המטרה חשובה, אך החיוב בהתקן נגד שכחת ילדים ברכב מדליק נורות אזהרה

משרד התחבורה מתכוון להחיל מחודש יוני את התקנות לפיהן כל מי שמסיע ילד מתחת לגיל 5 יחויב בהתקנת המערכת. מה שנראית על פניה כיוזמה מצילת חיים, מעלה תהיות בשל ההליך המזורז, היעדר המידע, ניסיון העבר והמחיר היקר. "מנסים לגרוף הישגים באופן לא מקצועי וראוי"

בווידאו: ועדת הכלכלה דנה בהתקן למניעת שכחת ילדים בכלי רכב (צילום: ערוץ הכנסת)

הציבור הישראלי פיתח חושי שמיעה מחודדים מאוד לבשורות על תקנות או חוקים שמציבים מטרות גדולות, ובפועל שולחים את היד דווקא לארנק של האזרח הקטן. הדוגמה שרובנו מכירים היא החוק המחייב להחזיק אפוד זוהר ברכב מינואר 2006. מה שנראה על פניו כהצעת חוק שבאה לשפר את בטיחות הנהגים בשוליים, התברר לימים כמהלך מסחרי שמינף חקיקה על מנת להיטיב עם יצרנית האפודים וקודם לשם כך על ידי חברת לובינג בכנסת.

אלו בדיוק הנורות האדומות שהדליקה כוונת משרד התחבורה להחיל מחודש יוני תקנות חדשות, לפיהן כל מי שמסיע ילד מתחת לגיל חמש יחויב בהתקנת מערכת התרעה נגד שכחת ילדים במכונית. מטרה חשובה, נכונה, מצילת חיים וחוסכת טרגדיות. אבל השאלות הן אם אין כאן ריצה לחייב את ההורים בהוצאות ואיום בקנסות טרם מוצו האפשרויות האחרות, אם הן הולמות את המציאות ורמת הסיכון, מהן החלופות ואם השוק מסוגל לספק אותן בצורה שתקיים תחרות אמיתית.

עוד בוואלה!

ועדת הכלכלה דנה בחובת התקן נגד שכחת ילדים ברכב, אך הדרך לשם ארוכה

לכתבה המלאה
רצים לאיים בקנסות? משטרת התנועה בפעילות (צילום: שלומי גבאי)

נפתח במספרים. לפי ארגון "בטרם", 25 פעוטות עד גיל ארבע מתו בעשור האחרון לאחר שנשכחו במכונית, מהם שלושה בשנה שעברה. בנוסף לאלו, נרשמו בעשור האחרון 462 מקרים שלא הסתיימו במוות אלא באשפוז בבית חולים.

אולם גם לפי הארגון זו אינה הסיטואציה המובילה במספר מקרי המוות של ילדים. מקרי טביעה ביתית, נפילות וחנק נמצאים עוד לפניה, וכך גם תאונות דרכים, שהביאו למותם של 34 פעוטות בשלוש השנים האחרונות. עבירה של אי חגירת ילדים נפוצה וקטלנית יותר משמעותית משכחת ילדים, אך ייתכן שהמחוקקים מעדיפים לתקן תקנות ולא להתעסק באכיפה.

הסדקים בהגשה של תקנות אלו, למרות שנעשו תוך מהלך סדור של העמדתם לביקורת הציבור, התייעצויות והוצאת קול קורא לחברות להציע פתרונות טכנולוגיים, התגלו כבר בדיון הראשון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת בתחילת החודש. שם, התברר כי התקנות הנוגעות לקנס או לרישום נקודות לחובת הנהגים ברישיון טעונות חתימה של שר המשפטים וזו לא ניתנה. גורמים במשרד המשפטים כבר מודים: השלמת הנוסח ושינוי התקנות נעשו באופן חפוז ומזורז.

גם אנשי משרד האוצר הרימו גבה והסתייגו מהמהלך המהיר לאישור התקנות, שכרוכות בהטלת חיובים בסך מאות מיליוני שקלים על הציבור בתקופה מאוד לא פשוטה כלכלית, בוודאי לזוגות צעירים. לפי ההערכות של משרד התחבורה, מחיר מערכת ינוע בין 300 ל-500 שקלים, וייתכן שאף יותר. במכפלות של שני ילדים במשפחה ובטח בכזו המחזיקה שני כלי רכב בבית - מדובר בהוצאה לא מבוטלת.

עוד אומרים במשרד האוצר כי התייחסויות שהתבקש משרד התחבורה לתת לא הגיעו, או לפחות לא בצורה מספקת. בין השאר היו כאלו הנוגעות לרמת התחרותיות בקרב היצרנים בשוק, אם מוצו פעילויות הסברה, שחלקן הוכחו כאפקטיביות והורידו את מספר מקרי השכחה, וכן השוואה בינלאומית - היכן וכיצד מערכות דומות יושמו במדינות אחרות ומה הייתה רמת היעילות שלהן.

