתה בלי התייעצות עם הדרג המקצועי במשרד האוצר וחרף ההתנגדות הבולטת של הרבה מאוד גורמים לתוכנית", אמר הגורם. באחד הדיונים שהתקיימו בשבוע שעבר, בנוגע למענקים למובטלים שנמצאים בבית יותר משלושה חודשים, הבהיר היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, כי השר כץ יצטרך להסביר מדוע להביא את התכנית דווקא עכשיו, ומה השתנה מלפני כמה שבועות.

שופכים כסף על הציבור. נתניהו וכץ (צילום: אתר רשמי, עמית שאבי, ידיעות אחרונות)

נכון לשעה זו, דוברות משרד האוצר לא הוציאה כל הודעה רשמית מטעמה עם פרטי התכנית, כפי שנהוג היה עד היום, והודעה זו כנראה כבר לא תצא. את פרטי התכנית הפיצו דוברות הליכוד והשר כץ. בעת הצגת התכנית, לא הוסבר מה יהיה המקור התקציבי שלה ומהי עלותה. יש להניח כי נתניהו וכץ יצטרכו לפתוח קופת קורונה חדשה, בנוסף לאלה שכבר נפתחו לצורך מימון הסיוע שניתן עד כה לאזרחים, בהיקף כולל של כמעט 140 מיליארד שקל.

בתחילת המצגת נתניהו השווה את ישראל לארצות הברית ואמר כי התכנית האחרונה שהציג ממשל ביידן עומדת על סך של 8.6% מהתל"ג. לדברי ראש הממשלה, אם ישראל הייתה רוצה להשיק תכנית דומה היא הייתה צריכה להשקיע 122 מיליארד שקל, וכי התכנית הישראלית לא מתקרבת לממדים האלה.

התכנית התגלתה בעבר כלא יעילה

למרות הביקורת בעבר, אחד הסעיפים של התכנית הוא חלוקת מענקים לכל אזרח, אלא שהפעם הביקורת הופנמה חלקית, ורק אזרחים השייכים לעשירון השביעי ומטה יקבלו מענק בגובה של 750 שקל לבוגר. משפחות עם ילדים בכל העשירונים יקבלו מענק של 500 שקל עבור כל ילד עד הילד הרביעי, ו-300 שקל לכל ילד מהחמישי ומעלה.

כדי להבחין בין העשירונים, המדינה תיעזר בנתוני הביטוח הלאומי. מדובר בבעלי הכנסה של עד כ-13 אלף שקלים. לא ברור למה הדבר לא היה אפשרי בתכניות הסיוע הקודמות, וכספי הציבור נזרקו לאוויר בהיקף של מיליארדי שקלים.

מטרת המענקים לאזרחים, לפי שר האוצר, היא להזניק את הצריכה ועל ידי כך את צמיחת המשק. תכנית זו התגלתה בעבר כלא יעילה וככזו שלא באמת מאיצה את הצריכה. עבור האנשים שנקלעו למצוקה כלכלית הכסף ישמש לסגירת "המינוס" בבנק, החזרי הלוואות ולצריכת מוצרי מזון - שלא נפגעה אלא אפילו עלתה בתקופת הקורונה.

עיקרי התכנית של נתניהו וכץ

  • מענק לעסקים שנפגעו ב-25% ומעלה (עסקים שנפתחו השנה יקבלו מענק של 8,000 שקלים)
  • מענק משקי בית עד העשירון השביעי: 750 שקלים לכל בוגר, 500 שקלים לכל ילד עד הילד הרביעי
  • מתן תמריצים להחזרת מובטלי קורונה ותיקים לעבודה, ותמרוץ למעסיקים שיקלטו אותם
  • מענק מיוחד לנכים של חצי מיליארד שקלים
  • פריסת מע"מ להקלה על עסקים קטנים ובינוניים
  • הקלה בהלוואות לעסקים, הגדלת הלוואות, פריסה והארכת ההחזר שלהם
  • המשך תשלום דמי אבטלה לעצמאיים
  • הפחתת רגולציות
  • רפורמה להגדלת השקעות: קרנות פנסיה וביטוח יוכלו להשקיע עד 50 מיליארד בהייטק, ו-100 מיליארד שקלים בתשתיות
התכנית - בניגוד לעמדת היועמ"ש ובלי להתייעץ עם גורמי המקצוע. מנדלבליט (צילום: פלאש 90, אוליביה פיטוסי)

באשר למעמד הביניים - שלפי נתוני הביטוח הלאומי נפגע באופן הכי קשה בתקופת הקורונה - גם כאן ספק אם הכסף באמת יתרום לעידוד העסקים המקומיים. רבים מעסקי מקבלי המענקים יוסיפו להישאר סגורים כשכספי המענקים יתקבלו. מעל הכל נותרת השאלה מדוע דווקא עכשיו יש צורך במענקים לאזרחים, תוך התעלמות מוחלטת מאזהרת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לגבי "האיפוק והריסון" בתקופת הבחירות.

הסעיף האחרון של התכנית מדבר על רפורמות ש"יזרימו הון עתק להייטק ולתשתיות". זהו סעיף חשוב ומבורך, רק שמציגי התכנית כץ ונתניהו לא ציינו כי למעשה מדובר בחלק מחוק ההסדרים שלא אושר, כי הממשלה שכוננה ביוני 2020 לא הצליחה להעביר תקציב מדינה, לא ל-2020 ולא ל-2021.

לאחר שכץ סיים להציג את התכנית, חזר נתניהו לנאום והסביר מדוע ישראל יכולה להרשות לעצמה לבצע את התכנית כעת. "Yes, We Can" הוא אמר, והתחיל למנות את החוזקות של הכלכלה הישראלית - הדירוג הגבוה, יחס חוב-תוצר, כיווץ מינימלי של התוצר וצפי לצמיחה גבוהה וגם ריביות נמוכות.

הכסף ישמש לסגירת המינוס בבנק, החזרי הלוואות וצריכת מזון. קשיש מחטט בפח בראשל"צ (צילום: ראובן קסטרו)

דירוג האשראי של ישראל אכן נותר ללא שינוי בתקופה האחרונה, אך עם זאת שתי חברות הדירוג הגדולות אשררו אותו עוד לפני שנודע להן שישראל נכנסת למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. נכון שהחברה השלישית והקטנה שבהן, פיץ', אישררה אותו גם היא, אך לרוב היא "מתיישרת" עם החברות הגדולות.

בנוסף לכך, יחס החוב-תוצר של ישראל אכן נמוך מזה של ארצות הברית כפי שנתניהו הציג - 73% בהשוואה ל-133% - אך זו השוואה לא לגיטימית בין אחת הכלכלות הגדולות בעולם לבין ישראל. יחס החוב-תוצר של ישראל גם זינק ב-13% בשנת 2020.

עוד בוואלה!

לראשונה זה 20 שנה: ירידה חדה ברמת החיים בישראל

לכתבה המלאה

התוצר של ישראל התכווץ מעט יחסית למדינות מפותחות אחרות, אך זה קרה לא בזכות המדיניות הכלכלית, אלא כיוון שקטר הכלכלה הישראלית, ההייטק, הציל את התוצר. הנפגעים העיקריים מהמשבר היו עסקים ומובטלים בעלי פריון עבודה נמוך שתרומתם לתוצר הייתה פחות משמעותית.

מה שעוד שכחו להציג הוא הגירעון של ישראל לשנת 2020, שהוא בין הגבוהים במדינות המפותחות, 11.7% מהתוצר, שהם יותר מ-160 מיליארד שקל. הגירעון יגדל עוד יותר ככל שייפתחו קופסאות קורונה חדשות, שימומנו על ידי ההלוואות שאותן נצטרך להחזיר - גם אם זה יהיה בריביות נמוכות, כמו עכשיו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully