על רקע הסגר, כשמרבית החנויות סגורות ופחות עוברי אורח צועדים ברחוב, התור ברחוב צ'לנוב בתל אביב בשעות הצהריים המוקדמות הופך לבולט במיוחד. לא מדובר בתורים לבדיקות קורונה. העומדים ממתינים כדי לקבל ארוחה חמה. חלקם ישלמו עבורה שקל, ואחרים שאינם יכולים גם את זה לא ישלמו כלל במסעדה של עמותת "לשובע". מאז הקורונה המסעדה עובדת בשיטת "טייק אווי". נור, אחד העובדים במקום, מוודא כל הזמן שהממתינים שומרים על מרחק לפי הפסים שסומנו על המדרכה כשהם עוטים מסיכות.
גיורא, אחד העומדים בתור, מספר כי לאחרונה נאלץ להגיע יותר משום שמאז הקורונה אינו יכול לנסוע לחו"ל שם עבד בין היתר כמדריך טיפוס הרים. אישה אחרת מספרת "אני בפנסיה אבל עובדת גם כקוסמטיקאית, ועכשיו אסור לעבוד". הפנסיה, היא אומרת, אינה מספיקה לה למחייתה. "עכשיו קשה יותר".
"חילקנו ביום שני 1,400 מנות", מספרת השבוע רוית רייכמן שמנהלת את המסעדה זה כחמש שנים. עד הקורונה, הם היו רגילים בכל יום לחלק כ-300-400 מנות, מרביתן לאנשים קבועים שהיא כבר הכירה היטב. כעת, בכל יום עוברים את האלף. לדבריה כל הזמן רואים פרצופים חדשים. חלקם מובכים תחילה ומתלבטים, עד שמבינים שזו כנראה הדרך היחידה שתהיה להם ולמשפחתם ארוחה חמה. "בכל יום שישי יש משפחות שמתביישות ועומדות מהצד השני", מספרת רייכמן ומתארת מקרה שבו שמעה ילד אומר לאביו שמחלקים אוכל. "קשה להם לעשות את זה ולבוא לפה. ועצם זה שאנחנו ניגשים ואמרים להם שהם יכולים לגשת זה ואוו מבחינתם, משחרר אותם מהמעצור".
גם בתור באמצע השבוע היה ניתן לראות מבוגרים וצעירים, הורים שמגיעים עם ילדיהם לצד פועלים, מחוסרי דיור ואחרים. ביניהם, אומרת רייכמן, אף מנהלי אולמות אירועים שהיו נוהגים להביא למקום שאריות מזון כדי שיחלקו, וכעת זקוקים למזון בעצמם.
לקריאה נוספת
בנוסף לנזקקים גם מספר המתנדבים במקום גדל משמעותית בתקופת הקורונה, בעיקר של כאלה שהוצאו לחל"ת. אחת מהן היא קרין דיטש שעבדה 37 שנים במלון בתל אביב. היא מגיעה שישה ימים בשבוע ועובדת במטבח. "גם בשביל לעזור וגם בשבילי אני מתנדבת. אני יוצאת כל יום בשעה 07:15 ועד סוף היום, וזה גם טוב לי נפשית בשבילי, אני מרגישה עכשיו חלק", היא אומרת ומספרת כי עד הקורונה לא הכירה את המקום. "לא כולם פה הומלסים, יש גם משפחות וילדים שמגיעים". יוחנן פיקאר, מתנדב מביטוח לאומי שמגיע כבר שנים על מנת לסייע במיצוי זכויות, אומר כי " לכל אחד יש סיפור. הם היו אנשים שמפרנסים את המשפחות ממש בכבוד. היום הכבוד נעלם ואנחנו מנסים להחזיר להם את הכבוד". לדבריו, מדובר באנשים רבים ששקופים עבור המדינה.
נירה ליפקה, סמנכ"לית העמותה מציינת כי גם במסעדה שלהם בכרמיאל הם רואים עלייה בפניות למזון. "יש יותר פנייה של משפחות עם ילדים, יותר צעירים. אם בעבר זה היה יותר עולים חדשים, קשישים, עכשיו יש יותר משפחות שפתאום איבדו את מקום הפרנסה, והרחבנו את הפעילות של סלי המזון", היא אומרת ומוסיפה כי היו פתחו גם מסגרות נוספות לדרי רחוב בתקופת הקורונה.
את ההחמרה במצב ניתן לראות באופן מובהק גם בנתוני לשכות הרווחה ברשויות המקומיות. לפי נתונים שהעביר משרד העבודה והרווחה לבקשת וואלה! NEWS, נפתחו בחודש נובמבר 1,974 תיקים על רקע בעיות בהכנסה ועוני, 453 מהם של אנשים שלא נזקקו בעבר לשירותי רווחה. זאת, לעומת 1,287 תיקים בחודש אוקטובר ו-1,379 בחודש ספטמבר.
בסך הכול בחודשים מאז תחילת הקורונה נרשמה עלייה של 20% בפתיחת תיקים ביחס לשנה שעברה, כשמאז אוגוסט הפערים היו גדולים במיוחד. ביולי מספר התיקים שנפתחו היה נמוך יותר בשל שביתת העובדים הסוציאליים.
גם בקרב משפחות לילדים ובני נוער במצבי סיכון חל זינוק בצורך בסיוע בתשלומי חשבונות ובסיוע בשכר דירה - כך עולה מבחינה שנערכה על ידי מלווים של 1,975 משפחות במסגרת תכנית "פותחים עתיד" של הסוכנות היהודית. על פי הנתונים שאספו, בסגר הראשון 26% מהמשפחות דיווחו כי נזקקו לסיוע בתשלום חשבונות, וכעת 49% ביקשו סיוע. בנוסף, 37% ביקשו סיוע בשכר דירה, דבר שלא עלה בקרב המשפחות בסגר הראשון. כמו כן, 71% ביקשו סיוע במזון. זאת, אף שחלה עלייה במספר ההורים המועסקים ביחס לסגר הראשון.
רותי שינפלד מנכ"לית "פותחים עתיד", אמרה כי "מדובר במשפחות שהסיוע והליווי היומיומי שלנו הוא מאוד משמעותי עבורן ופתאום הן צריכות להתמודד לבד עם המצב שנכפה עליהן. הורים שהתפרנסו בכבוד פתאום מוצאים עצמם בחל"ת, או עם ירידה בהכנסה, לצד מציאות של צריכה עולה בבית. עליהם לדאוג לארוחות לילדים בצהריים, כשהם היו רגילים להזנה בבית הספר, זוהי הוצאה לא קטנה עבורם ועם המון משמעות כלכלית שמשנה להם הכול. הבנו כי עלינו להירתם עבורן גם כלכלית ובתוכנית בסיוע ותמיכתן של הסוכנות היהודית וקרן היסוד הענקנו מענקים בסכום של כ- 700 אלף שקלים למאות משפחות בתוכנית".
"ראינו פנייה מאוד מדאיגה לשוק האפור"
"הקורונה מאתגרת אותנו מאוד", אומרת נורית ויסברג נאקש, מנהלת השירות לרווחת המשפחה והילד במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. היא מציינת כי "הקורונה מושכת את כולם למטה, את החלשים מחלישה ואת מעמד הביניים מפילה. זו אחת ההשפעות הקשות של הקורונה. מי שנפגע זה אנשים שעבדו בעבודות שמה שנקרא 'אפשר לפטר אותם'". היא מסבירה כי הם עוסקים בפרט במיצוי זכויות משום שרבים מהאנשים לא יודעים וחשופים לזכויות המגיעות להם. "כשמשפחה מגיעה אלינו היא עוברת מסלול של שיחה שמאפשרת לנסות ולזהות מה המוקד ובמה צריך להתעסק. אדם שנקלע למשבר או מצוקה יכול ומוזמן לפנות למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. ויהיה אפשר לחשוב איתו ביחד איזה אלטרנטיבות יש כדי לשפר את מצבו".
ויסברג נאקש מוסיפה עוד כי אחת התופעות שהלכו וגברו בתקופת הקורונה היא הלוואות מהשוק האפור. "ראינו פנייה מאוד מדאיגה לשוק האפור. יש המון פרסומים של שוק אפור, ויש משפחות שמסתבכות מעל הראש עם השוק האפור", היא אומרת. בעקבות זאת הציבו במוקד 118 של משרד הרווחה גם מענה שעוסק בחובות, ועד כה היו 210 פניות בנושאים כלכליים. "מזמינים אנשים שיש להם קשיים או הסתבכו בחובות, רגע לפני שנכנסים לשוק האפור, לעצור ולהתייעץ עם מישהו מומחה בתחום של חובות של כלכלת המשפחה כדי לעשות איזשהו חושבים לפניכן. כל אדם שמרגיש שהסתבך, זה לא מחליף ייעוץ משפטי, אבל לפעמים לשוחח עם מישהו מומחה בטלפון זה יכול לעצור אותו מלהגיד לשוק האפור".
גם יו"ר ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, תמי ברששת, התייחסה השבוע לעומסים ואמרה כי הם צפויים לגדול גם אחרי סיום המשבר הבריאותי. "בהתייחס למצבת כוח האדם ולמשאבים העומדים לרשותנו, נתקשה מאוד לעמוד בכל המשימות שיעמדו לפתחנו. הממשלה חייבת להבין שיחד עם המשבר הבריאותי והכלכלי החמור אנו נמצאים גם במשבר חברתי, מהקשים שידענו, והרבה אחרי שהמשבר הבריאותי ייעלם נישאר עם המשבר החברתי ועל כן על כולנו חלה החובה להיות ערוכים ומוכנים לטפל בו, ובכלל זה התאמת המשאבים לכל שיידרש".