בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לרשות האוכלוסין וההגירה לבחון מחדש בקשה להתאזרחות של תושבת מזרח העיר, ומתח ביקורת על אופן קבלת ההחלטה. "ההחלטה בעניינה של העותרת התקבלה על יסוד שיקולים חלקיים, ללא הנמקה מספקת ובהליך פגום", כתב השופט אלי אברבנאל בפסיקתו השבוע והוסיף הוצאות בסך 4,000 שקלים.
כמו רוב תושבי מזרח ירושלים, ג'אנה בת ה-28 המתגוררת בכפר עקב, לא נחשבת לאזרחית אלא לתושבת קבע, ולכן הגישה בשנת 2016 בקשה לאזרחות. אולם, רק לאחר שנתיים בהן הספיקה לעתור לבג"ץ, להתחתן וללדת, החל הטיפול בבקשתה.
בתחילת התהליך נדרשה ג'אנה לעבור על שורה ארוכה של מסמכים, ביניהם מסמכים הנוגעים לנכס בגדה שלכאורה נמצא בבעלות משפחתו של בעלה. בפועל, הנכס המדובר כלל לא קיים, ולכן נאלצה להסביר כי מסמכים אלו אינם רלוונטים לבקשתה. למרות ההסבר, בדצמבר 2019, הודיעה רשות האוכלוסין על דחיית בקשתה של ג'אנה בטענה שחלק מהמסמכים לא הועברו. לאחר מכן הגישה ערר, אך גם הוא נדחה בטענה כי מאחר וג'אנה גרה יחד עם בעלה בנכס של בני משפחתו בכפר עקב, עולה שאלה בנוגע לקשר שלה עם המשפחה.
לקריאה נוספת בנושא מזרח ירושלים
ג'אנה לא התייאשה והגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בעזרתם של עורכי דין עדי לוסטיגמן ותמיר בלנק. במסגרת העתירה הסבירה כי היא מתגוררת, עובדת ואף למדה בירושלים, ועל כן שהיא עומדת בכל הקריטריונים לקבלת אזרחות. חרף מאמציה, המדינה טענה כי הבקשה נדחית "נוכח אי שיתוף פעולה מלא והצגת מצג שווא, בגינם לא ניתן לקבוע כי העותרת גרה בתחום ישראל ומתכוונת להשתקע בארץ", ומפני שבמהלכו של תשאול טלפוני עם ג'אנה תשובותיה סתרו את התצהיר והמכתב שהגישו עורכי דינה.
בשלב זה השופט אברבנאל קיבל את העתירה, והורה למדינה לבחון מחדש את הבקשה מכיוון שלטענתו ההחלטה "מעוררת קושי". לדבריו, "ההחלטה אינה מבטאת עריכת איזון בין כלל נסיבות העניין והראיות הנתונות", ולכן "נראה כי די היה למשיב בכך שהעותרת לא המציאה את המסמכים הנוגעים לנכסי חמה כדי לדחות על הסף את בקשתה". אברבנאל הוסיף כי "עצם בעלותו של החם בנכסים באזור אינה מעלה חשד ממשי לכך שהעותרת ובעלה מתגוררים בהם", ואף דחה את הקביעה כי ג'אנה לא שיתפה פעולה בתהליך בדיקתה וציין כי ההחלטה מתבססת בין היתר על ריאיון טלפוני שנערך "בדרך פגומה".
"אני קצת אופטימית"
ג'אנה מביעה אופטימיות זהירה לצד אכזבה, זאת מפני שהשופט לא הגביל בזמן את בחינת בקשתה מחדש "אני קצת אופטימית. עכשיו אני צריכה להכין הכול מחדש ולקוות שלא יחזרו על אותם דברים, הכול עניין של זמן". לדבריה, לא התייחסו כלל לכך שנולדה, גדלה ועודנה עובדת בירושלים, ולכך שאביה קיבל אזרחות עוד בילדותה. "אני באמת חשבתי כבר להגיד חלאס", אמרה, "התעקשו על דברים שאני באמת לא מבינה". לבסוף הוסיפה "אני רוצה להיות אופטימית, אבל מצפה גם לדברים הלא טובים".
"זהו מקרה מצער נוסף הממחיש את התעמרות רשות האוכלוסין במבקשי האזרחות הירושלמים", אמרה עו"ד לוסטיגמן. "אנו מקווים כי רשות האוכלוסין תפנים את הביקורת החריפה המושתתת בפסק הדין, וכי בקשת העותרת אשר הוגשה בשנת 2016 תאושר ללא אצטלות נוספות. לצד זאת, אנו מצרים על כך שבית המשפט לא עשה צעד אחד נוסף והורה למשיב ליתן לעותרת את האזרחות לה היא זכאית על פי חוק ולאחר שעמדה במכלול התנאים הנדרשים, תחת שילוחה להמשך בחינת עניינה".
על אף שההליך לקבלת אזרחות עלול לקחת לעיתים כמה שנים, מספר התושבים שפותחים בקשה הולך וגדל. עם זאת, רבות מהבקשות נדחות, ובשנת 2020, מתוך 2,084 בקשות שהוגשו לטיפולה של רשות האוכלוסין וההגירה, 1,150 מהן נדחו, וקרוב ל-1,500 בקשות טרם טופלו.
מרשות אוכלוסין נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות, מוגשות כאלף בקשות להתאזרחות מידי שנה. בדיקת הבקשות הינה בדיקה מורכבת, הכוללת בין היתר בדיקת התנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק האזרחות, לרבות מרכז חיים בישראל (בשלוש מתוך חמש השנים האחרונות). כאשר מדובר בתושבים המחזיקים בנכסים הן בישראל והן באזור, הבדיקה הופכת למורכבת יותר ומחייבת לבדוק היכן מרכז החיים בפועל של המבקשים".
"בלא מעט בקשות, המבקש לא מצליח להוכיח מרכז חיים בישראל . נבהיר כי נטל ההוכחה מוטל על מגיש הבקשה, כאשר הכלים העומדים בפני הרשות לבחינת הבקשה, הם ראיונות ומסמכים המתבקשים להוכחת הנטען", הוסיפו.