בשעת צהריים חמה באחד מימי השבוע, התכנסו שורה של נציגי השכונות ממזרח ירושלים בכניסה לג'בל מוכבר, שם נפתח מחדש מתחם "היבדק וסע" שנסגר בסוף הגל הראשון של הקורונה. על אף שכבר תקופה ממושכת מספר החולים המשיך לעלות, וכמחצית מהחולים בעיר הם מחלקה המזרחי, רק השבוע נפתחו שני מתחמים - האחד בשייח ג'ראח והשני בג'בל מוכבר.
בעירייה הסבירו כי ראש העיר משה ליאון לחץ במשך זמן ממושך על פתיחתם, מתוך תקווה שכך יעלה מספר הבדיקות והתפשטות המחלה תיעצר. "אין יותר תירוצים לא ללכת לבדיקות", אמר ליאון, וביקש ומנציגי השכונות שהגיעו לסייע לו במהלך. "נכנסנו למצב שבו מספר הנשאים עולה. כדי לעצור את זה, אנחנו מעודדים את התושבים יותר ויותר להגיע להיבדק".
אולם, משיחות עם חלקם, עלה כי הם אמנם מברכים על פתיחת המתחם, אך עבורם הקורונה אינה בהכרח הבעיה שעומדת בראש הסוגיות שמטרידות אותם.
אל תפספס
"אנחנו אזור מופקר, לא יודעים מה זה ניקיון. יש בוואדי תחנות סמים שיודעים עליהן ואף אחד לא מטפל", אמר תייסיר אבו רמוז, נציג שכונת ואדי קדום, שקיווה להצליח לתפוס לשיחה את ראש העיר או אחד מנציגיו.
סאלח מג'בל מוכבר ויו"ר המנהל הקהילתי בצור באהר, רדמאן דבש, העדיפו לעסוק בנושא הריסות הבתים. "רק היום הרסו ארבעה בתים", אמר סאלח ביום פתיחת המתחם. "אני חושב שלפחות בתקופה זו היו צריכים להפסיק. איך מצד אחד אתה דואג לחיים של בני אדם שלא יידבקו בקורונה ומצד שני זורק אותם לרחוב?", הוסיף דבש.
בסילוואן, כך מתאר דאוד סיאם מהשכונה, "אף אחד לא מדבר על הקורונה, כולם מדברים על הריסות הבתים בשכונה". הוא הסביר כי "מישהו בשכונה למשל קיבל צו הריסה, וגר עכשיו על ההריסות עם שמונה ילדים כי הוא לא מוצא איפה לשכור בית".
לאחר ההפסקה בתקופת הסגר, חזרה עיריית ירושלים לחלק צווי הריסה ולהרוס מבנים בשכונות במזרח העיר שאין להן תכניות מוסדרות, וחלק ניכר מהבנייה בהן נעשית שלא כחוק. לפי נתוני ארגון "עיר עמים" מחודש ינואר ועד השבוע, נהרסו 89 יחידות דיור במזרח ירושלים, מתוכן 58 בהריסה עצמית, כשתושבים רבים בשכונות הצפופות נותרו ללא קורת גג. זאת, לעומת 104 יחידות דיור שנהרסו לאורך כל שנת 2019.
במרכז עדאלה פנו השבוע ליועמ"ש אביחי מנדלבליט בבקשה לעצור את הריסת הבתים בשל המצב המחמיר של התפשטות נגיף הקורונה באזור. "מדיניות הריסת הבתים קשה גם בימים כתיקונם, אך קשה עוד יותר בימים אלה של מגיפה", נכתב בפניית המרכז. "במצב הקיים, הריסת הבתים לא רק פוגעת בזכות התושבים לקורת גג אלא גם ביכולתם להתגונן מפני המגיפה".
גם חברת מועצת העירייה לורה ורטון פנתה השבוע בנושא לליאון וביקשה לבחון מחדש את מדיניות ההריסות.
לצד סוגיה זו, הפעילים והתושבים בשכונות גם מכירים בעלייה בתחלואה באזור, בדומה לכמה יישובים ערביים במדינה, כשכיום ישנם כ-1,850 חולים פעילים. את ההשלכות ניתן לראות בין היתר באזורים מסחריים.
"אמרו שהאזור מלא קורונה, הפחידו ויצרו לחץ. אז פחות אנשים מגיעים למרכזים כאלה", תיאר סנוקרוט זכריה, בעל מכולת ברחוב המרכזי של בית חנינא, שבה אובחנו כ-200 נשאי קורונה. "בתקופת הרמדאן הייתה ירידה גדולה בקונים כי היו צריכים לסגור מוקדם ואנשים פשטו את הרגל וסגרו חנויות. אבל גם עכשיו יש ירידה, אנשים קונים רק מה שצריכים".
רהף מסלוחי, בת 22 מבית חנינא שסיימה לימודי ספרות אנגלית וחינוך באוניברסיטת ביר זית, סבורה כי צריך ללמוד לחיות עם הקורונה וכי על התושבים להקשיב להנחיות של המדינה. "אם אנשים יהיו עם מסיכות וישמרו על הנחיות המרחק אז הכל יהיה בסדר", אמרה. "אנחנו צריכים להמשיך בחיים עם קורונה ובלי קורונה, אבל חייבים לשמור על הבטיחות שלנו".
הוא הוסיפה כי למרות התחלואה, ישנם כאלה שעדיין עורכים אירועים המוניים. "מזמינים אותי, אבל אני לא הולכת, כי הבטיחות שלי חשובה. אני חושבת שעכשיו זה תלוי באנשים להקשיב להוראות שהמדינה נותנת. הבעיה - אנשים לא מקשיבים, הם פשוט רוצים לעשות מה שהם רוצים", מחתה.
גם בשוק בעיר העתיקה, שבימים כתיקונם מלא בתיירים מהארץ ומחול בתקופה זו, התנועה דלילה בימים אלו ורוב המבקרים הם תושבים מקומיים. איאד חדמי, בעל דוכן פלאפל בעיר העתיקה, אמר כי "אין הרבה קונים. כולם מפחדים מהקורונה. קורונה זו בעיה, אבל מי שנזהר אין לו בעיה. ומשעה 13:00 אין אנשים".
לצד זאת, רבים מסבירים כי הבעיה הכלכלית חמורה מהקורונה. "אין תיירות. גם מירושלים לא מגיעים כמעט. כל בעלי החנויות פה אין להם איך לחיות. חלק מפחדים מהקורונה, אבל הרבה לא מגיעים כי המצב הכלכלי קשה - בתי קפה ריקים, מסעדות ריקות, קונים רק מה שצריכים להשתמש כל יום. כשאין כסף אין אוויר", אמר תושב ראס אל עמוד כשהוא מצביע על הדוכנים הסמוכים. "אומרים שיש חולים אבל אני כבר לא מאמין בקורונה, לא מכיר".
על המצב המחריף היה ניתן ללמוד גם מביקורו השבוע של מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי בשלושת בתי החולים במזרח העיר, שגם בהם ניכרת התחלואה. "זה לא אותם מספרים, בגל הראשון היינו עם שלושה חולים ועכשיו אנחנו עם 22 חולים כשהקיבולת היא 25", התריע לוי. מאהר דיב, מנהל בית החולים סנט ג'וזף, אמר כי "יש כמה חולים קשים, וכל הזמן מקבלים פניות", וסיפר על שיתופי פעולה בין בתי החולים.
ביקורו של מנכ"ל משרד הבריאות נערך לאחר שבשבוע שעבר, הזהיר פרוייקטור הקורונה, הפרופסור רוני גמזו, מקריסה של בתי החולים במערב העיר, אליהם מופנים רוב החולים. לוי מסר כי קבע תכניות לסיוע הנדרש לבתי החולים.
לשאלת וואלה! NEWS בנושא, נמסר ממשרד הבריאות כי "לבתי החולים במזרח ירושלים ניתן סכום של ארבעה מיליון שקלים עבור הקמת מחלקות קורונה. כמו כן, אושר סכום של ארבעה מיליון שקלים עבור היערכות בתי החולים לתו סגול ומתן שירות בתקופת הקורונה. בנוסף, בתי החולים קיבלו מכשירי אולטראסאונד נייד, ציוד מיגון וישופו עבור הוצאות הקורונה".
אולם, מנהל בית החולים אל-מוקאסד סיפר כי מדובר בביקור רביעי של נציגים ממשרד הבריאות מאז מרץ, כשלאורך השנים לפני כן כלל לא היו מגיעים, וכן כי קיבלו סיוע חלקי בתקופה זו, בין היתר במכשירים, אך "אחרי הקורונה אני יודע שזה ייפסק. כשלפני זה אמרנו שאין לנו כסף ואנחנו מאבדים חולים לא היה מי שיעזור", אמר.
"אם המדינה לא כל כך נחושה אז זה לא באמת רציני"
הן התושבים והן גורמים בעירייה מצביעים על חגיגות חג הקורבן וכן על חתונות והלוויות המוניות, שנערכו בתקופה האחרונה, כאחד הגורמים המרכזיים. זאת, לצד תחושת האופוריה אחרי התחלואה הנמוכה בגל ראשון.
חדר עביד, תושב עיסאוויה ומנהל בית ספר, תיאר כי "בגל הראשון מאוד פחדו, ועכשיו הפסיקו לפחד ומרגישים שזה מחלה רגילה, לא עושה כלום". הוא הוסיף כי "אנשים הולכים לחתונות וגם אם מישהו מת עושים הלוויה גדולה ועוד שלושה ימים של תנחומים, לא מפחדים מהמחלה", וכן כי הוא עצמו מאוד חושש ומקפיד. עם זאת, חלק מציינים כי לאחרונה פחתו האירועים, בין היתר בשל ההידבקות.
פואד אבו חאמד, מנהל מרפאה בבית צפאפא, סבור שאחת הבעיות המרכזיות היא היעדר האכיפה מצד המשטרה בגל הנוכחי. "התושבים לא כל כך נשמעים למשרד הבריאות, הן בגלל שהם חושבים שהקורונה לא כצעקתה, לא מחלה מאוד קשה, וגם משום שהם לא מכירים חולים, כי רוב החולים בגל השני מעדיפים להישאר בעילום שם ולא לחשוף את עצמם", אמר.
אבו חאמד הוסיף כי "העניין המרכזי זה האכיפה של המשטרה שהיא מבצעת בצורה פרטנית בכמה מקומות, בניגוד למה שהיה בגל הראשון שמנעו התקהלויות. אם מסתובבים בלי מסיכה אז אוכפים, אבל לא מונעים מפגשים המוניים וחתונות, אירועים ששם באמת יש אחוזי הדבקה מאוד גבוהה. ולכן זה נותן לתושבים תחושה שאם המדינה לא כל כך נחושה אז שזה לא באמת רציני". לדבריו, בגל הראשון גם בדקו שהמבודדים שוהים בבתיהם, אך היום הם יכולים להסתובב ואף אחד לא בודק.
את הדברים מחזק גם דאוד סיאם מסילוואן, שסיפר על מבודדים שיוצאים מבתיהם כי הם זקוקים לאוכל וכסף ואין מי שיעזור להם. "פנינו לרווחה כי יש הרבה אנשים שצריכים להיות בבידוד ואין להם מה לאכול ואיך לעזור להם, הם התקשרו לרווחה ולא קיבלו טיפול ואז הם יצאו ואולי והדביקו אחרים. התרעתי על זה הרבה", אמר. "אנשים שחיים מהיד לפה, ולא יכולים להיות בבידוד בלי שיעזרו להם".
סיאם סבור כי גם בנושא ההסברה העירייה החלה לפעול הפעם בשלב מאוחר. "העירייה והרווחה בגל הראשון היו איתנו בקשר טוב. ואנחנו, כמה פעילים, היינו מהבולטים שמסייעים. הפעם לא היתה לנו כמעט אוזן קשבת", הוסיף סיאם, "אולי התייאשו".
גם כאמל ג'עברי ממחנה פליטים שועפאט, תיאר התרופפות בשמירת ההנחיות בשכונה שמעבר לגדר, שבה לא מתבצעת אכיפה. "אנשים פחות שומרים ממקודם, בשכונה מורידים את המסכה, ופותחים את החנויות" אמר. "עושים חתונות כרגיל, בגלל שרוב אלה שנדבקים זה צעירים וזה לא מפחיד אותם שזה קטלני. וגם כאלה שהפסידו כסף והיו במצב קשה מרגישים שעברו עליהם".
לדברי ג'עברי, בעוד שתחילה רק הצעירים הפרו את ההנחיות, עכשיו גם המבוגרים לא שומרים עליהן, לאחר שכמעט ולא נתקלו בחולים קשים. "יש תחושה של חוסר אמון, בהתחלה הצעירים לא שמרו על הנחיות ועכשיו אלה גם המבוגרים, שלא מתנגדים לחתונות כמו קודם", תיאר. לצד זאת, הוא הדגיש כי "העירייה צריכה לחשוב עכשיו על החורף, אז תהיה בעיה רצינית וצריך להיערך. אני מפחד מהחורף, צריכה להיות תכנית".
גם תחילת שנת הלימודים הקרבה מעלה חששות בקרב התושבים, זאת בשל הצפיפות והמחסור בתשתיות, כשיותר מ-50% מהתלמידים לומדים במוסדות שאינם רשמיים. "מלכתחילה התנאים של בתי הספר במזרח ירושלים מאוד קשים, רוב הכיתות לימוד לא תקניות וצפופות, ואנשים חוששים לשלוח את הילדים שלהם. וגם שנת הלימודים, וגם החורף המתקרב, הם דברים שכמובן יחמירו את המצב", אמר אבו חאמד.
על פי עיריית ירושלים, הריסות הבתים נעשות על פי הכרעות בית המשפט. "צווי ההריסה מבוצעים בהתאם להחלטות בית המשפט ובאופן שוויוני", נמסר בתגובה. "מאז תחילת השנה בוצעו במזרח העיר מספר צווי הריסה - חלקם על ידי העירייה ובחלק מהמקרים הרסו התושבים באופן עצמאי את הקטעים שלא קיבלו היתר, בהתאם להוראת בית המשפט".
בנוגע לטיפול במגיפת הקורונה נמסר מהעירייה כי "מאז פרוץ משבר הקורונה מוביל ראש העיר ירושלים, משה ליאון, מאמץ חסר תקדים בהיקפו לבלימת התפשטות הנגיף בכל רחבי העיר, ובכלל זה במזרח ירושלים".
עוד הוסיפה העירייה כי "לטובת העניין רתמה העירייה את כלל גורמי הרפואה, החירום, הרווחה והקהילה במזרח העיר למאמץ משותף וחסר תקדים בהיקפו במגוון תחומים: טיפול פרטני בחולים ובבני משפחותיהם, פינוי חולים, חלוקת סלי מזון לאוכלוסיות המוחלשות ולקשישים, הקמת מתחמי בדיקה ייעודיים והסברה נרחבת בכל השכונות. בין הצעדים שקידמה העירייה ניתן לציין את פתיחת שני מתחמי הדרייב אין במזרח העיר, הקמת מרכז השליטה המשותף עם פיקוד העורף למזרח העיר, פתיחת מלון ייעודי לחולי קורונה ממזרח העיר".