47% מהאסירים הפליליים הם ערבים, אך תכניות השיקום של שירות בתי הסוהר (שב"ס) נערכות רק בעברית - כך עולה מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הדוח הוכן לקראת דיון שקיימה היום (רביעי) הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, בראשות ח"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת), בנושא שיקום אסירים בכלא ולאחר השחרור.
לפי הדוח, 5,449 אסירים פליליים נמצאים כעת בבתי הכלא, מהם 2,892 יהודים ו-2,557 ערבים. שיעור הערבים בבתי הכלא כפול מחלקם באוכלוסייה, שעומד על 21%, והם מהווים 69% מהלומדים במרכזי החינוך להשלמת השכלה, 50% מהאסירים המשולבים בתעסוקה, 60% מהמשולבים בהכשרה מקצועית ו-65% מהמשולבים בתהליכי טיפול כמו קבוצות טיפוליות, מחלקות טיפוליות או טיפול פרטני.
אולם לטענת שב"ס, אין צורך בתכניות בערבית, שכן האסירים הערבים שולטים בשפה העברית, ואלו שאינם שולטים בה משלימים את הפער במסגרת תוכניות ההשכלה בכלא. לדברי פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, המצוטט בדוח, לא רק שאין בשב"ס תכניות שיקום בערבית, אלא גם אין חשיבה רגישת-תרבות על אוכלוסיית היעד שלהן. כדוגמה הביא פרופ' עינת את התכניות לטיפול באלימות במשפחה, שצריכות להתחשב במאפיינים החברתיים של המשתתפים ובין היתר בבסיס הערכי שלהם, ובתפיסת תפקידי המשפחה ומעמד האישה.
אל תפספס
תיקון לפקודת בתי הסוהר, שהתקבל בשנת 2012, קבע את חובתו של שב"ס לשיקום האסירים, אך לא קבע הגדרה לשיקום, וגם לא את המועד, ההיקף והתנאים לכך. היבטים אלו אמורים היו להיקבע בפקודת השירות ובתקנות, אך הדוח מציין כי תקנות אלו לא תוקנו עד היום.
מנתוני המשרד לביטחון הפנים מציין הדוח ששיעור האסירים שמשתחררים באמצעות ועדות השחרורים, "ועדות השליש", אינו גבוה: ב-2019 רק 16% מהאסירים הערבים ו-12% מהאסירים היהודים שוחררו באמצעות ועדת השחרורים. ועדות השחרורים יכולות להתנות את שחרורם המוקדם של האסירים בהשתתפות בתכנית שיקום. גם אחרים יכולים להצטרף אם הם מעוניינים בכך, אבל שיעור המטופלים מרצון בקרב האסירים הערבים, 6.3%, נמוך משמעותית מהשיעור המקביל בקרב יהודים - 28.7%.
עוד מציין הדוח, לפי גורמי מקצוע, כי אחד החסמים בשיקום אסירים משוחררים ערביים הוא כספי - הן קושי של רשויות מקומיות קטנות בפריפריה לתקצב רכזי קהילה ולממן שירותים שונים של מערכת הרווחה, והן קושי אישי בפרנסה, שאינו מאפשר להגיע לתכניות שיקום וטיפול. פערים אלו בולטים במיוחד אצל אסירים משוחררים ערבים תושבי הפריפריה.
השיקום לאחר השחרור נמצא באחריות הרשות לשיקום האסיר. בשנה שעברה השתחררו כ-2,600 אסירים ערבים שנשפטו ליותר משלושה חודשי מאסר, המהווים 43.1% מכלל המשתחררים בתקופה זו. 51.2% מהמשוחררים הערבים היו בני פחות מ-29, כ-40% מהם נשואים לעומת 22% אצל יהודים, ו-43% נשפטו בגין עבירות אלימות, בהן עבירות נשק, עבירות כלפי חיי אדם, ארגוני פשיעה ושוד. 45% נשפטו ליותר משלוש שנות מאסר ו-18% ליותר מעשר שנים.
בשנה שעברה טיפלה הרשות בכ-1,600 אסירים משוחררים ערבים בקהילה בלבד. טרם השחרור מהכלא, הרשות עורכת ריאיונות שבהם נבחנת התאמתם של אסירים לתכניות השיקום שלה. שיעור האסירים הערבים שנמצאים מתאימים לתכניות השיקום גבוה מזה של האסירים היהודים - 51.5% לעומת 46.2%. גם בבדיקות התאמה שנערכות לאסירים שעומדים לפני שחרור מוקדם באמצעות היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, הליך לשחרורם המוקדם של אסירים שנשפטו למאסר של שלושה חודשים עד שנה, נראים מספרים דומים - 60.4% מהאסירים הערבים נמצאים מתאימים לעומת 50% מהאסירים היהודים.
"מדיניות מחמירה ומעצרים מיותרים"
בנייר עמדה שתגיש הסנגוריה הציבורית לוועדה, היא מציינת שלמרות ש-61% מהעצורים הם ערבים, שיעור החשודים שנגדם מוגש לבסוף כתב אישום עדיין גבוה יותר בחברה היהודית. לטענת הסנגוריה, נתונים אלה עשויים להצביע על "מדיניות מעצרים מחמירה של משטרת ישראל בחברה הערבית, על ביצוע מעצרים מיותרים ועל אכיפה שאינה אפקטיבית ואשר אינה עולה בקנה אחד עם רמת הפשיעה".
בדיון, הסנגוריה הציבורית תציג רעיונות חלופיים להתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית, הכוללים בין היתר התמקדות במענים שיקומיים הולמים והרחבת המענה השיקומי לאסירים במהלך המאסר ולאחריו בתוך הקהילה, ולא הגברת אכיפה והחמרת ענישה. היא תציע להתמקד במתן פתרונות לגורמי העומק שמובילים להתגברות הפשיעה והאלימות, כמו מצוקות חברתיות כלכליות, חינוך, רווחה, דיור והכלה פיננסית. כמו כן, היא תציע פיתוח "שיח שוויוני" להגברת האמון בין החברה הערבית למשטרה על ידי "הכשרת שוטרים לרגישות תרבותית וחברתית, ערוצי הידברות עם הקהילה והטמעת ערכים שערבים אינו אויב שלהם".
חודש מאז הבטחת נתניהו, התקציב למיגור הפשיעה לא הועבר
ראש המנשלה נתניהו השתתף כזכור בישיבה מיוחדת של הוועדה, ב-9 בדצמבר, בה אמר שבכוונת שהממשלה לאשר בתוך כמה ימים את את תקציב המיליארדים הנדרש לתכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית.
אולם, הוא הוסיף כי ימתין שבועיים "כדי שחברי הועדה יוכלו להעביר את השגותיהם והצעותיהם לתיקון התכנית". מאז חלף חודש, הממשלה לא דנה בנושא ותקציב לא אושר.
"לצערנו רשמנו כבר שיא חדש במספר הנרצחים בחברה הערבית (104 לעומת 94 בשנת 2019) ועדיין ממתינים לתשובות מהאוצר בקשר לתקציב התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית", אמר הבוקר יו"ר הוועדה מנסור עבאס לוואלה!NEWS. לדבריו, "השיאים הנרשמים מדי שנה לא הוציאו את הרשויות מהשגרה, ועדיין מתנהלים כאילו לא קרה כלום, לכן לא מצליחים לבלום את העליה המתמדת".