הסערה האחרונה שיצר שי גליק מארגון "בצלמו" נסובה סביב בית הספר הריאלי. הוא לא עוצר, ולאחר שכשל ניסיונו למנוע את הופעתו של מנכ"ל ארגון "בצלם", חגי אלעד, בפני תלמידי בית הספר, הוא דורש עתה את סילוקם של מנהליו וקובע כי "אינם מנהלי בית ספר, אלא עבריינים שחייבים להיות מפוטרים". לדבריו, "כל רגע שהאנשים האלה בבית הספר זה בושה למערכת החינוך".
ההיפך.
ד"ר יוסי בן דב, המנהל הכללי של בית הספר ומנדי רבינוביץ', מנהל החטיבה העליונה בקמפוס בית בירם, ראויים לכל שבח על שברוח האמרה המיוחסת לוולטר (אך מקורה באוולין ביאטריס הול), "אינני מסכים למילה מדבריך, אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם", הם אינם נכנעים לניסיונות לברור עבורם את מוזמניהם, לסתום להם את הפה ובכלל להתערב בדרכו החינוכית, הערכית, הציונית של בית הספר.
הדרך הזו כוללת הופעות אורח כדי לחשוף את התלמידים לכל ספקטרום הדעות בחברה הישראלית. זאת, כשמחנכיהם שם לצדם, כדי להבטיח למשל שגם השאלות הקשות נשאלות. בבית הספר מאמינים, בצדק, שמעורבותם הגבוהה של התלמידים בסוגיות הנמצאות בליבת סדר היום של ישראל, תוך קיום שיח מכובד ומכבד, מהווים בסיס להשתלבותם בהמשך חייהם הבוגרים בעמדות מפתח והובלה בכל מגזרי החברה הישראלית.
לקריאה נוספת:
סערה בעוצמה כזו מעולם לא ידע הריאלי בעקבות הזמנתו של מאן דהוא, אבל אם בעבר יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה וח"כ המפלגה אחמד טיבי כבר עלו על בימת בית פבזנר, אולם הכנסים של הקמפוס, מול תלמידי החטיבה העליונה, וכמו שאין למנוע מהם לשמוע את עמדותיו של רב ליטאי ציוני או אנטי ציוני זה או אחר, הם בוודאי יכולים "לשרוד" בהנחיית מחנכיהם בשיחת זום של 2021 את חגי אלעד, שעל פי הרזומה שלו הוא בכלל בוגר יחידה 504 של חיל המודיעין.
שיפנימו נא במשרד החינוך שבית הספר הזה, המחויב לחוקי מדינת ישראל ולחינוך תלמידיו על פי מטרות החינוך הממלכתי, דוגל בפלורליזם, חופש הביטוי וזכותם של האורחים ושל התלמידים להביע את דעתם. מדובר בדרך מוכחת, וברוח מורשתו בת 107 השנים.
המורשת מוכחת. אינדיקציה אחת לכך הם כלות וחתני פרס ישראל מקרב מורי ובוגרי בית הספר, שחרט על דגלו "טיפוח תלמידים שיהיו לאזרחים התורמים משמעותית לחברה בישראל". מבית ספר הריאלי העברי בחיפה יצאו כבר 41 בוגרים, מורים ומנהלים כלות וחתני פרס ישראל, בו זוכים "אזרחי ישראל שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל". ראוי לציין שד"ר ארתור בירם, מייסד בית הספר הריאלי ומנהלו הראשון זכה בפרס ישראל לחינוך ב-1954. המנהל השלישי של בית הספר, יוסף בנטואיץ', זכה בפרס ב-1962.
פעם שרי חינוך בישראל היו מעניקים את פרס ישראל לחינוך למנהלי בית ספר הריאלי. פעם היו מאמצים את הגישות הפדגוגיות שפותחו שם. בעת הזו הם מהלכים עליהם אימה. פקידיהם מוציאים לפועל את המדיניות שמשפטנים בכירים אומרים כי אין לה בסיס חוקי.
כך, השבוע, מנכ"ל משרד החינוך, עמית אדרי, זימן את מנהל בית הספר הריאלי בחיפה ואת מנהל בית בירם לשימוע, ביום ראשון בירושלים, אחרי שהמרו את פיו של מנהל מחוז חיפה, ד"ר סער הראל, שהתקשר ערב האירוע כדי להזהיר לבל יקיימו אותו. זאת על רקע הנחיית שר החינוך, יואב גלנט למנכ"ל משרדו ומנהלי המחוזות, בעקבות הסערה שעורר גליק, לאסור על כניסתם לבתי הספר של "ארגונים הפועלים בסתירה למטרות החינוך הממלכתי, ובכלל זה כינויה של מדינת ישראל בכינויי גנאי שקריים או אמירות נגד היותה של ישראל מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית".
גלנט הסביר כי משרד החינוך תחת הנהגתו פועל כך בין היתר "כדי לעודד את בוגרי מערכת החינוך לגיוס משמעותי לצה"ל המהווה את כלי המגן של ישראל ותנאי מרכזי לקיומה".
צריך ללמד את בית הספר הריאלי שהתחנכו בו ארבעה רמטכ"לים איך לחנך שנתון אחר שנתון להתגייס כשהוא חדור מוטיבציה? הנה רק השבוע שוב התקבלו נתונים עדכניים המוכיחים זאת והם מתפרסמים כאן לראשונה. על פיהם, בשנתון שאך השתחרר, היו 98% גיוס, 50% שבחרו ענפי לוחמה (בנים) או שירות משמעותי (נשים), 25% שהלכו לקצונה. על פי השיעור הזה, מתוך 478 תלמידי י"ב שזומנו לכנס השבוע, 120 הם קציני צה"ל לעתיד. הפטריוטיות הזו עלתה בדם רב. רשימת הנופלים אותה קוראים במלואה שנה-אחר-שנה בטקס יום הזיכרון הצבאי מונה כבר 303 חללים.
רשימת הצל"שים גם היא ככל הנראה הארוכה מבכל בית ספר אחר בישראל. 74 מבוגרי בית הספר קיבלו עיטורים. האחרון שבהם צל"ש הרמטכ"ל לסגן-אלוף מ', שנהרג במבצע בחאן יונס ב-2018. הוא היה בוגר בית הספר והפנימיה הצבאית - עוד פיתוח ייחודי של ארתור בירם ודוד בן גוריון. גם תנועת הצופים העבריים, המושתתת על מיזוג בין ערכי הציונות ועל עקרונות תנועת הצופים העולמית ושבראש השבט הראשון שלו, "משוטטי בכרמל", עמד המורה לחשבון, אריה כרוך. הספקתי עוד לפגוש אותו, בחדרו תחת הכיפה בבניין של סניף התיכון בהדר, שצורתו משמשת סמל בית הספר עד היום.
גם הגדנ"ע נולד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. גם השירות הלאומי. גם מזרחנות, שהוא אגב התחום הבולט ביותר בו זכו נציגי בית הספר בפרס ישראל. גם מקצוע האזרחות אותו מלמדים בבתי הספר ברחבי הארץ.
הצלם בהיכל הוא נוכחותו המאיימת של משרד החינוך
גילוי נאות, אני בוגר בית הספר, למדתי בו מכיתה א' עד י"ב. אחרי השירות בצה"ל חזרתי לחצר הריאלי בהדר לעוד חמש שנים בטכניון הישן, זה שהריאלי נוצר כדי להזין אותו בסטודנטים, כך שבסביבת בית הספר עשיתי 17 שנה. גם שני אחיי ואחותי הם בוגרים גאים. אמא שלי לימדה וחינכה כל הקריירה שלה כמורת כיתות א'-ב' בבית הספר, אחרי שגם היא למדה בו את כל 12 שנות הלימוד היסודי והתיכון. גם אחותה - דודתי. סבא שלי גויס על ידי ד"ר ארתור בירם, שעשה לו רילוקיישן מירושלים, כדי ללמד כל שנותיו בסניף הדר של בית הספר. יש לי גם בת ובן בוגרי בית הספר ואת הדרך מזיכרון יעקב, שם אנחנו מתגוררים, לקמפוס בית בירם שלו, משכנה של החטיבה העליונה, הם עשו כל בוקר באוטובוס.
אני גאה מאוד בעצמאות המחשבה שטיפח הריאלי בילדיי, ומכריי יעידו שכנראה גם בי, בעידוד התמדה עקשנית בכל ובמיוחד בדבקות בעקרונות צדק, יושר, וחופש כמו גם בערכים כמו ציונות. חגי אלעד ובצלם מייצגים מיעוט שבמיעוט בחברה הישראלית. מן הסתם רובם של התלמידים והמורים מתנגדים נחרצות לעמדותיו. יש בינם ובין ההורים גם כאלה שכאב להם מאוד שניתן לו פתחון פה.
השיעור באזרחות השבוע, היה בעצם קיומו של השיעור. זאת, על מגוון הדעות בו, גם אם הן מבטאות את אלה של מיעוט מבוטל, או במיוחד בשל כך. טוב יהיה אם יפנימו זאת במשרד החינוך. הצלם בהיכל הוא נוכחותו המאיימת של משרד החינוך. טוב היה עושה שר החינוך, אם לא היה נגרר לדו-קרב של ארגון קיצוני אחד בארגון קיצוני מהצד השני של הסקאלה, על גב בית הספר המשובח הזה לציונות ודמוקרטיה, ובמקום זאת יעצים את בית הספר הריאלי העברי ואת השראתו למוסדות חינוך מצטיינים אחרים.