"מקום לעשות הון פוליטי"

ח"כ הילה שי וזאן (כחול לבן) שלקחה חלק בדיון סיפרה לוואלה! NEWS כי "הכוונה הייתה מאוד טובה, הנושא מאוד חשוב, יש כאלו שטענו שזה לא פרופורציונלי להשקעה ואני אמרתי - חברים, אין דבר יותר חשוב מחיי אדם. וזה לא שעכשיו חס וחלילה אנחנו אומרים שההשקעה היא 23 מיליון שקלים לתינוק, אז זה לא שווה. אנחנו לא מתעסקים בזה, אבל לקחו נושא חשוב, הביאו הנחיות שהן נורא ראשוניות נורא לא מקצועיות, לא מתעמקות, האווירה היא שמישהו פה מנסה לגרוף הישגים אבל לא עושה את זה באופן המקצועי והראוי".

ההישגים שחברת הכנסת שי וזאן מדברת עליהם אינם כלכליים אלא פוליטיים, ולהיבט הזה התייחס במפורש חבר ועדה אחד, ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה, שהתנגד לעצם הדיון. "משום מה קבעו בכנסת בתקופת בחירות לא מחוקקים חוקים, אבל תקנות בכנסת עושים, מצאו להם השרים מקום להתגדר בו ולעשות הון פוליטי ולהביא תקנות", טען. "יש לי תחושה ששרים רוצים כותרות יפות בערב בחירות - שהוא השר שבא להציל נפשות בישראל ואנחנו באנו להרוג".

"שרים רוצים כותרות יפות בערב בחירות". פינדרוס במליאת הכנסת (צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

את הטענות האלו דוחה לחלוטין מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה. לדבריו התקנות שהוועדה מתבקשת לאשר אינן נובעות משיקול פוליטי, אלא דווקא יהוו תמריץ ליזמים לשווק מערכות שיעמדו בדרישות התקינה המחייבת, ותקנות אלו הוגמשו כדי שיוכלו לעמוד בהן יותר מערכות ושייווצר שוק תחרותי.

"לקחו נושא שהוא טאבו - חיי ילדים. שאף אחד לא יכול להתווכח עליו, בטח לא אני, אמא לארבעה ילדים", אמרה שי וזאן, "חשבו שרק בגלל שהוא כל כך חשוב כולם יתמכו בו, אבל לא. דווקא בגלל שהוא כל כך חשוב תעשו אותו נכון. תעשו את המחקר, תביאו לנו את הנתונים. מה היו התוצאות באיטליה, מה המצב הסוציו-אקונומי שם, משהו".

הדוגמה מאיטליה עליה מדברת חברת הכנסת היא שילוב של מערכות אלו במדינה החל מנובמבר 2019. אולם ללא פרק זמן מספק, ובוודאי בשנה תחת נגיף הקורונה שאינה מייצגת התנהגות שגרתית, לא ניתן להסיק ממנה מסקנות או לגזור משמעויות מקומיות. עלות המערכת שם היא כ-50 יורו ומסובסדת ב-50% על ידי המדינה, ולמרות זאת ההיענות עמדה על כ-30% בלבד.

משרוך ועד טכנולוגיית לוויינים

בהיעדר פירוט לסוג המערכות אליהן מתייחס משרד התחבורה, סקירה של הפתרונות שמציע השוק מציגה טווח שמתחיל בפתרונות "טיפשים" כמו הנחת התיק במושב האחורי ליד התינוק, מיתר או שרוך גומי המחובר למושב הבטיחות ומולבש על ידית ההילוכים של המכונית כתזכורת. בגזרת הפתרונות הטכנולוגיים הפשוטים של שני רכיבים המתריעים על התרחקות העולה על כמה מטרים מהרכב ללא נטרול פיזי שלהם נמצא למשל "טף צפה" המסובסד על ידי ארגון יד שרה ועלותו 40 שקלים.

התקנים פיזיים אחרים עושים שימוש במשטחים רגישים למשקל המונחים מתחת לכרית מושב הבטיחות ומתקשרים ליחידה נוספת המחוברת לשקע המצית, עם כיבוי הרכב, מצפצפת המערכת ומתריעה על כך שהילד עדיין במכונית ניתן לרכוש תמורת כ-180 שקלים בישראל ופחות מכך באמזון ואי ביי. מערכות מתקדמות יותר משלבות תקשורת בלוטות' בין הכיסא למכשיר הנייד על ידי משטח משקל או חיישנים על אבזמי המושב ומשדרים לאפליקציה ייעודית לנייד עלויות מערכות אלו מגיעות לכמה מאות שקלים.

מגוון רחב של פתרונות. התקן למניעת שכחת ילדים ברכב (צילום: ShutterStock)

הסדקים בהגשה של התקנות האלו, למרות שנעשו תוך מהלך סדור של העמדתם לביקורת הציבור, התייעצויות והוצאת קול קורא לחברות להציע הצעות לפתרונות טכנולוגיים, התגלו כבר בדיון הראשון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשית ינואר. שם התברר כי התקנות הנוגעות לקנס או לרישום נקודות לחובת הנהגים ברישיון טעונות חתימה של שר המשפטים ואלו לא ניתנו. זאת ועוד, גורמים במשרד המשפטים מודים: השלמת הנוסח ושינוי התקנות נעשו באופן חפוז ומזורז, דבר שאינו אידיאלי.

לדבריהם משך הזמן שלוקח לבחון ולנסח תקנה משתנה, ותלוי במורכבות התקנות, אורכן, דחיפותן ועוד. במקרה זה מדובר בתקנות של משרד התחבורה שלאחר העבודה עליהן במשרד התחבורה הועברו למשרד המשפטים כשבוע לפני הדיון המקדמי בוועדת הכלכלה, והן עדיין נמצאות בבחינה לקראת הבאתן לדיון נוסף והצבעה בוועדה.

גם אנשי משרד האוצר הרימו גבה כשהסתייגו מהמהלך המהיר של אישור התקנות, שכרוכות בהטלת חיובים בסך מאות מיליוני שקלים על הציבור בתקופה מאוד לא פשוטה כלכלית, בוודאי לזוגות צעירים. לפי ההערכות של משרד התחבורה העלות הכוללת לציבור אמורה לעמוד על פחות מ-300 מיליון שקלים, אולם על פי תחשיבי משרד האוצר מדובר יהיה בסכום גבוה משמעותית. בירידה לרזולוציה של מחיר המערכת עצמה, זה מוערך כי ינוע בין 300 ל-500 שקלים אולם יתכן שאף יותר. באם מדובר במערכת פרטנית לכל ילד, במכפלות של שני ילדים במשפחה ובטח בכזו המחזיקה שני כלי רכב בבית - מדובר בהוצאה לא מבוטלת.

הסדקים עלו כבר בדיון הראשון. ועדת הכלכלה, רביעי (צילום: אתר רשמי, שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

עוד אומרים במשרד האוצר כי התייחסויות שהתבקש משרד התחבורה לתת - לא ניתנו או לא ניתנו בצורה מספקת. בראשון כאמור אלו הנוגעות לעלות המשקית, אבל לא רק. במשרד חוששים כי הגדרת התקן המחמיר והמסוים מאוד למערכת יביא לכך שמספר מערכות מצומצם מאוד יוכל לעמוד בהן (כיום אין מערכת שעונה על דרישות התקן), וכתוצאה מכך, מיעוט המערכות שאליהן ינותב הציבור יביאו למה שהם מגדירים "כשל שוק" בו היעדר התחרותיות תביא למחירים גבוהים.

ככלל, באוצר תומכים במהלכים מתמרצים, כמו הטבות המס שכבר ניתנות למערכות בטיחות במכוניות ולא לאפיק של חיוב רכישה. סעיפים נוספים בהתייחסויות שביקש אגף התקציבים לקבל ולא ניתנו היו אלו הנוגעות לעלויות השוטפות של המערכת לאחר הרכישה הראשונית, האם נדרשות פעולות כיול, תחזוקה, ביקורת ובקרה וכן הלאה. האם מוצו פעילויות הסברה, שחלקן הוכחו כאפקטיביות והורידו את מספר מקרי השכחה, וכן לא קיבלו סקירה יסודית מספיק לדבריהם בנוגע להשוואה בין לאומית היכן וכיצד מערכות דומות יושמו בעולם ומה הייתה רמת היעילות שלהן.

הקשיים בהוצאת התקנות לפועל

נצ"מ נועם בגיינסקי, ראש מחלקת התנועה במשטרת התנועה העלה את ההיבט הבעייתי בתחום האכיפה. לדבריו כיום יכולים השוטרים לאשר את קיום או היעדרה של המערכת בלבד, אולם לא את תקינותה או האם היא פעילה. אין להם כל מידע, יכולת ולתפיסתם גם האחריות לדעת כיצד נראה אותו אישור לפעולת המערכת, איפה הוא צריך להיות ברכב וכו', וכן שאת הבדיקה לתקינות המערכת ותוקפה צריך לעשות במסגרת מבחני הרישוי השנתיים לרכב.

הקשיים להביא מערכת התרעה לכדי היתכנות נעוצים גם בהגדרות המערכת עצמה כפי שהתבקשו על ידי ועדת התקינה (שתפקידה לקבוע תקנים בתחומים שונים). מתוך הכוונה הטובה לייצר מערכת בעלת סיכויי כשל נמוכים ביותר, התנאים שהוגדרו, הופכים עמידה בתקן לכמעט בלתי אפשרית. כך עולה מדבריו של עוזי אלוף ממכון התקנים הישראלי "ועדת התקינה הכניסה לתקן שורה ארוכה של דרישות שאת חלקן אנחנו בכלל לא יודעים איך לבצע, חלקן קשה לבצע וגם דורשות בדיקות חוזרות ונשנות והכל כדי להבטיח שהמערכת לא תכשל בזמן אמת".

כך למשל אחת הדרישות הייתה שהתקנת המערכת לא תפגע בפעילות של מערכות הבטיחות האחרות ברכב, אולם אם המערכת מורכבת על כיסא בטיחות יידרש לבדוק האם בכל כיסאות הבטיחות אין הפרעה שנוצרת על ידי התקנתה - המשמעות היא שלא מכון התקנים או אף מעבדה אחרת לא יכולה למעשה לבצע את הבדיקות האלו.

העמידה בתקן - כמעט בלתי אפשרית. רכבים בנמל אילת (צילום: קובי ליאני)

תחום אחר של מערכות נמצא בעולם האפליקציות והשירותים כמו שלו של "הכפתור" שמלבד התרעה על ילד ברכב, התרעה לנייד של שני ההורים ומספר נוסף על ידי מוקד מאויש ובהיעדר מענה הקפצת כוחות הצלה למקום על בסיס מיקום הרכב ב-GPS, העלות משתנה בהתאם לחבילת הכיסוי ונעה בין 45 ל-115 שקלים לחודש. בהקשר זה יצוין גם כי אפליקציות נהיגה וחניה נפוצות כמו WAZE ופנגו מציעות תזכורות לצמצום הסיכוי לשכחת ילדים.

אולם יש גם מישהו שחושב על כיוון מתקדם הרבה יותר. ד"ר עמוס עזריה, חוקר ומרצה בכיר במחלקה למדעי המחשב מאוניברסיטת אריאל, הנחה צוות סטודנטים שפיתח אפליקציה שרשמה הצלחה מרשימה מאוד בניסויים בהקניית הרגלים ולא בהכרח אמצעי טכני מבוסס חיישנים או מנגנון אחר.

"הראנו שניתן באמצעות אפליקציה פשוטה "לחנך" אנשים להסתכל שאין אף אחת ברכב לפני שסוגרים את הדלת, והראנו שהדבר מפחית באופן משמעותי שכחת תינוקות", מסביר ד"ר עזריה לוואלה! NEWS. "אחד החסרונות בחיוב להתקנת פתרון טכנולוגי ברכב, מלבד עלותו הגבוהה, הוא שלפעמים אנשים משתמשים ברכב אחר או חלופי ודווקא במקרים אלו, שאינם שגרתיים, עולה הסיכון לשכיחת ילדים ברכב". האפליקציה נמצאת בשלבי פיתוח אחרונים ועתידה להיות זמינה בקרוב למכשירי אנדרואיד.

גם אפליקציות מציעות תזכורות למניעת שכחת ילדים. תזכורת באפליקציית פנגו (צילום: יח"צ צילום מסך)

גם מהצד של יצרניות הרכב מתחילה להירשם עליה במערכות דומות. בתהליך איטי, אבל כזה הצפוי להתגבר משמעותית בשנים הקרובות, מציידות יותר ויותר יצרניות רכב את הדגמים שלהם במערכות התרעה כאלו. שברולט, יונדאי, רנו ואחרות כבר מטמיעות בחלק מהדגמים שלהן בישראל את המערכות האלו ויצרניות אחרות גם הן בדרך.

יובהר כבר עכשיו ובאופן הברור ביותר, אין כאן האשמה שמא משרד התחבורה או אנשיו מקדמים את תקנות התעבורה החדשות על מנת להניב רווח כלכלי עבור חברה מסחרית - אולם כאשר ניגש משרד ממשלתי לתקן תקנות, בטח כאלו שיעלו מאות מיליוני שקלים לציבור, כדי לרתום אותו למהלך הזה - ההתנהלות צריכה להיות נקייה, שקופה, מסודרת. למרבה הצער, זה לא מה שקרה במקרה הזה.

תגובת משרד התחבורה לא התקבלה לפנייתנו, נפרסם אותה לכשתתקבל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully