"פועלים בהיסטריה": החורים בהחלטה המאוחרת לסגור את נתב"ג

גורמים בעולם התעופה מותחים ביקורת על החלטת הממשלה לעצור את הטיסות בנתב"ג, ואומרים שהיא מייצגת אווירה בעייתית לפיה נקבעת המדיניות בעניין השדה. לדבריהם, הסיבה למחדל אינה שער הכניסה ארצה, אלא המעקב אחר הנכנסים. "כמו לתת אקמול לחולה עם זיהום"

בווידאו: עומס בנתב"ג (צילום: ראובן קסטרו, עריכה: טל רזניק)

גורמים בענף התעופה סבורים כי החלטת הממשלה לסגור את הכניסה לישראל והיציאה ממנה דרך נתב"ג - כשנה לאחר התפרצות הקורונה - היא מעט מדי ומאוחר מדי. לדבריהם ההחלטה, שהתקבלה בניסיון לבלום את כניסתן של מוטציות קורונה ארצה, מייצגת את האווירה לפיה נקבעת המדיניות בה יפעל הנמל, אותה הם מכנים "היסטרית" וככזו שנקבעת מתוך "חוסר הבנה של האופן בו פועל עולם התעופה".

בפועל, אמרו הגורמים ברשות שדות התעופה, הגוף האמון על הפעלת הנמל, נתב"ג שהפך לסמל המחדל של הטיפול בייבוא המגיפה לישראל, מנוהל מזה שנה על פי החלטות הממשלה, ומנסה ליישם אותן על הצד הטוב ביותר למרות אווירה של הנחתות ושינויים תכופים במדיניות הממשלה: היערכויות לוגיסטית, שינויים בתצורת הקליטה של נוסעים נכנסים ויוצאים, פלטפורמה למעבדות הבדיקות ועבודה מול רשויות כמו משרד הבריאות ופיקוד העורף.

לאור תנאים אלה, אמרו הגורמים, ברשות שדות התעופה סולדים מהכינוי "מחדל נתב"ג", שניתן במסגרת חילופי האשמות סביב ניהול שער הכניסה והיציאה מישראל בזמן הקורונה.

עוד בוואלה!

מחכים לבורדינג: אחרי שנת משבר, חברות התעופה מתמקמות על מסלול ההמראה

לכתבה המלאה
מנוהל על פי החלטות ממשלה. נתב"ג ריק מנוסעים (צילום: ראובן קסטרו)

הם התייחסו לחורים שכוללת החלטת הממשלה על השבתת השדה, ואמרו כי "עד כה לא קיבלנו כל התייחסות לאופן בו מתכוונת הממשלה לאפשר לנתינים זרים שנכנסו לכאן במספרים לא מבוטלים לצאת חזרה, הרי לא ניתן 'לכלוא' אותם בישראל". לדבריהם, "המדיניות של הממשלה היא גם כזו שמשפיעה על חברות תעופה בהחלטה שלהן האם להגיע לישראל, החברות האלו פשוט יסיטו טיסות מישראל או יחליטו שלא להגיע. ומי יהיה אחראי להחזיר ישראלים ששוהים כרגע בעשרות מדינות בעולם?".

גם סוגיית הפיצוי לרוכשי הכרטיסים כלל לא עלתה על הפרק עד כה, או קיבלה התייחסות של ממש, האם המדינה היא זו שתפצה את רוכשי הכרטיסים או שתשית את החיוב הזה על חברות התעופה עצמן. נושא זה טרם התברר גם כן.

הבעיה נעוצה במעקב אחר הנכנסים, ולא בנמל. בדיקות בנתב"ג (צילום: ראובן קסטרו)

מי שלא מחכה להחלטות הממשלה וכבר נערכת להתמודד עם השינויים הצפויים היא חברת ישראייר, שבתשובה לפניית וואלה! NEWS מצהירה כי נוסעי הטיסות שיבוטלו לאור ההחלטה יוכלו לבחור בין מגוון של שוברים. בין אותם שוברים: שובר למימוש עתידי בסך 125% מגובה ההזמנה, שובר למימוש חופשה בישראל בערך של 115% מגובה ההזמנה המקורית או קבלת החזר כספי תוך 30 ימים. מחברת ארקיע נמסר כי כרגע אין פעילות של החברה בטיסות בין לאומיות בשבועיים הקרובים, אולם לאור עצירת הטיסות לחו"ל היא תשוב להפעיל את הקו לאילת בראשית פברואר.

חברת אל על הודיעה כי תאפשר לקבל זיכוי או לבטל כרטיסים לטיסות. "חברת אל על מיישמת את הנחיות הממשלה ותעדכן את לוח הטיסות בהתאם. החברה פרסמה מדיניות מסחרית המאפשרת ללקוחות לקבל זיכוי או לבטל את כרטיס הטיסה לטיסות הממריאות עד 15 בפברואר", מסרו בחברה והבהירו כי עדכנו את סוכני הנסיעות בתנאים לקבלת החזרי הכספים על כרטיסי הטיסה בטיסות שבוטלו.

נכון לשעות האחרונות, לוח הטיסות בשדה התעופה נותר ללא שינוי, אולם סביר להניח שעם קבלת ההחלטה וההעברה שלה לרשות התעופה האזרחית ורשות שדות התעופה ומשם לחברות הזרות, עשויים להיות שינויים בלוח הטיסות.

הנוסעים יוכלו לבחור בין מגוון של שוברים. מטוס ישראייר (צילום: פלאש 90, אוליבייה פיטוסי)

אל"מ (במיל) ועו"ד נרי ירקוני, ראש מנהל התעופה האזרחית בעבר, מציין שהתקלה היא לא בפעילות אלא בתפיסה כולה מתחילתה. הוא ממשיל את זה למצב בו חולה מגיע עם זיהום ברגל לבית החולים והרופא משחרר אותו ללא טיפול ואומר לו לחזור עוד שבוע, בפעם הבאה הוא נותן לו אקמול ואומר לו שיהיה בסדר, וכאשר הוא חוזר בפעם השלישית עם נמק שמסכן אותו - אין ברירה אלא לקטוע את הרגל. רק אחר כך אומר לו הרופא שליווה אותו: "נו, ראית? הצלתי לך את החיים".

ירקוני, המלווה את התנהלות הממשלה מזה שנה ועוקב אחר פעולותיה, אמר כי "בפברואר, כשהתפרצה המחלה מחוץ לסין, וסגרו את השמים לטיסות מסין ומהונג קונג בלבד, זו הייתה טעות כי טיסות מיעדים אלה לא מגיעות גם בטיסות קישור מאירופה, לכן האקט הזה שראש הממשלה בנימין נתניהו מתגאה בו שהיה הראשון לזהות והראשון לסגור - הוא לא נכון. ואם הוא היה הראשון לזהות, כל מה שקרה אחר כך ב-11 חודשים הוא הרבה יותר חמור".

אך זה לא נעצר שם. לדבריו, "ברגע שהבנו שזה (הנגיף) בכל העולם צריך היה לא להכניס אף אחד למדינת ישראל אלא אם כן יש לו תעודה שאין לו קורונה", דבר שלא נעשה עד לפני יומיים. גם תפיסת ההפעלה שכורכת את הטיסות היוצאות והנכנסות ביחד הייתה ונשארה תקלה שלדבריו לא ניתנה עליה תשומת לב כלל. "מוטציות לא נכנסות לישראל בטיסות יוצאות", הוא אומר, "הטעות הזו נמשכת עד עכשיו, שחררו את ההמראות, אבל הממשלה עוסקת בפסיכולוגיה ואוסרת מראש יציאה במקום לטפל בבדיקות ובפיקוח על החוזרים".

אבל מעבר לנקודות הפרטניות האלו, יש לדבריו בעיה בהתנהלות הכללית ב"החלטה ההיסטרית" של נתניהו לסגור את השדה נובעת משתי סיבות: "הוא מבין שהמצב הזה לא טוב למנדטים והסיבה השנייה שאם הוא לא יסגור עכשיו, הוא לא יוכל להגיד שבועיים לפני הבחירות 'פתחתי את נתב"ג".

נתב"ג אינו הפתרון לבלימת המטוציות

ביקורת חריפה יותר העביר קובי קרני, יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות, שרק התחילו להתאושש מהשנה הקשה שעברה עליהם כדי לגלות שהעתיד שלהם לא ברור. "עובדים על הציבור בעיניים. מוטציות לקורונה ילוו אותנו עוד חדשים ארוכים, כדי למנוע כניסת חולים לארץ הדרך צריכה להיות לבדוק כל נוסע ולא להכניס חולים. סגירת נתב"ג לא תהווה פתרון לאורך זמן".

הוא קורא לציבור לא ללכת שולל אחר קריאות פופוליסטיות לסגירת נתב"ג: "הטענה כאילו סגירת נתב"ג היא הפתרון למניעת המוטציות היא זריית חול כדי לצאת ידי חובה ולהסתיר את מחדלי הממשלה בניהול המשבר. בכל העולם פועלים נמלי תעופה ומונעים כניסת חולי קורונה באמצעות בדיקות לפני הטיסה או מיד לאחר הנחיתה. רק בישראל במקום לתגבר את מעבדות בנתב"ג מחליטים לסגור בדיוק ביום שסופסוף מתחילים לבדוק נוסעים", אמר קרני.

עוד בוואלה!

מחשש לכניסת מוטציות: נתב"ג ייסגר לטיסות החל ממחר בחצות

לכתבה המלאה

גם בזירה הפוליטית היו מי שליוו את התהליך בו נותרה ישראל פרוצה לכניסת חולים ללא בקרה. ח"כ איילת שקד (ימינה) העלתה עוד בדיונים המוקדמים בוועדות הכנסת את הצורך להפעיל את מערך הבדיקות וחיוביי הבידודים לנכנסים. לדבריה היא פנתה כשרת המשפטים לשעבר למשפטנים ושאלה מה ניתן לעשות. התשובה שקיבלה הייתה שניתן לחייב בידוד או בדיקה, אולם אלו השרים שצריכים לבקש ולאשר את זה. "הממשלה חייבת להחיל חובת בדיקה מהירה בשדה התעופה עם הנחיתה. מדובר בהפקרה בריאותית של האזרחים ושל הכלכלה הישראלית, אמרה עוד בתחילת דצמבר, על פעילות שהחלה רק לפני יומיים.

דברים דומים השמיע ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד). "ממשלת הזיגזג, עוברת ברגע מהפקרות מוחלטת לעצירה מוחלטת. אין חשיבה, אין ניסיון למצוא איזונים אין ניהול מינימלי של האירועים. יש פאניקה. מזגזגים בהיסטריה מקיצוניות לקיצוניות ובדרך מאבדים את שרידי האמון הציבורי, בלעדיו לא ניתן להשיג דבר. נתב"ג הפך למחדל הלאומי של הקורונה, הפקרות שעלתה בחיי אדם ותמשיך לעלות, כל עוד לא ילמדו שם בממשלת המחדל, שבהיסטריה לא פותרים דבר".

החורים במדיניות: טיסות פרטיות וישראלים בחו"ל

אך אחת הסוגיות העיקריות שנותרו פתוחות היא האם מאחורי הצהרות הממשלה יש גם יכולת אמיתית לסגור את השמים באופן הרמטי. "אפשר להחליט שסוגרים הרמטית את השמים", אומר נרי ירקוני, "אם הנימוק לסגירה ההרמטית הוא הצלת חיי אדם עקב אופציה לכניסת נגיף קטלני למדינת ישראל, נגיף שהחיסון לא יעבוד עליו, אם זו ההצדקה, אני לא חושב שיש בעיה חוקית או מעשית לעשות את זה".

אבל נושא שעלה לכותרות בסבב הסגירה הקודם, ויאתגר מאוד את הגורמים הרשמיים גם הפעם, הוא הטיפול בנושא הטיסות הפרטיות, שהתרבו בשנה האחרונה אצל אנשים שהאמצעים הכלכליים עומדים לרשותם. "אין מה לעשות, נושא התעופה והפוליטיקה הולכים כרגע יד ביד", הוא מסכם.

ובמקביל להתנהלות מול הטיסות הפרטיות, ישנו גם את עניין "הדלת האחורית" למקורבים.

בכל אופן, את הסימנים הראשונים ליעילות הצמצום של הפעילות האווירית נוכל לקבל רק בימים הקרובים, כאשר יגיבו חברות התעופה הזרות לשינויים במדיניות. זאת, כאשר ישראל תצטרך לספק את הפתרונות לאזרחיה שנותרו ללא יכולת לחזור ובעיקר, ולהתמודד עם הלקחים שיופקו כדי להחזיר את הפעילות האווירית.

וזו ההתנהלות שעמה מסכימים הגורמים באופן גורף, לעצירה כללית של הטיסות יש בעיקר ריח של פעולה פוליטית, מה שנדרשת היא התנהלות רצינית של הקמת ותפעול מערך בדיקות עם יכולות אכיפה ובקרה על הנכנסים ומצבם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully