איכות חייהם של היהודים בישראל טובה יותר ב-50 מדדים מזו של הערבים, לעומת תשעה מדדים בלבד בהם היחס הפוך - כך עולה היום (שלישי) מניתוח הפערים בין יהודים לערבים לשנת 2019 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). מהמסמך עולה בנוסף כי בשלושה מדדים קיים שוויון בין הקבוצות.
בין היתר, מצאו חוקרי הלמ"ס כי בתחום איכות התעסוקה מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים בכל המדדים שנבדקו - שיעור התעסוקה, שביעות הרצון מההכנסה, אפשרויות קידום בתפקיד, שביעות רצון מהעבודה, עד כמה התפקיד תואם את ההשכלה, משך תקופת האבטלה ועוד.
גם בתחום ביטחון אישי מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים במרבית המדדים, ובהם שיעור מקרי רצח, שיעור הרוגים בתאונות דרכים ותחושת הביטחון בהליכה לבד באזור המגורים בשעות החשיכה. מהדוח עולה כי בשנת 2018 שיעור מקרי רצח במגזר הערבי היה 3.9 לכל מאה אלף איש, לעומת 0.6 במגזר היהודי - גבוה פי 6.5.
לעומת זאת, הדיווח על תדירות הפגיעה מהתנהגות אלימה בכביש ועבירות רכוש בקרב ערבים נמוך משמעותית מאצל יהודים. כך למשל, שיעור גניבות בבתים במגזר היהודי עמד בשנת 2019 על 5.1 מקרים לכל מאה אלף תושבים לעומת 1.7 במגזר היהודי.
לקריאה נוספת בנושא
בתחום הבריאות מצבם של היהודים טוב בהרבה מזה של הערבים: בתוחלת חיים, שיעור אורח חיים בריא, הערכה עצמית של בריאות, עודף משקל ותחושת דיכאון. הדוגמה שמדגישה את אי השוויון בצורה הבולטת ביותר היא תמותת התינוקות, שניתן להניח כי נובעת ברובה מאי קבלת טיפול רפואי מספק.
נכון לשנת 2019, על כל אלף לידות במגזר הערבי מתו 5.3 תינוקות לעומת 2.2 במגזר היהודי. הבדל בולט נוסף הוא עודף המשקל שנמדד בקרב תלמידי כיתה ז' - על כל מאה אלף תושבים במגזר הערבי יש 41 תלמידים שסובלים מעודף משקל לעומת 30 במגזר היהודי. עם זאת, באמון במערכת הבריאות ומקרים חדשים של סרטן מצבם של הערבים טוב יותר.
חינוך קלוקל
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת מדי שנה את מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בהמשך להחלטת ממשלת ישראל מאפריל 2015. לפי הלמ"ס, אחת המטרות המרכזיות של מדדי איכות החיים היא לאפשר בחינה וניתוח של הפערים ואי-השוויון בין קבוצות שונות בחברה דרך 11 תחומים שונים.
הדוח האחרון מראה כי תחום נוסף בו בולטים הפערים בין שני המגזרים הוא חינוך והשכלה, מה שמסביר גם את הפערים בתחום התעסוקה. החוקרים מצאו כי מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים במרבית המדדים. כך למשל, אחוז הצעירים בני ה-26 שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד בשנת 2019 על קרוב ל-45% במגזר היהודי מול 23.3% בלבד במגזר הערבי, כמעט פי שניים. שיעור הזכאות לבגרות בקרב בני 26 במגזר הערבי היה קרוב ל-56%, לעומת 37.5% במגזר הערבי.
בתחומי דיור ותשתיות, מעורבות אזרחית וממשל המצב דומה. בשביעות הרצון מהדירה, מאזור המגורים ומהתחבורה הציבורית וצפיפות הדיור, היהודים דיווחו על מדד גבוה יותר, ולעומת זאת בחוסר שביעות הרצון ממשך ההגעה לעבודה ובעלות שירותי דיור - אחוז הוצאה על דיור מתוך ההכנסה הפנויה - מצבם של הערבים טוב יותר.
בין מעט התחומים בהם מצב הערבים טוב יותר נמצא פנאי, תרבות וקהילה: במדד שביעות רצון מהאיזון בין עבודה לתחומי חיים אחרים מצבם של הערבים טוב יותר, ואילו במדד עיסוק בפעילות התנדבותית מצבם של היהודים עדיף.
בתחום רווחה אישית וחברתית מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים במרבית המדדים, כשבמדד תחושת הערכה מבני משפחה קיים שוויון. 36% מהערבים חשים אפליה לעומת 22% בקרב היהודים. 92% מהיהודים מרגישים כי הם שבעי רצון מחייהם, בעוד במגזר הערבי השיעור הוא 76.5%. עוד עולה כי 15% מהמגזר הערבי מרגישים שאין להם על מי לסמוך בשעת משבר או מצוקה, מול 5% בלבד במגזר היהודי - פי שלושה. בתחום רמת החיים החומרית מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים בכל המדדים.